דמי תיווך

הוא נכנס לעסקה כעורך הדין שמנהל מו״מ עבור רוכש פוטנציאלי, אבל יצא ממנה כרוכש היחיד של הנכס. רוכש הנכס לא חתם על הסכם תיווך, אבל בית המשפט העליון קבע כי ניתן לחייב אותו בדמי התיווך בכל זאת - בגלל השותפות שקדמה לרכישה. בפסק הדין נקבע שהשאלה אינה ריכוך של דרישת החתימה הכתובה, אלא למי אפשר לייחס חיוב תקף שנחתם כדין

עורך דין גונן קסטנבאום ייצג בתחילה לקוח בעסקת מקרקעין בהרצליה - אך בסופו של דבר רכש את הנכס לעצמו כנראה מאחורי גבו. בית המשפט העליון קבע השבוע פה אחד כי עליו לשלם למתווך 616,623 שקל, למרות שמעולם לא חתם בעצמו על הסכם התיווך

מה שנראה כמו דמי תיווך שנבלעו בדרך, נהפך להכרעה משפטית חדה וברורה: עורך דין העוסק במקרקעין וחברת תיווך טענו שהובטחה להם עמלה של 3 מיליון שקל על סיוע בהוצאת פרויקט בנייה גדול לפועל בבית"ר עילית, אך בפועל קיבלו רק חלק קטן ממנה. חברת הבנייה טענה שלא הרוויחה מהפרויקט ולכן היא לא חייבת לשלם. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אחרת - ואכף את ההסכם

בית משפט השלום בבת־ים קבע כי הצגת נכס בלבד אינה הופכת מתווך לגורם היעיל. כשהמחיר לא הותאם לדרישות שהועלו, לא נוהל משא ומתן, והרוכשת נאלצה לפנות למתווכים אחרים - חברת התיווך נותרה בלי עמלה, אף שהיתה הראשונה שהציגה את הדירה. הפער בין המחיר שבו הציגה התובעת את הדירה לזה שבו נסגרה העסקה הגיע לכ-180 אלף שקל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

טען שראה את הדירה ביד2 - מה קבע השופט?

בני זוג ערערו על חיובם בתשלום דמי תיווך למתווך, בטענה כי הוטעו לגבי גודל הנכס ולא קיבלו מידע על חריגות בנייה שקיימות בו. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי המערערים "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים". הם ייאלצו לשלם למתווך דמי תיווך בסך 89 אלף שקל, כמו גם פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

מתווכים נגד לקוחות: סכסוכים משפטיים על דמי תיווך – מי צודק ואיך זה נגמר?

הרפורמה בענף תיווך הנדל"ן, שקידם בחודשים האחרונים משרד המשפטים צפויה להיכנס לתוקפה בשבוע הבא; מהם תקנות האתיקה שהמתווכים ידרשו לעמוד בהם ואילו תשלומים נאסר מהם לגבות מהלקוח? 

ההסכם עם המתווך כלל סעיף שקבע כי במקרה של רכישת הדירה על ידי השוכר, "תוך תקופת השכירות או אחריה", הוא ישלם עמלת תיווך נוספת בשיעור 2% מסכום העסקה. לדברי השופט, "מתווכים זכאים לפירות-עבודתם. אין הם זכאים, עם זאת, לפירותיהם של 'קשר מתמשך', של 'ניהול נכס באופן ממושך' או של 'בלעדיות', כשבין הללו לבין הנתבע – רוכש-הנכס – אין דבר וחצי דבר"