דיני חוזים

בני זוג שרכשו דירת גן בנתיבות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן גילו כי גינתם קטנה ב-40 מ"ר מהשטח שהובטח להם במפרט. לאחר שהוגשו תביעות וערעורים, קבע בית המשפט המחוזי כי אין היגיון במסקנה שגריעת שטח כה משמעותית לא גורמת לירידת ערך, והורה להעביר את התיק להרכב חדש כדי שזה יקבע את שיעור הפיצוי, תוך אפשרות למינוי שמאי מטעם בית המשפט

אשה טענה כי חתמה על הסכם גירושים שמנשל אותה מדירת המגורים והרכב תחת לחץ, איומים ומניפולציות מצד בעלה לשעבר. השופטת לירון זרבל-קדשאי דחתה את התביעה לאחר שקבעה כי לא הובאו ראיות משכנעות לכפייה או לעושק, וכי ההסכם נחתם לאחר משא ומתן, הוחלפו טיוטות ואושר פעמיים בבית המשפט. נקבע כי מתחים ולחצים הם חלק בלתי נפרד מהליך פרידה, ואין בהם כשלעצמם כדי לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי זכייתה של בי.פי.אס ברזיק פיי סולושנס במכרז לניהול שירותי הגבייה של מועצת אליכין בוטלה, לאחר שנמצא כי הצעתה כללה מצג כוזב בדמות מועמדת לתפקיד מנהלת הגבייה - בידיעה שהיא לא תכהן בפועל לאורך זמן. השופט מיכאל קרשן קבע כי מדובר ב"הצעה תכסיסנית", שפגעה בשוויון ובתחרות ההוגנת, והורה על הפסקת ההתקשרות בתוך 90 יום

תושב המושב נס הרים טען לזכות שימוש בשביל שעובר בתוך המשק של שכניו, לאחר שעשה בו שימוש במשך עשרות שנים. לטענתו, הובטחה לו רשות בלתי הדירה, אך השביל נחסם בגדר לפני כמה שנים. בית המשפט דחה את התביעה שלו, פסק כי לא הוכחה זכות שימוש וקבע: אין רישיון בלתי הדיר ואין זיקת הנאה במקרקעין ציבוריים

פסק דין חריג של בית הדין הרבני הגדול ביטל חיוב מזונות מהאב לאחר שהאם עברה עם הילדים למקום מרוחק מירושלים, בניגוד להסכמות. אף שבית הדין בחר שלא לאכוף עליה לחזור לעיר, נקבע כי היא זו שתישא בעיקר עלויות ההסעות. בפסק הדין נשמעה ביקורת חריפה על האם ועל טענותיה: "דמעות תנין", "הפרה מתמשכת" ו"טענות שמקומן בגן ילדים"

סכסוך בין שכנים בבית משותף בקריית שלום בתל אביב הגיע להכרעה בבית משפט השלום, שקבע כי דייר בקומת הקרקע השתלט על חצר משותפת ומנע מעבר וחניה מהשכנות בקומה העליונה. הוא חויב להפסיק את השימוש הבלעדי, לאפשר להן גישה לחצר ולהחזיר את המצב לקדמותו. בנוסף, הוא גם חויב לשלם פיצוי בסכום של 85 אלף שקל. תביעתו הנגדית לפיצוי של יותר מחצי מיליון שקל נדחתה

החלום על מסעדת ספייסי טורטיה בר בבני ברק התנפץ במהרה אל מול מציאות מצחינה של ביוב וריחות רעים שעלו מתחת לרצפת המקום. בית המשפט קבע: בעל הזיכיון הסתיר בעיה מהותית בתשתיות, ובכך הפר את חובת תום הלב כלפי הזכיין. הוא חויב לשלם לו כ-177 אלף שקל. תביעה נגדית שהוגשה נדחתה על ידי בית המשפט

לטענת יואר אלזו, היא חתמה עם חברה בת של אאורה על הסכם שיתוף פעולה בנוגע לפרויקט התחדשות עירונית ברמת השרון, לאחר שהביאה לידיעתה את דבר המכרז של העירייה, ובהמשך ליוותה, סייעה וייעצה לאאורה בכל הנוגע להגשת ההצעה למכרז, ובחתימת הדיירים על ההסכמים. לטענת התובעת, אאורה הציגה לה מצג שווא, כשהיא ממשיכה לשתף פעולה עם החברה הבת כאילו היא זו שמקדמת את ההצעה, אך בפועל היא הוגשה על ידי גוף אחר

כמה שנים אחרי הדיון על הסכם הגירושים חזרה האשה לבית הדין - הפעם עם בקשה לבטל את ההסכם שעליו חתמה. היא טענה שנעשקה, שהוטעתה, שלא הבינה את משמעות ההסכם ושחתמה עליו תחת לחץ נפשי. הסעיף העיקרי שעמד במוקד המחלוקת נגע כאמור לזכותו של הבעל לרכוש את הדירה המשותפת במחיר שייקבע לפי שמאות במימוש מהיר. לדברי האשה, הסעיף פוגע בזכויותיה באופן חמור

בית המשפט נדרש לבחון ארבע עילות מרכזיות שעליהן ביסס הבעל את תביעתו מול גרושתו: הטעיה, עושק, טעות וחוזה למראית עין. אחת אחרי השנייה נדחו הטענות, כשברקע נפרשת תמונה של אדם פעיל, עצמאי ובעל ניסיון עשיר בעסקים והסכמים, שאינו משתלב כלל עם התיאור של נעשק או מוטעה. "בחוזה למראית עין אין צד אחד מרמה או מטעה את הצד האחר. שני הצדדים כאחד הסכימו"