רווח של 80 אלף שקל בבורסה, ורבע ממנו הוא אינפלציה שפטורה ממס
מחשבון חדש מפריד בין הרווח שרואים בחשבון לבין הרווח שעליו באמת משלמים מס. על השקעה של 100 אלף שקל מ-2015 שנמכרה ב-180 אלף, 21,495 שקל מהרווח הם שחיקת ערך הכסף, והמס יורד מ-20 אלף ל-14,626 שקל
21,495 שקל מתוך רווח של 80 אלף שקל הם אינפלציה ולא רווח. מי שרכש מניות ב-100 אלף שקל בשנת 2015 ומכר אותן ב-180 אלף שקל רואה בחשבון רווח נומינלי של 80 אלף, ומשלם מס על 58,505 שקל בלבד.
1.215 הוא מקדם ההצמדה למדד באותה תקופה. הוא מעלה את עלות הרכישה מ-100 אלף שקל ל-121,495 שקל, וההפרש בין השתיים הוא הרכיב האינפלציוני שפטור ממס בכל נכס שנרכש מ-1994 ואילך.
14,626 שקל הוא המס בפועל, במקום 20 אלף שקל שהיו נגבים על הרווח הנומינלי כולו. ההפרש, כ-5,400 שקל, הוא מה ששווה הפרדת האינפלציה בעסקה בודדת אחת, והוא גדל ככל שתקופת ההחזקה מתארכת.
ארבעה שדות מזינים לכלי: סוג הנכס, שנת הרכישה, סכום ההשקעה המקורי והשווי במכירה. שני שדות נוספים מטפלים בהפסדי הון לקיזוז ובעמלות קנייה ומכירה, ותיבה אחרונה מסמנת הכנסה שנתית מעל 721,560 שקל לצורך מס יסף.
סוג הנכס הוא השדה שמשנה את כל החישוב. מניות, קרנות סל ואג"ח צמודה ממוסות ב-25% על הרווח הריאלי, בעל מניות מהותי משלם 30%, ואג"ח שקלית בלי הצמדה, מק"מ ופיקדון שקלי ממוסים ב-15% על הרווח הנומינלי כולו. ההפרש הזה מסביר למה שתי השקעות עם אותה תשואה מותירות סכומים שונים ביד. מיסוי שוק ההון ומה שמשתנה לפי סוג הנכס מפרט את הסיווגים.
שדה הפסדי ההון הוא זה ששווה למלא בקפידה. הפסדים מאותה שנה או מועברים משנים קודמות מקזזים את הרווח לפני חישוב המס, והכלי מציג את ההשפעה במיידי. הבנק והברוקר מקזזים בתוך החשבון שלהם, והקיזוז בין גופים שונים מתבצע בדוח השנתי. כללי קיזוז ההפסדים בתיק ההשקעות מסביר את סדר הקיזוז בין סוגי ההכנסה.
25% הוא השיעור שהכלי מציג כמס בפועל מתוך הרווח הריאלי, וזהו גם השיעור הנקוב בחוק. מול הרווח שהמשקיע רואה בחשבון המספר נראה אחרת לגמרי: 14,626 שקל מתוך 80 אלף שקל הם קצת פחות מחמישית מהרווח הנומינלי, והפער נוצר כולו מהפטור על האינפלציה.
165,374 שקל הם הנטו שנשאר ביד באותה עסקה. מתוכם 121,495 שקל הם ההשקעה המקורית בערכי היום, ו-43,879 שקל הם רווח ריאלי אחרי מס, שהם 36.1% מעל ערך ההשקעה המקורי. הפרדה כזאת מראה מה באמת הרוויח המשקיע, לעומת מה שהוצג לו במסך.
ההצמדה בכלי מחושבת לפי שיעורי האינפלציה השנתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דצמבר מול דצמבר, ולכן היא קירוב. החישוב הרשמי נעשה לפי מדד חודש הרכישה מול מדד חודש המכירה, ובנכס שנרכש באמצע שנה עשוי להיווצר הפרש של מאות שקלים. מיסוי רווחי הון ודיבידנד למשקיע סוקר את שאר הרכיבים.
- המרה בין שני מטבעות דיגיטליים יצרה חוב מס של 21,975 שקל, והכסף נשאר בארנק
- שאלות ותשובות על מס בתיק ההשקעות: שני בנקים, ירושה והעברת תיק
ככל שתקופת ההחזקה ארוכה יותר, נתח האינפלציה גדל. בעסקה שנבדקה הוא הגיע ל-27% מהרווח הנומינלי אחרי 11 שנות החזקה, ומשקיע שמחזיק נייר מאז תחילת שנות האלפיים עשוי לגלות שהחלק החייב במס קטן בהרבה ממה שהחשבון מציג לו.
