דמי תיווך הם התשלום שמקבל מתווך מקרקעין עבור שירותיו בקישור בין צדדים לעסקת נדל"ן, בין אם מדובר במכירה, קנייה או השכרה של נכס. בישראל מוסדר התחום בחוק המתווכים במקרקעין, המחייב את המתווך להחזיק ברישיון ולפעול לפי כללים ברורים.
הנוהג בשוק הוא
שדמי התיווך בעסקאות מכירה או רכישה עומדים על כ-2 אחוזים משווי העסקה בתוספת מס ערך מוסף, ולעיתים כל צד משלם את חלקו. בעסקאות שכירות מקובל לגבות דמי תיווך בגובה חודש שכירות אחד בתוספת מס. עם זאת, הסכומים אינם קבועים בחוק וניתנים למשא ומתן בין הצדדים למתווך.
תנאי מרכזי לזכאות לדמי תיווך הוא חתימה על הזמנת שירותי תיווך בכתב, מסמך שמפרט את הנכס, את שיעור העמלה ואת פרטי הצדדים. בלעדיו קשה למתווך לתבוע את שכרו. תנאי נוסף הוא שהמתווך היה הגורם היעיל שהוביל בפועל לעסקה, כך שפעילותו היא שגרמה להתקשרות בין הצדדים.
עבור רוכשים ושוכרים, דמי התיווך מהווים הוצאה נוספת שיש לקחת בחשבון במסגרת התקציב הכולל של העסקה. בשנים האחרונות התרחבו גם פלטפורמות דיגיטליות לחיפוש נכסים ישירות בין בעלים לשוכרים, מה שהגביר את התחרות בענף והוביל חלק מהצרכנים לחפש דרכים לצמצם את עלויות
התיווך. עם זאת, מתווך מקצועי ומנוסה עשוי לחסוך זמן, לאתר נכסים מתאימים ולסייע בניהול המשא ומתן מול הצד השני.
נדגיש שלפני חתימה על הסכם תיווך כדאי לבדוק את זהות המתווך, את תוקף הרישיון שלו ואת תנאי העמלה, כדי למנוע מחלוקות מאוחרות על גובה התשלום או על
עצם הזכאות לו.
שוכר שחתם על הזמנת שירותי תיווך בתל אביב פנה לבעל הדירה דרך הדייר היוצא וחתם על חוזה כעבור ימים. בית המשפט לתביעות קטנות קבע שהמתווכת הייתה הגורם היעיל, וחייב אותו לשלם לה 10,030 שקל
המתווך שיווק דירות להשכרה בפרויקט תמ"א 38 באשדוד, הציג דירה ללקוח, ערך לו סיורים, ואפילו שמר לו את הדירה - אבל שכח את הדבר הכי בסיסי: להחתים אותו על הסכם תיווך. בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד דחה את התביעה, וקבע שהמתווך לקח סיכון ממשי כשלא פעל לפי החוק
בית משפט השלום בחדרה דחה תביעת מתווך מקרקעין שטען כי הוא הגורם היעיל במכירת מגרש תעשייתי, וקבע כי הוא פעל "תוך עקיפה מודעת של הוראת החוק" כשהתעקש לעבוד בלי הסכם כתוב. השופט: "זעקת הצדק שהתובע טוען לה אינה זעקה כנה ואמיתית"
המחוזי ביטל החלטה של הערכאה הראשונה, שמחקה סעיפים מתצהיר של מתווכת שתבעה עמלת תיווך של 585 אלף שקל - והותיר פתוחה את השאלה מי באמת הביא לעסקה שנחתמה, למכירת נכס בכפר שמריהו
הוא נכנס לעסקה כעורך הדין שמנהל מו״מ עבור רוכש פוטנציאלי, אבל יצא ממנה כרוכש היחיד של הנכס. רוכש הנכס לא חתם על הסכם תיווך, אבל בית המשפט העליון קבע כי ניתן לחייב אותו בדמי התיווך בכל זאת - בגלל השותפות שקדמה לרכישה. בפסק הדין נקבע שהשאלה אינה ריכוך
של דרישת החתימה הכתובה, אלא למי אפשר לייחס חיוב תקף שנחתם כדין
עורך דין גונן קסטנבאום ייצג בתחילה לקוח בעסקת מקרקעין בהרצליה - אך בסופו של דבר רכש את הנכס לעצמו כנראה מאחורי גבו. בית המשפט העליון קבע השבוע פה אחד כי עליו לשלם למתווך 616,623 שקל, למרות שמעולם לא חתם בעצמו על הסכם התיווך
מה שנראה כמו דמי תיווך שנבלעו בדרך, נהפך להכרעה משפטית חדה וברורה: עורך דין העוסק במקרקעין וחברת תיווך טענו שהובטחה להם עמלה של 3 מיליון שקל על סיוע בהוצאת פרויקט בנייה גדול לפועל בבית"ר עילית, אך בפועל קיבלו רק חלק קטן ממנה. חברת הבנייה טענה שלא הרוויחה
מהפרויקט ולכן היא לא חייבת לשלם. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אחרת - ואכף את ההסכם
בית משפט השלום בבת־ים קבע כי הצגת נכס בלבד אינה הופכת מתווך לגורם היעיל. כשהמחיר לא הותאם לדרישות שהועלו, לא נוהל משא ומתן, והרוכשת נאלצה לפנות למתווכים אחרים - חברת התיווך נותרה בלי עמלה, אף שהיתה הראשונה שהציגה את הדירה. הפער בין המחיר שבו הציגה התובעת
את הדירה לזה שבו נסגרה העסקה הגיע לכ-180 אלף שקל
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת
הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו
בני זוג ערערו על חיובם בתשלום דמי תיווך למתווך, בטענה כי הוטעו לגבי גודל הנכס ולא קיבלו מידע על חריגות בנייה שקיימות בו. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי המערערים "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים". הם ייאלצו לשלם למתווך דמי תיווך בסך 89 אלף שקל, כמו גם
פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין