הקים פיצרייה, השקיע כסף - וכעת חויב לפנות את הנכס

בית משפט השלום בקריות קיבל תביעת פינוי שהגיש בעל נכס מסחרי בנהריה נגד שוכר שהפעיל במקום פיצרייה במשך שנים, והורה לו לפנות את המושכר עד ה-10 במאי 2026. פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופטת אלואז זערורה, מדגיש עיקרון פשוט אך כואב: כשחותמים על חוזה, צריך לחיות עם כל הסעיפים שבו - גם עם אלה שפועלים נגדך.

הסיפור מתחיל ב-2020, כשצבי סגל, בעל הזכויות בנכס מסחרי ברחוב המייסדים 22 פינת הרצל בנהריה, חתם עם שלום בוכריס על הסכם שכירות בלתי מוגנת לנכס בשטח של 36 מ"ר. ההסכם המקורי היה לתקופה של 24 חודשים, ובהמשך הוארך ההסכם עד לסוף יולי 2027. דמי השכירות נקבעו על 4,500 שקל בחודש, בתוספת מע"מ.

סגל טען שבוכריס הפר את ההסכם בכמה דרכים: הוא לא שילם מע"מ לתקופה ממושכת, נתן לצד שלישי - אדם בשם דוד פריאנטה - להפעיל פיצרייה בנכס בלי לקבל אישור, ולא הציג חשבוניות עבור תשלום החיובים השוטפים. בינואר 2025 שלח סגל מכתב התראה, ובמרץ 2025 הוא הודיע לבוכריס על סיום השכירות, תוך הסתמכות על סעיף 8(ב) בחוזה, שמאפשר לכל אחד מהצדדים לסיים את ההסכם בהודעה מוקדמת של ארבעה חודשים.

בוכריס טען שיש אופציה להארכה

בוכריס לא עבר על זה בשקט. הוא הגיש כתב הגנה וטען שהוא משלם הכל בזמן, שהפיצרייה פעלה בידיעת בעל הנכס, ושהוא השקיע את מיטב כספו בעסק שצבר לקוחות ומוניטין. הוא אפילו טען שיש אופציה להאריך את השכירות עד 2031. הטענה המרכזית שלו היתה שתביעת פינוי מושכר לא מתאימה למקרה הזה, ושצריך לדון בעניין בהליך רגיל - מה שהיה מוביל לכך שההליכים היו נמשכים זמן רב יותר.

• חברת תוכנה רצתה לנטוש את רש"ת - השופט אסר עליה
• קנו דירה ואיחרו בתשלום, אבל האשמה תחולק 50:50
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואכן, בהתחלה דווקא בית המשפט קיבל את טענת בוכריס והורה על העברת ההליך לסדר דין רגיל. אבל סגל לא ויתר. הוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. המחוזי קיבל את הערעור, וקבע שהעברת התביעה לפסים רגילים גורמת עוול לתובע ומאפשרת לשוכר להמשיך להחזיק בנכס תוך ניצול של התמשכות ההליכים. בית המשפט המחוזי הורה להחזיר את התיק לבית משפט השלום ולתת פסק דין.

וכך חזר התיק לשופטת זערורה, שקבעה באופן חד-משמעי שהתביעה מתקבלת. השופטת ציינה כי, "לשון סעיף 8(ב) להסכם ברורה וממנה עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הצדדים הסכימו לכך שתהיה לכל אחד מהם האפשרות לבטל את ההסכם בכל עת על ידי מתן הודעה לצד השני ארבעה חודשים מראש, ללא שנדרשת עילה וללא שנדרש נימוק לביטול".

אי הפרה לא תשנה את התוצאה

השופטת הוסיפה שגם אם בוכריס היה מוכיח שלא הפר את ההסכם, זה לא היה משנה את התוצאה, כי הזכות לדרוש פינוי לפי סעיף 8(ב) היא "זכות עצמאית ונפרדת" שלא תלויה בשאלה אם היו הפרות או לא. במהלך חקירתו בבית המשפט, בוכריס עצמו הודה שהבין את משמעות הסעיף לפני שחתם על ההסכם, ושקיבל את מכתבי ההתראה של סגל. בוכריס אמר שקיווה לשכנע את סגל לשנות את דעתו - אבל תקוות, כידוע, הן לא טענה משפטית.

• עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו
• רשות המסים תפסה את הרכב בגלל חובות של אחר - ותפצה
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

לגבי הטענה של בוכריס בדבר השקעות כספיות ונזקים עתידיים, השופטת ציינה שהטענות האלה שמורות לו ואם ירצה, הוא יוכל להעלות אותן בתביעה נפרדת. אבל הן לא יכולות למנוע את הפינוי.

בסופו של דבר בוכריס חויב לפנות את הנכס עד ה-10 במאי 2026, ובנוסף לשלם לסגל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,500 שקל. מפסק הדין הזה ניתן ללמוד שלפני שמשקיעים מאות אלפי שקלים בשיפוץ ובניית עסק, כדאי מאוד לקרוא את הסעיף הקטן שמאפשר לבעל הנכס לזרוק אתכם החוצה בהודעה של ארבעה חודשים בלבד. כי ברגע שחתמתם, זה מה שיש.