תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן | (5)

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהמשך נדרש השופט לשאלת זהות האדם שמחויב לשלם את הפיצוי. בעוד שהתביעה כוונה גם כלפי דאלי הדר, רעייתו של שי, קבע בית המשפט כי רק הנתבע 1 - החותם על ההזמנה - יחויב בתשלום. עם זאת, השופט ציין כי דאלי אישרה בדיעבד את הפעולות של בעלה, ולכן ניתן לראות בה כמי שאישרה את רכישת הדירה, אך לא הוכח כי היאע ידעה על ההפרה של סעיף ההודעה בזמן שאישרה את העסקה, ולכן היא לא חויבה בתשלום.

ניתן לראות במתווך גם גורם יעיל

מעבר לכך, הקדיש השופט חלק נרחב בפסק הדין לדיון בשאלת הגורם היעיל. אף שמסקנתו היתה כי ממילא די בהפרת ההתחייבות כדי לזכות את התובע בפיצוי, הוא קבע כי בנסיבות העניין ניתן לראות בצארום גם כגורם יעיל שהביא להתקשרות. "לעתים די במסירת כתובת או הפגשת הצדדים כדי שמתווך יחשב גורם יעיל", הזכיר השופט סעדון וציטט פסיקה קודמת. הוא הוסיף כי ההתנהלות של הנתבע 1 מלמדת על ניסיון מודע להדיר את המתווך מהעסקה כדי לחסוך את תשלום דמי התיווך, וכי ניסיון כזה סותר את חובת תום הלב. הוא כתב בהכרעתו כי, "ניסיון מכוון למנוע דמי תיווך אינו מתיישב עם חובת תום הלב... אם מתווך מבצע את הפעילות הראשונית והבסיסית... ולאחר מכן נמנע ממנו להמשיך בביצוע מלאכתו... הרי שאין בכך כדי לשלול את זכאותו".

קיראו עוד ב"משפט"

בפסק הדין סקר השופט את העדויות שנשמעו בדיון. הוא ציין כי גרסתו של צארום נותרה עקבית גם בחקירה נגדית, ואף תיאר כיצד הדר הביע להיטות לסגור את העסקה עוד במועד החתימה על ההזמנה. "הבן אדם היה בחוץ... הוא לא נתן לי הוא רצה לגמור את זה... הוא אמר לי אני לוקח את זה... הוא אמר לי אני אשלם בטוח", העיד המתווך. העדויות האלה, קבע השופט, מסבירות מדוע המתווך בחר שלא לפנות שוב לנתבעים ולהציע את עזרתו - הוא סבר כי העסקה כבר מובטחת והדר יבוא על שכרו. לעומת זאת, גרסאותיו של שי הדר נמצאו סותרות בחקירה. בתחילה הוא טען שלא היתה לו סיבה להתקשר למתווך, אך הוא הודה כי נמנע במודע מלערב אותו. בהמשך הוא טען כי ממילא לא סמך עליו בשל אי-דיוקים במידע שמסר. הסתירות האלה, ציין השופט, פוגמות במהימנות של גרסתו ומחזקות את טענת המתווך בדבר הדרתו המכוונת.

לבסוף פסק השופט כי שי הדר ישלם למתווך את מלוא סכום הפיצוי המוסכם - 117 אלף שקל כולל מע"מ - וכן שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 16 אלף שקל והוצאות משפט בסכום כולל של 3,500 שקל. התביעה נגד רעייתו נדחתה. "ניתן היה לחתום את פסק הדין בנקודה זו", כתב השופט, והוסיף כי עצם ההפרה הספיקה למתן הסעד שנתבקש.


למה בעצם המתווך קיבל כסף אם הוא כמעט לא עשה כלום?

בית המשפט הסביר שהכסף לא ניתן בתור שכר עבודה, אלא כפיצוי מוסכם שהוסכם מראש בטופס ההזמנה. ברגע שהקונה חתם והפר את ההתחייבות שלו להודיע למוכרת שהגיע דרך המתווך, הוא חייב לשלם, גם אם המתווך לא היה מעורב בפועל בכל השלבים.


מה ההבדל בין דמי תיווך לבין פיצוי מוסכם?

דמי תיווך משולמים כשמתווך באמת היה הגורם היעיל שהביא לעסקה. פיצוי מוסכם הוא סכום שנקבע מראש בחוזה, שמשלמים אם מפרים התחייבות מסוימת. כאן השופט אמר שאין צורך להוכיח שהמתווך היה הגורם היעיל - מספיק שהקונה הפר את ההתחייבות.


אם אשתי רכשה דירה במקום אני - אני עדיין צריך לשלם?

לפי פסק הדין כן, לפחות במקרה הזה. השופט קבע שהעובדה שהדירה נרשמה על שם אשתו של הקונה לא פוטרת אותו מהתחייבות שחתם עליה בעצמו.


האם בית המשפט האמין למתווך?

כן, השופט כתב שהעדות של המתווך היתה עקבית ומשכנעת, ושגרסתו של הקונה לא תמיד היתה עקבית - ואפילו סתרה את עצמה. זה עזר לבית המשפט להשתכנע שהקונה ניסה בכוונה להוציא את המתווך מהתמונה.


מה אפשר ללמוד מהמקרה הזה?

בעיקר שצריך לקרוא טוב מה חותמים אצל מתווכים. סעיפי פיצוי מוסכם הם רציניים מאוד, ויכולים לחייב גם אם חושבים שהמתווך "לא עשה מספיק". בנוסף, עדיף לשמור על תום לב ולערב את המתווך לאורך הדרך, אחרת אפשר למצוא את עצמך עם חיוב של עשרות אלפי שקלים.


האם כל מתווך יכול לדרוש פיצוי כזה?

רק אם הלקוח חתם על טופס שמכיל סעיף כזה, ובית המשפט יראה שהיתה הפרה של ההתחייבות. לא מדובר בזכות אוטומטית, אלא בחוזה מחייב שהלקוח בחר לחתום עליו.


מה יקרה אם הקונה היה כן מודיע למוכרת שהגיע דרך המתווך?

במקרה כזה כנראה שהמתווך היה זכאי לנסות להשתלב בעסקה ולדרוש דמי תיווך רגילים. ייתכן שהצדדים היו מגיעים להסכמה בלי צורך בבית משפט.


במקרה אחר, מתווך מקרקעין הציג ללקוח נכס בנתיבות, יחד עם כמה נכסים נוספים. הרוכש חתם על הסכם תיווך שקבע עמלה של 2% על הנכס, ששוויו הוערך ב-3.5 מיליון שקל. לאחר פגישה אחת שבה הוצגה הדירה, הרוכש הודיע שהוא לא מעוניין. אבל ארבעה חודשים וחצי אחר כך, התברר שהרוכש חתם על חוזה לקניית הדירה - בלי ליידע את המתווך. המחיר היה 3.3 מיליון שקל. המתווך, שהבין שנעשה מעקף, הגיש תביעה לבית המשפט על עמלת התיווך בסכום של 75 אלף שקל. הרוכש טען בבית המשפט שהמתווך כלל לא היה הגורם היעיל בעסקה, ושמתווך אחר היה זה שסגר אותה בפועל. בית משפט השלום בבאר שבע הכריע במקרה בדצמבר 2024.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    היה רצוי לרשום את מספר התיק שנוהל בבימ (ל"ת)
    מיקונוקיס 18/09/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוד מוציא חוזה שכירות מוכן ממחשב משלים פרטים ו... (ל"ת)
    אנונימי 18/09/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    פסק דין הזוי ושגוי (ל"ת)
    אנונימי 18/09/2025 12:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לבדוק מה הקשר בין השופט לתובע (ל"ת)
    אנונימי 18/09/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המתווכים עושקים 30 דקות עבודה ומרוויחים 50 אלף שקל (ל"ת)
    מיכל 18/09/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
צוואה ירושה
צילום: Istock

אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו

עוזי גרסטמן |

בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.

הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.

לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.

האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות

בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.

משה ינאי (רשתות)משה ינאי (רשתות)

משווי של מיליארדים לפשיטת רגל? צו פשיטת רגל ליזם ההייטק משה ינאי נכנס לתוקף

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אחד היזמים הבולטים בתעשיית ההייטק הישראלית נכנס לתוקף באופן מיידי; החוב הראשי לקרן שינטילה מגיע ל-42 מיליון דולר, ולצדו התחייבויות נוספות שמגיעות למאות מיליוני שקלים; הפנטהאוז היוקרתי שלו בתל אביב ונכסים נוספים יימכרו, ועליו הוטלו מגבלות


עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בתל אביב , באולם של השופט ליאור גלברד, נקבע בעצם כי משה ינאי מהיזמים הגדולים שהיו כאן נכנס להליך של פשיטת רגל. השופט קבע כי צו פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד משה ינאי נכנס לתוקף באופן מיידי. ההחלטה מביאה למכירה כפויה של נכסיו המעוקלים ומטילה מגבלות אישיות כבדות על חייו הפיננסיים והעסקיים.

החוב הראשי עומד על כ-42 מיליון דולר לקרן שינטילה הרשומה באיי קיימן, שהועמדה כהלוואה לחברת ההשקעות MII בבעלותו המשותפת עם אשתו המנוחה רחל. לצד זאת, ינאי מחזיק התחייבויות נוספות מצטברות שמגיעות, לפי הערכות, למאות מיליוני שקלים נוספים, בעיקר לבנקים ישראליים ולקרנות מקומיות.

ינאי טוען כי שווי נכסיו הכולל, בארץ ומחוצה לה, עולה בהרבה על סך החובות, ומציג אומדן של כ-1.1 מיליארד דולר. אך טענות אלה נתקלו עד כה בקשיים משפטיים להוכחה מלאה.

קריירה מבריקה: מחלוץ אחסון נתונים לאיש האקזיטים

משה ינאי, שנולד ב-1949 ובנה קריירה בת ארבעה עשורים, נחשב לאחד מחלוצי תעשיית אחסון הנתונים העולמית. בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, פתח את דרכו המקצועית בשנות ה-70 בחברת אלביט, שם השתתף בפרויקט ענת שהיה שיתוף פעולה עם ניקסדורף הגרמנית לפיתוח אמצעי אחסון למחשבי מיינפריים תואמי IBM.

ב-1987 הצטרף ל-EMC, ענקית האחסון האמריקאית שהייתה אז בחיתוליה, ומונה לסגן נשיא לטכנולוגיה. תחת הנהגתו פותח מוצר הסימטריקס (Symmetrix), מערכת אחסון מהפכנית שהפכה למוצר הדגל של החברה בשנות ה-90. המערכת כללה חידושים כמו חבילת התוכנה SRDF לגיבוי מרחוק, והובילה את EMC משווי שוק צנוע לעשרות מיליארדי דולרים.