נתניהו לא השיב לפנייתו של הרצוג לקיים שיח לסיום משפטו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא השיב על פנייתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לקיים בחסותו "שיח מאחה" במטרה להגיע להסכמות שיובילו לסיום משפטו. היועצת המשפטית של בית הנשיא, מיכל צוק-שפיר, ביקשה את תגובתם של נתניהו והפרקליטות עד יום ראשון השבוע. היועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, הודיעה בדקות האחרון של יום ראשון שהיא מוכנה לנהל שיח על הסדר טיעון בלא להתייחס להצעתו של הרצוג לקיים "שיח מאחה" בחסותו. חמישה ימים מאוחר יותר, אין כל תגובה מצד נתניהו.

על פי פרסום קודם, בסביבתו של נתניהו קיימים חילוקי דעות כיצד להגיב. ראש צוות ההגנה, עו"ד עמית חדד, סבור שיש להיענות בחיוב להצעה. לעומת זאת, שרה ויאיר נתניהו מתנגדים למהלך. יצוין, כי לפני ארבע שנים הציע עו"ד ז'ק חן, סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ, לפנות לגישור פלילי; ראש צוות ההגנה דאז, עו"ד בועז בן-צור, תמך בהצעה. גם השופטים סברו שיש לפנות לגישור, אך בהרב-מיארה סירבה ודרשה שהנאשמים יפנו אליה בבקשה לנהל מו"מ על הסדר טיעון. השבוע היא חזרה למעשה על אותה עמדה.

פנייתה של צוק-שפיר היא המענה המעשי הראשון של הרצוג לבקשת החנינה שהגיש נתניהו. הרצוג אמר מספר פעמים, כי הוא סבור שהדרך הראויה לסיום המשפט היא בהסכמה הדדית. כעת יהיה על הרצוג להחליט האם וכיצד לטפל בבקשה החנינה לגופה. הוא יכול להודיע שבלא תשובה של נתניהו, הטיפול מוקפא ואולי אף מופסק, שכן קריאתו לשיח היא תשובתו כעת לבקשה. הוא יכול גם למחול על כבודו וכבוד הנשיאות, ולהמשיך את הטיפול בבקשה.

בקשת החנינה הוגשה לפני חמישה חודשים

נתניהו הגיש את בקשת החנינה בסוף נובמבר שעבר, ומנה שורה של נימוקים. הוא אמר, כי החנינה מאפשר לאחות את הקרע בעם, כי היא נחוצה על מנת לאפשר לו להתמקד בניהול ענייני המדינה ובמיוחד בתחום הבטחוני, והצביע על כשלים חמורים שלטענתו נפלו בהליכים נגדו. הוא לא הודה באישומים נגדו ולא הביע חרטה. הנשיא דונלד טראמפ תקף בחריפות את הרצוג על אי מתן החנינה, נתניהו אמר שלא ביקש את התערבותו והרצוג מתח ביקורת על כך שלא הבהיר שמדובר בענייניה הפנימיים של ישראל.

• בהרב-מיארה חוזרת על עמדתה: מוכנה לנהל שיח על הסדר טיעון עם נתניהו
• "הזכות לשפוט אינה אלא החובה לשפוט"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחלקת החנינות במשרד המשפטים התנגדה למתן החנינה, באומרה שהיא חסרת תקדים - לא רק בכך שהבקשה מוגשת בעיצומו של ההליך הפלילי, אלא גם בכך שאין בה הודאה וחרטה. לדבריה, מדובר בפגיעה חמורה בשוויון בפני החוק ובבקשה שאינה דומה לנסיבות החנינה בפרשת קו 300. המחלקה הוסיפה, כי אינה יכולה לחוות דעה על שיקולים שאינם משפטיים, כגון שיקולי ביטחון.

שר המשפטים, יריב לוין, העביר לשר עמיחי אליהו את הטיפול בבקשה, בשל קרבתו לנתניהו ומשום שהעיד במשפטו. אליהו העביר להרצוג חוות דעת ולפיה ניתן להעניק את החנינה, באומרו שהודאה איננה תנאי מוקדם לכך. גם הוא עמד על שיקולי ביטחון וחזר על הטענות לכשלים חמורים בחקירת פרשות נתניהו. בעקבות זאת ביקש הרצוג ממחלקת החנינות השלמות, והיא שבה על עמדתה המקורית.