דיני חוזים

אחרי שנה וחצי של מגעים, ובזמן שהתובע השקיע מאמצים רבים להסרת עיקולים ולהעברת רישום הדירה על שם המוכר ואחיו, החליט האחרון להתרחק מהעסקה - מבלי לחשוף כי הסיבה האמיתית היא עליית המחירים בעיר. בית משפט השלום בתל אביב קבע כי אף שלא נחתם הסכם, המוכר נהג בחוסר תום לב ועליו לפצות את רוכש-החלום על אובדן ההזדמנות

השופט הבכיר רמזי חדיד חייב את הגרוש לשעבר להשיב להורי אשתו לשעבר את הכספים שהעניקו לבני הזוג לצורך רכישת דירה, לאחר שהחתן חתם על כתב התחייבות מפורש בפני נוטריון. פסק הדין קובע כי טענותיו לקיזוז במסגרת הסכם הגירושים, למתנה או להסכמות בעל-פה, נסתרו על ידי לשון ההסכמים והראיות שהוצגו, וכי התנאי להשבת הכסף התקיים במלואו עם הגירושים

בית-משפט השלום באשקלון קבע כי שוכרים שהחזיקו בדירה בתקופת האופציה מבלי לשלם דמי שכירות, בטענה לקיזוזים בגין ליקויים - הפרו את הסכם השכירות. בכך נקבע שלא רק שהם לא מימשו את האופציה להארכה, אלא הם איבדו גם את זכותם להחזיק בדירה. פסק הדין הזה ממחיש את גבולות הקיזוז בדמי שכירות ואת משמעות תום-הלב ביחסי שכירות

השופטת תמר אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב הורתה למחוק תביעה בסכום של 3 מיליון שקל שהגישה סלקט תקשורת נגד פרטנר, לאחר שקבעה כי סעיף הגבלת אחריות בהסכם בין החברות מונע ממנה לתבוע את הנזקים שנטענו. סלקט טענה כי פרטנר הפסיקה לשלם לה דמי קישור גומלין, מה שגרם לה לאבד לקוחות ולהפסיד הכנסות - אך השופטת קבעה כי מדובר בנזק עקיף שהוחרג במפורש מהחוזה

רוכשת דירה בחיפה טענה כי המוכר הסתיר ממנה ליקויי רטיבות חמורים, אך בית המשפט קבע כי ההסכם גילה בבירור על מוקדים קיימים, כי הרטיבות תוקנה זמן רב לפני העסקה וכי לא הוכח כלל שהבעיה חזרה. השופטת מצאה את גרסתה של הרוכשת בלתי מהימנה וחייבה אותה בהוצאות משפט בסכום כולל של 12 אלף שקל

אף שבית המשפט דחה את תביעתם של רוכשי דירה שטענו להפרת הסכם מכר בעל־פה, הוא קבע כי הקבלן פעל בחוסר תום־לב במשא ומתן - וחייב אותו לשלם להם פיצויים. השופט קבע כי, "מי שמנהל מו"מ למכירת דירה חייב לפעול בשקיפות ובהגינות, גם אם העסקה לא נחתמה לבסוף"

בית המשפט המחוזי נדרש להכריע במחלוקת בין קבלן לחברה שביקשה את שירותיו, בשאלה האם יש לראות בתוספת להסכם, שבה הוסכם על תמחור יומי לעבודה, חלק מחייב מההתקשרות המקורית או הסכמה נפרדת לחוזה המקורי, שבו הוסכם על מחיר שהוגדר מראש. פסק הדין עסק גם בטענות בדבר חריגה מסמכות, שליחות נחזית והאם חברה יכולה להתחייב באמצעות מי שטוענת כי לא היה מוסמך לפעול בשמה

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

שלושה בעלי דירות במתחם פינוי-בינוי באזור טענו כי הסכימו לפרויקט רק לאחר שהובטח להם לקבל דירות גדולות יותר ובקומות גבוהות, מעל הקומה העשירית - אך בהיעדר מסמך כתוב שיתמוך בגרסתם, דחה בית משפט השלום בתל אביב את תביעתם וחייב אותם לשלם הוצאות משפט גבוהות. בפסק הדין נקבע כי החוזה שעליו חתמו הצדדים שלל תוקף מהתחייבויות בעל פה שלא נכללו בו

בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב. השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית