מלחמת המכסים חוזרת: טראמפ במכס של 25% על ברזיל - "מפרה את ההסכמות"
נציבות הסחר של ארה"ב מקדמת מהלך לפי סעיף 301 בטענה להתנהלות שפוגעת במסחר האמריקאי. הטענות כוללות גם ענייני קניין רוחני, אתנול וסוגיות של כריתת יערות
הממשל האמריקאי מציב לברזיל איום סחר משמעותי: נציבות הסחר של ארה"ב מקדמת הטלת מכסים בגובה 25% על מוצרים מברזיל, במסגרת בדיקה שנעשתה לפי סעיף 301 - אותו סעיף שמאפשר לבית הלבן לקדם צעדי תגמול מסחריים אם נקבע שמדינה נוקטת צעדים בלתי סבירים ופוגעים במסחר האמריקאי.
בליבת המהלך עומדת הקביעה של גורמי הסחר בוושינגטון שברזיל פועלת באופן שמכביד או מגביל את המסחר של ארה"ב. בניגוד למאבקי מכסים "קלאסיים" שמתמקדים במכסים הדדיים או בסבסוד תעשיות, ההצדקה שמוצגת כאן רחבה יותר ונוגעת גם לתחומים שנמצאים פעמים רבות בשולי מדיניות הסחר - מערכת התשלומים המיידית של ברזיל Pix שמתחרה בחברות התשלומים האמריקאיות, אכיפת שחיתות, הגנה על קניין רוחני, גישה לשוק האתנול וסוגיות הקשורות לכריתת יערות בלתי חוקית באמזונס.
נציג הסחר של ארה"ב, ג'יימיסון גריר, מסר שהחקירה לפי סעיף 301 נפתחה בהנחיית הנשיא דונלד טראמפ. לדבריו התקיימו פגישות בונות עם נשיא ברזיל לואיז אינסיו לולה דה סילבה, אך הפערים עדיין גדולים והנושאים שעלו במסגרת החקירה לא נסגרו בין הצדדים.
ההמלצה הנוכחית אינה הסיבוב הראשון של מכסים על ברזיל. ביולי 2025 הטיל טראמפ מכסים של 50% על מוצרים ברזילאיים, בעיקר על רקע המשפט של נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונארו, בעל בריתו של טראמפ. בהמשך הופחת המכס ל-10% בסיסי, ולחלק מהמוצרים נוספו מכסים של 40% שהוסרו לאחרונה ממוצרים כמו קפה, קקאו ופירות. ההמלצה הנוכחית של 25% היא תוצאה רשמית של החקירה שנפתחה אז.
ברזיל כבר חוקקה חוק תגמול הדדי
המשמעות לשוק הברזילאי עשויה להיות מיידית אם ההצעה תתקדם לכדי מכסים בפועל. מכס של 25% הוא תוספת עלות שיכולה לשנות תמחור, להחליש תחרותיות של יצואנים ברזילאים בארה"ב, ולהעביר חלק מהביקוש לספקים חלופיים. גם איום של מכס כזה עשוי לגרום לחברות להקדים משלוחים, לשנות חוזים או לגלגל עלויות לקונים, תלוי במוצר ובמיצוב שלו מול תחרות מקומית או יבוא ממדינות אחרות. ברזיל היא שותפת הסחר ה-16 בגודלה של ארה"ב, עם סחר דו-צדדי בהיקף של כ-92 מיליארד דולר בשנה.
ברזיל מצידה כבר חוקקה חוק שמאפשר לה להגיב בתגמול הדדי על מכסים אמריקאיים, ולולה אף הצהיר בעבר שיתאים את שיעור התגמול לזה האמריקאי. כך שהסלמה נוספת עלולה להפוך בקלות למלחמת סחר דו-כיוונית בין שתי הכלכלות הגדולות בחצי הכדור המערבי.
כלי לעקיפת סכסוכי סחר רב-צדדיים
מהצד האמריקאי, סעיף 301 הוא כלי שמאפשר לממשל לעקוף במידה מסוימת תהליכים איטיים יותר של סכסוכי סחר רב-צדדיים, ולפעול דרך חקירה מנהלית שמסתיימת בהמלצה לצעדים. הוא היה אחד הכלים המרכזיים בתקופת טראמפ בגלי המכסים הקודמים, והחזרה אליו מול ברזיל מאותתת שהממשל מתכוון להציב תנאים רחבים יותר לשותפות סחר - לא רק דרך מספרים של יבוא ויצוא אלא גם דרך סטנדרטים רגולטוריים ומדיניות אכיפה. כפי שראינו במהלכים מול מדינות BRICS, טראמפ נוטה להשתמש במכסים גם ככלי לחץ מדיני, לא רק כלכלי.
ברזיל נמצאת בעמדה מורכבת: היא תלויה בחלק מהשווקים בחו"ל כדי לשמור על קצב יצוא גבוה, ובמקביל מתמודדת עם ביקורת בינלאומית סביב איכות אכיפה סביבתית וניהול משאבי טבע. הכנסת נושא כריתת היערות לתוך מסגרת של מכסים אמריקאיים מסמנת התרחבות של "מסחר ככלי מדיניות" אל אזורים שמטופלים בדרך כלל בערוצים דיפלומטיים או סביבתיים, ולא בהכרח דרך מכסים ישירים.
בשלב הזה מדובר בהצעה שמוגשת על ידי נציבות הסחר של ארה"ב, ולא במהלך שהושלם. עצם המסגור והגובה - 25% - מציבים רף גבוה לשיחות בין הממשלות, ומגדילים את הסיכוי שברזיל תידרש להציע ויתורים או מהלכי תיקון בתחומים שהוגדרו כחסמים. הדוח המלא של חקירת סעיף 301 צפוי להתפרסם ביולי 2026 - אז יתחוור האם המכסים החדשים אכן נכנסים לתוקף, או שהאיום הצליח להניב הסכם.
