מתווך תבע 210 אלף שקל דמי תיווך מאלמנה - ונשאר בלי כלום

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בחדרה, מזכיר לכל מי שעוסק בתיווך מקרקעין כלל בסיסי: בלי הסכם כתוב, אין דמי תיווך. גם לא כשהמוכר נפטר, גם לא כשהנכס נמכר בדיוק לאדם שהמתווך הציג, וגם לא כשמנסים לעטוף את הכל ב"זעקת צדק".

המתווך ציון קרטה, שעוסק בתיווך מקרקעין לפי עדותו עשרות שנים, הגיש תביעה בסכום של 210 אלף שקל נגד זהבית חנה קראוסקופף, אלמנתו ויורשתו של דב קראוסקופף ז"ל. קרטה טען שתיווך במכירת מגרש תעשייתי בחדרה שהיה בבעלות המנוח, ושהוא היה זה שקישר בין המנוח לבין הרוכש. הוא דרש 2% מסכום העסקה. הבעיה? לא היה הסכם תיווך בכתב. לא עם המנוח ולא עם האלמנה.

מפסק הדין של השופט יעקב גולדברג, עולה תמונה ברורה. קרטה נפגש עם המנוח פעם אחת, ביולי 2019, כשהמנוח היה בריא לחלוטין. הוא ביקש ממנו לחתום על הסכם תיווך, אבל המנוח דחה אותו. קרטה עצמו העיד על כך: "אמרתי לו בוא תחתום על דמי תיווך והוא אמר לי ניפגש יותר מאוחר".

למרות זאת, קרטה המשיך לפעול. הוא הציג את הנכס למתווך נוסף, ערן שמחון, שייצג את צד הרוכש. שמחון העיד כי התובע אכן הציג לו את הנכס, אבל גם הוא לא טען שהמנוח ראה בקרטה מתווך מטעמו. ההתנהלות לקראת העסקה היתה מול בני משפחתו של המנוח, ולא מול קרטה.

• המתווך התגלה כבעל הדירה, אבל הוא דורש עמלה - האם זה חוקי?
• המתווכת נגד הסוכנות: האם תוכל לספר את גרסתה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניסוח ספציפי של המנוח

במרץ 2020 שלח המנוח לקרטה הודעות קוליות ששידרו ריחוק מובהק. באחת מהן הוא אמר לו שהמחיר שהציע לא מתאים, ובשנייה הוא הבהיר כי הוא לא חושב שזה הזמן לעסקה. השופט גולדברג הבחין בניסוח ספציפי שבו השתמש המנוח - "ואם אתם רוצים בכל אופן" - כביטוי לכך שהוא ראה בקרטה מי שעומד בצד השני של המתרס, ולא כמי שנותן לו שירות. ביולי 2020 נפטר המנוח. כשלושה שבועות לאחר מכן חתמה האלמנה על עסקת מכירת המגרש, עם אותו רוכש שקרטה טען שהוא הציג למנוח. כחודשיים אחרי הפטירה, פנה קרטה למשפחה ודרש דמי תיווך.

תומר בן קיש, חתנו של המנוח, העיד כי נפגש עם קרטה ואף הציע לו סכום מופחת של 40 אלף שקל כדי להימנע מהליך משפטי. קרטה ניסה להציג את ההצעה כהודאה בחבות, אבל השופט לא קיבל את זה. בית המשפט האמין לבן קיש ולנתבעת כי ההצעה נעשתה רק כדי לחסוך אנרגיה וזמן, ולא משום שהרגישו חייבים משהו. האלמנה עצמה העידה שהמנוח נהג שלא לשלם דמי תיווך כמדיניות גורפת, וציינה שהמנוח אמר לקרטה במפורש שלא ישלם דמי תיווך.

השופט: התובע ניסה את מזלו

השופט גולדברג לא הסתפק בדחיית התביעה. הוא גם הבהיר מדוע המקרה הזה רחוק מלהצדיק חריגה מדרישת ההסכם בכתב. בפסק דינו כתב כי מדובר דווקא ב"מקרה מובהק שבו מתחייבת הקפדה יתירה על דרישת הכתב", וציין שקרטה "פעל ביודעו כי אין בידיו הזמנה בכתב, תוך שהוא מנסה את מזלו".

• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

השופט אף הפך את "זעקת הצדק" על ראשה: הוא תיאר תרחיש שבו בני משפחה של אדם שנפטר מתעוררים בוקר אחד ומוצאים עצמם מול דרישת תשלום ממתווך שאין להם שום דרך לאמת את טענותיו. "זעקת הצדק עשויה להישמע דווקא מפיהם של אותם בני משפחה", הוא כתב, "ולא מפיו של מתווך מנוסה הפועל תוך התעלמות מופגנת מדרישת החוק".

גם טענת עשיית עושר שהעלה קרטה לראשונה בסיכומים נדחתה - גם משום שהיא הועלתה מאוחר מדי, וגם בגלל שלא הוכח שהתובע אכן היה הגורם היעיל בעסקה.