איראן מעבירה יותר סחורות ברכבות לסין כדי לעקוף את המצור הימי

איראן מאיצה את תנועת רכבות המטען לסין ומסין בניסיון להתמודד עם המצור הימי האמריקאי על הנמלים שלה. לפי נתונים בענף השילוח, מספר הרכבות מקו שיאן במרכז סין לטהראן זינק מרכבת אחת בשבוע לפני תחילת הלחימה, לקצב של רכבת כל 3 ימים. זה עוזר להכניס למדינה רכיבים תעשייתיים, ציוד אלקטרוני ומוצרי צריכה וזה עוזר לייצא נפט, אבל זה עדיין רחוק מלהחליף את הסחר הימי שנפגע.

המחירים זינקו בהתאם לביקוש, כששינוע מכולה סטנדרטית של כ-12 מטר עולה השבוע כ-7,500 דולר, בערך 50% יותר מהתעריפים הרגילים. רכבת אחת נושאת כ 50 מכולות כאלה, מה שמתאים לסחר נקודתי אבל רחוק מהיקף ההובלה בים. אוניית מכולות רגילה מעבירה אלפי מכולות בכל הפלגה, כך שגם אם תדירות הרכבות תמשיך לגדול, הקיבולת הכוללת עדיין מוגבלת ולא תסגור את הפער.

היבוא מצליח לזוז דרך היבשה, אבל הנפט נשאר הבעיה הגדולה

הקו עובר דרך קזחסטן וטורקמניסטן, בעיקר בכיוון אחד לאיראן. המטענים כוללים חלקי רכב, גנרטורים וציוד אלקטרוני, שמספקים חמצן לכלכלה השוטפת. אבל זה לא מטפל ביצוא הנפט, שמהווה את מנוע המטבע הזר העיקרי. המצור פוגע גם ביבוא דגנים בסיסיים, והמסילה לא יכולה להחליף נפחים כאלה.

איראן מנסה לבדוק גם אפשרות ליצוא פטרוכימיה ודלקים דרך הרכבות, אבל בפועל יש לא מעט מגבלות. רכבות מטען לא מסוגלות להתקרב להיקפים של מכליות נפט, וחלק מהנתיבים מחייבים החלפת קרונות ומעבר בין תקני מסילה שונים לאורך הנתיב במרכז אסיה. יש גם מגבלות רגולטוריות ומכס במדינות המעבר, מה שמאט את התנועה ומייקר אותה.ועדיין זורם נפט לסין גם דרך רכבות. 

הריאל נחלש, האינפלציה מזנקת והייבוא מתייקר

לאחר שלושה שבועות של מצור, הריאל האיראני נחלש לשיאים מול הדולר. פיחות כזה מייקר יבוא ומזין אינפלציה, במיוחד כשנתיבים יבשתיים מתייקרים בדולרים. איראן מפזרת סיכונים עם עלייה בהובלת משאיות מטורקיה, בעיקר מזון ושמן חמניות. יש גם מגעים להגדלת רכבות מפקיסטן.

הובלה יבשתית יקרה יותר, מורכבת ותלויה ביציבות מדינית. היא מתאימה לסחורות בעלות ערך גבוה או דחופות, אבל לא לתבואה או אנרגיה מסיבית. העלייה במחיר למכולה יביא לחיפוש חלופות נוספות. איראן מצידה זקוקה למזומנים והיא ממשיכה לדחוף יותר סחורות לנתיבים יבשתיים, בעיקר דרך סין, טורקיה ומרכז אסיה. זה מספק פתרון חלקי ליצוא ויבוא של ציוד ומוצרי צריכה וגם מעט אנרגיה, אבל לא באמת מתקרב להיקפים של יצוא נפט וסחר ימי רחב.