דיני חוזים

אף שבית המשפט דחה את תביעתם של רוכשי דירה שטענו להפרת הסכם מכר בעל־פה, הוא קבע כי הקבלן פעל בחוסר תום־לב במשא ומתן - וחייב אותו לשלם להם פיצויים. השופט קבע כי, "מי שמנהל מו"מ למכירת דירה חייב לפעול בשקיפות ובהגינות, גם אם העסקה לא נחתמה לבסוף"

בית המשפט המחוזי נדרש להכריע במחלוקת בין קבלן לחברה שביקשה את שירותיו, בשאלה האם יש לראות בתוספת להסכם, שבה הוסכם על תמחור יומי לעבודה, חלק מחייב מההתקשרות המקורית או הסכמה נפרדת לחוזה המקורי, שבו הוסכם על מחיר שהוגדר מראש. פסק הדין עסק גם בטענות בדבר חריגה מסמכות, שליחות נחזית והאם חברה יכולה להתחייב באמצעות מי שטוענת כי לא היה מוסמך לפעול בשמה

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

שלושה בעלי דירות במתחם פינוי-בינוי באזור טענו כי הסכימו לפרויקט רק לאחר שהובטח להם לקבל דירות גדולות יותר ובקומות גבוהות, מעל הקומה העשירית - אך בהיעדר מסמך כתוב שיתמוך בגרסתם, דחה בית משפט השלום בתל אביב את תביעתם וחייב אותם לשלם הוצאות משפט גבוהות. בפסק הדין נקבע כי החוזה שעליו חתמו הצדדים שלל תוקף מהתחייבויות בעל פה שלא נכללו בו

בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב. השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב קובע כי יזמית תמ"א 38 לא תוכל להתחמק מתשלום פיצוי מוסכם בסכום כולל של חצי מיליון שקל לבעלי דירות בבניין בעיר, לאחר עיכוב במסירת החניון למשך שבעה חודשים. היזמית ניסתה לטעון כי הסחבת מצד העירייה וחברת החשמל בתקופת הקורונה היוו כוח עליון, אך בית המשפט קבע כי מדובר בעיכוב צפוי שנגרם באשמתה - ושבעלת החברה אף היתה מודעת לכך בזמן אמת

שופטת המחוזי בתל אביב פסקה בתביעה שמתנהלת מ-2019 כי באטמ וכט טכנולוגיות לא עמדו בהתחייבותן לספק לקיבוץ בארות יצחק מערכת חדשנית להשמדת עופות נגועים, שהיתה אמורה ליצור מהפכה בענף הלולים. בית המשפט קבע כי הניסויים שבוצעו לא עמדו בדרישות, וכי הכשלים לא תוקנו מעולם. החברות מצדן ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא

בעל חברה להשכרת טרקטורונים ורכבי שטח באילת קיבל ב-2018 מאות אלפי שקלים ממשקיע שביקש לרכוש רבע מהמניות. אלא שהעסקה מעולם לא נרשמה ברשם החברות, והמניות לא הועברו אליו. בית המשפט קבע כי לא ניתן לאכוף את ההסכם בגלל המצב הנוכחי של החברה, והורה על השבת הכסף בצירוף ריבית והצמדה, תוך שהוא מצביע על בלבול רב בגרסת המשקיע ועל מחדליו של בעל החברה - שהודה בחלק מהטענות

בעל דירה שטען כי הצדדים "לחצו ידיים" וכי העסקה למכירת הנכס שלו הושלמה, תבע את הרוכשת הפוטנציאלית על פיצוי מוסכם ונזקים נוספים שנגרמו לו בסכום כולל של מיליון שקל, כך לטענתו. בית המשפט קבע כי ההסכמות בין הצדדים היו עקרוניות בלבד, הטיוטה לא העידה על גמירות דעת סופית והפרישה מהמשא ומתן נעשתה מטעמים ענייניים ובתום לב

נטרא ייעוץ כלכלי תבעה יותר מחצי מיליון שקל מסטריקס רחפנים בטענה שקרן השקעות שאליה פנתה עם הצעה אך סורבה, השקיעה בהמשך בחברה שלה היא ייעצה - ולכן מגיע לה שכר טרחה עבור ההשקעה. השופט ליאור גלברד קבע כי ההסכם בין הצדדים מנוסח בעמימות, כי נדרש קשר סיבתי בין פעולות נטרא להשקעה עצמה - וכי במקרה הזה לא התקיים קשר כזה