מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, הלית סילש, דחתה בקשה לתביעה ייצוגית ב-984 מיליון שקל נגד הבנקים, שהוגשה בטענה לתשלום ריבית נמוכה מדי בפקדונות דיגיטליים. הבקשה הוגשה בידי לקוחות של בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי.

המבקשים טענו, כי הבנקים, בכוונת מכוון אינם מיידעים את לקוחותיהם כי הריבית המוצעת והניתנת בפועל בעת הפקדה לפיקדון באיזה מהאמצעים הדיגיטליים, היא מזערית בהשווא לריבית המקובלת או המקסימלית, ואף אינם מיידעים אותם על האפשרות לקבל ריבית גבוהה יותר אם ינהלו מו"מ עם הבנק הרלוונטי. עוד נטען, כי הבנקים מציגים לפני הלקוחות מצג על פיו הריבית המוצעת להם היא מיטבית, לרבות ציון מפורש שהפקדה באינטרנט מזכה בהטבה בריבית, בעוד בפועל הריבית המתקבלת היא ריבית נמוכה במיוחד, גם לאחר ההטבה, ונמוכה בהרבה מהריבית הממוצעת בבנק לאותו סוג פיקדון.

הבנקים השיבו, כי הם פעלו ופועלים בהתאם להוראות חוק הבנקאות ולכללי הגילוי הנאות של בנק ישראל, לעניין חובות פרסום שיעורי הריבית המוצעים. לטענתם, אין מקור נורמטיבי המחייב אותם לפרסם ריבית "נהוגה", "מקובלת" או "ממוצעת", למעט כמפורט באותו נוהל פרטני, ובפסיקת בתי המשפט כבר נדחו בעבר טענות דומות אשר הועלו על ידי מבקשים שונים. לשיטתם, הטענה כאילו הריבית בפקדונות דיגיטליים נמוכה מדי היא טענה בעלמא וללא הוכחות.

אין שום הוראה כזאת

סילש אומרת: "לא אותרו על ידי הוראות חוק, חקיקת משנה או נוהל של בנק ישראל מכוחם קיימת הצדקה להורות כי עמדה לבנקים חובה לציין כי הריבית המוצעת לפיקדון זה או אחר, הוא בגדר רף תחתון אשר ביחס אליו ניתן לנהל מו"מ, אשר בהכרח יניב התחייבות למתן ריבית גבוהה יותר". העובדה שלקוחות אחרים אולי ניהלו מו"מ וקיבלו ריבית גבוהה יותר, אינה מחייבת הבנקים להציע במפורש לנהל מו"מ שכזה, היא מוסיפה.

• לאומי יחזיר 1.5 מיליון שקל שגבה כעמלות יתר על ערבויות
• המירוץ לדירקטוריון לאומי נפתח: חמישה מועמדים על שלושה מושבים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סילש מוסיפה: "הגם פערי הידע והכח בין הבנקים ללקוחותיהם, האפשרות לניהולו של מו"מ אינה בגדר אירוע חריג, מידע מפתיע, או אמצעי ייחודי למוצרי הפיקדונות של הבנקים, ולעניין זה מצאתי חלק מטענות המבקשים כאלו המגיעות עד כדי זלזול בהבנה או ביכולות של לקוח, כל לקוח, של הבנק. העובדה לפיה יכול להתנהל דין ודברים כלכלי, בין שניים (בין אם אדם או חברה), היא בגדר עובדה ידועה לכל, משחר הימים ועוד מאלו בהם התקיים סחר חליפין של סחורות ושירותים".

פתיחתו של נתיב אינסופי

לדברי סילש, "המשמעות המעשית של קבלת עתירת המבקשים להוספתה של הוראה לפיה יהא על כל בנק ליידע את הלקוח בדבר האפשרות לניהול מו"מ, תהא בהכרח חיובו של כל בנק, בכל מקרה וכנגד מתן כל שירות, יהא תוכנו, מהותו והיקפו אשר יהא, להודיע ללקוח בדבר אפשרות זו, כמו גם חיוב לפרסם, באופן יום-יומי, את שיעור התמורה או העלות הממוצעת, החציונית או המיטבית של אותו שירות (בהתאם לרלוונטי). נהיר כי המדובר בתוצאה בלתי סבירה בעליל".

סילש מוסיפה: "למעלה מכך, אם אכן תתקבל עמדת המבקשים בדבר החובה לציין קיומה של אפשרות לניהול מו"מ לצורך קבלת תנאים טובים יותר לעניין אותו מוצר מוגדר, יכול שתועלה השאלה מדוע לא תיווסף לכך גם חובה להבהיר לאותו לקוח כי קיימות תוכניות פיקדון מקבילות, בעלות מאפיינים 'דומים', אשר יכול כי התמורה הכוללת הניתנת במסגרתם טובה יותר או מדוע בכלל יבחר בהפקדת הכספים בפיקדון שכן ייתכן והשקעת הכספים בניירות ערך לדוגמא הינה עדיפה. המדובר בפתיחתו של נתיב שהוא אינסופי ובלתי סביר".

• עורך הדין עבד על בסיס הצלחה, תבע 9 מיליון שקל - וקיבל שליש מהסכום
• הבטיח "הדירה שלך", ואז חזר בו - מה פסק בית המשפט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

המבקשים חויבו בתשלום הוצאות בסך 55,000 שקל. את המבקשים ייצגו עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, ואת הבנקים - עוה"ד גיא לוינסון, שרון לובצקי, נחמיה אנגלמן, אהוד ארצי וליאת עיני-נצר.