דיני חוזים

רוכשת של דירה נאלצה להתמודד עם עשור של המתנה, תסכול והתנהלות משפטית ממושכת בעקבות "גרירת רגליים של ממש מצד היזמית", כפי שקבעה השופטת. אולימפיה, היזמית, לגלגל את האחריות הלאה. לטענתה, העיכוב ברישום לא נבע מהתנהלותה, אלא מהליכים תכנוניים מסובכים, עיכובים בעירייה, ובעיקר - מהצורך להכשיר תשריט בית משותף שעדיין לא אושר במלואו

הדיירים טענו כי החברה הפסיקה לשלם עבור הדיור החלופי, במטרה ללחוץ עליהם להסכים לקבל דירות חדשות שיהיו אטרקטיביות פחות מאלה שהובטחו להם. מנגד, החברה טענה כי הדיירים הם אלה שמפרים את ההסכם שנחתם בין הצדדים, בכך שהם מסרבים לקבל את הדירות המוצעות להם, שלטענתה עומדות בתנאים

בני זוג ערערו על חיובם בתשלום דמי תיווך למתווך, בטענה כי הוטעו לגבי גודל הנכס ולא קיבלו מידע על חריגות בנייה שקיימות בו. השופטת דחתה את הערעור וקבעה כי המערערים "ידעו בדיוק לאיזו עסקה הם נכנסים". הם ייאלצו לשלם למתווך דמי תיווך בסך 89 אלף שקל, כמו גם פיצויים על עוגמת נפש, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין

בזמן שהשניים עוד היו נשואים, הם קיבלו הלוואה של 750 אלף שקל מלקוח של הבעל. כבטוחה להלוואה, שיעבדה ביגל את זכויותיה לקבל שתי יחידות מגורים ממאיר את ביגל, שאחד ממייסדיה הוא אביה של האשה, אך היא לא נהנתה מהכסף של ההלוואה כלל. אחרי שהגרוש הפסיק לפרוע את ההלוואה, פנה הלקוח אל האשה בדרישה שתחזיר את הכסף, ואף פתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי הנכסים ששועבדו

בני הזוג, שניהם בשנות ה-70 לחייהם, חתמו על חוזה לרכישת דירה בפרויקט מגורים חדש. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, הם ביקשו לבטל את העסקה, בטענה כי הופעל עליהם לחץ בלתי סביר במהלך החתימה. לטענת החברה, לא הופעל עליהם כל לחץ בלתי סביר, ומדובר בזוג שקיבל החלטה מושכלת לחתום על ההסכם, אך חזר בו לאחר מכן מסיבות אישיות

האישה טענה כי בעלה לשעבר, הנתבע, הציג בפניה מצגי שווא באשר לתוכנו של ההסכם, וכי לא היתה מודעת להשלכות המשפטיות שלו. לטענתה, בעת חתימתה על ההסכם היא היתה במצב נפשי קשה בשל משבר הנישואים - מה שמנע ממנה להבין לעומק את תנאי ההסכם. השופטת קבעה כי האשה לא הצליחה להוכיח שהופעלה עליה כפייה או השפעה בלתי הוגנת בעת חתימת ההסכם

המחוזי בחיפה דחה ערעור של רוכשי דירה בחדרה שביקשו פיצוי מהמוכרים בגין רטיבות חמורה שהתגלתה בנכס.  בית משפט השלום דחה את תביעתם לאחר שקבע כי הרוכשים אינם זכאים לפיצוי מכיוון שלא עמדו בדרישות החוזה, שחייבו אותם להודיע למוכרים על הליקויים שהתגלו באמצעות דואר רשום, והמחוזי הותיחר את ההחלטה על כנה בערעור שהוגש

היזמית רכשה את הנכס, ברחוב בלפור בתל אביב, במחיר נמוך מאוד, מבלי לגלות למוכר על תוכנית התחדשות עירונית שאמורה להתבצע באזור - שהיא כן היתה מודעת אליה. המוכר טען כי אם היה יודע על התוכנית, הוא לא היה מוכר את הנכס במחיר נמוך כל כך - 1.5 מיליון שקל. לדבריו, היזמית ניצלה את חוסר ידיעתו, והשיגה את העסקה בתנאים לא הוגנים

לטענת האיש, הרוכשים התמהמהו עם טיפול בחריגות הבנייה והתשלום עבור הסדרתן, על פי מה שהוסכם בחוזה הרכישה - והוא דרש מהם 95.5 אלף שקל. מנגד טענו הרוכשים שהתהליך מורכב וכי הם פועלים בנושא מול גורמים שונים. הם ציינו כי תיקון השומה מצד העירייה הפחית את סכום

היטל ההשבחה, וכי הדבר הוביל לעיכובים שאינם תלויים בהם