רווח ריאלי מול נומינלי, קיזוז הפסדים ומס יסף, לפי מדד המחירים לצרכן
0 ₪
מס רווח הון לתשלום
0 ₪
רווח נומינלי
מה שרואים בחשבון
0 ₪
רווח ריאלי
אחרי אינפלציה
0%
מס בפועל מתוך הרווח הריאלי
פירוט החישוב
מה קרה לכסף שלכם
שיעורי האינפלציה השנתיים בישראל, דצמבר מול דצמבר, ומקדם ההצמדה המצטבר עד סוף 2026. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון ל־2026 הוא אומדן.
שנה
אינפלציה
מקדם עד 2026
כמה שווים היום 100,000 ₪ מאותה שנה
העיקרון: מס רווח הון בישראל מוטל על הרווח הריאלי בלבד, כלומר על הרווח שנותר אחרי שמנטרלים את עליית מדד המחירים לצרכן. הרכיב האינפלציוני של הרווח פטור ממס לגבי נכסים שנרכשו מ־1994 ואילך.
החריג המרכזי: באג״ח שקלית שאינה צמודה, במק״מ ובפיקדונות שקליים המס הוא 15% על הרווח הנומינלי המלא, ללא ניכוי אינפלציה. בתקופות אינפלציה גבוהה אפשר לשלם מס על רווח שכולו אינפלציה ולסיים עם תשואה ריאלית שלילית.
הבנק לא תמיד מדייק: הניכוי במקור מבוסס על נתוני החשבון שבו מתבצעת המכירה. מי שמחזיק חשבונות בכמה גופים, או שיש לו הפסדים מועברים משנים קודמות, יקבל את ההפרש רק בהגשת דוח שנתי.
קיזוז הפסדים: הפסד הון מקוזז קודם מול רווח הון, כולל רווחים מניירות ערך זרים. עודף הפסד ניתן להעברה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, אך חייב להיות מדווח בדוח שנתי כדי לשמור על הזכות.
מס יסף: על הכנסה חייבת שנתית מעל 721,560 ₪ מתווסף מס יסף של 3%. על הכנסה הונית נוספו 2% נוספים בתיקון האחרון, כך שהתוספת עשויה להגיע ל־5% ושיעור המס הכולל על רווח הון ל־30%.
ניירות במט״ח: ליחיד, ההצמדה לצורך חישוב הרווח הריאלי נעשית לפי מדד המחירים לצרכן בישראל ולא לפי שער החליפין. משמעות הדבר היא שרווח שנובע מהתחזקות הדולר חייב במס במלואו.
● מס רווח הון ליחיד: 25% על הרווח הריאלי, 30% לבעל מניות מהותי, 15% על הרווח הנומינלי באג״ח שקלית לא צמודה, במק״מ ובפיקדונות שקליים ● ההצמדה מחושבת לפי שיעורי האינפלציה השנתיים של הלמ״ס, דצמבר מול דצמבר, ולכן מדובר בקירוב. חישוב רשמי נעשה לפי מדד חודש הרכישה וחודש המכירה ● הנתון לשנת 2026 הוא אומדן ● הרכיב האינפלציוני פטור ממס בנכסים שנרכשו מ־1994 ואילך ● זהו אומדן בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או השקעות ● מקור: פקודת מס הכנסה חלק ה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
רווח ריאלי מול נומינלי, קיזוז הפסדים ומס יסף, לפי מדד המחירים לצרכן. ברירת המחדל: סוג הנכס מניות, קרנות סל, אג"ח צמודה או נייר במט"ח (25% על הרווח הריאלי), שנת רכישה 2015, סכום השקעה מקורי 100,000 שקל, שווי במכירה 180,000 שקל, הפסדי הון לקיזוז 0, עמלות קנייה ומכירה 0, בלי מס יסף. אפשרויות סוג נכס נוספות: אג"ח שקלית לא צמודה, מק"מ או פיקדון שקלי ב-15% על הרווח הנומינלי, ובעל מניות מהותי מעל 10% ב-30% על הרווח הריאלי. שנות רכישה מ-1995 עד 2026.
שלב
ערך
סכום ההשקעה המקורי
100,000 שקל
מקדם ההצמדה למדד, 2015 עד 2026
1.215
עלות מתואמת למדד
121,495 שקל
רווח נומינלי
80,000 שקל
מזה רכיב אינפלציוני
21,495 שקל
רווח ריאלי
58,505 שקל
בסיס המס לפי סוג הנכס
58,505 שקל
מס בשיעור 25%
14,626 שקל
נטו בידיכם אחרי מס
165,374 שקל
27% מהרווח הנומינלי הוא שחיקת ערך הכסף. אחרי המס נותרו 43,879 שקל של רווח ריאלי, 36.1% מעל ערך ההשקעה המקורי בערכי היום. המס בפועל מתוך הרווח הריאלי 25%. אין הצמדה שלילית: מקדם נמוך מ-1 מעוגל ל-1.
עמוד 2: טבלת המדד
שיעורי האינפלציה השנתיים בישראל, דצמבר מול דצמבר, ומקדם ההצמדה המצטבר עד סוף 2026. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון ל-2026 הוא אומדן. העמודה האחרונה: כמה שווים היום 100,000 שקל מאותה שנה.
שנה
אינפלציה
מקדם עד 2026
100,000 שקל מאותה שנה בערכי 2026
1995
8.1%
2.075
207,492 שקל
1996
10.6%
1.876
187,605 שקל
1997
7.0%
1.753
175,332 שקל
1998
8.6%
1.614
161,448 שקל
1999
1.3%
1.594
159,376 שקל
2000
0.0%
1.594
159,376 שקל
2001
1.4%
1.572
157,175 שקל
2002
6.5%
1.476
147,583 שקל
2003
-1.9%
1.504
150,441 שקל
2004
1.2%
1.487
148,657 שקל
2005
2.4%
1.452
145,173 שקל
2006
-0.1%
1.453
145,318 שקל
2007
3.4%
1.405
140,540 שקל
2008
3.8%
1.354
135,395 שקל
2009
3.9%
1.303
130,313 שקל
2010
2.7%
1.269
126,887 שקל
2011
2.2%
1.242
124,155 שקל
2012
1.6%
1.222
122,200 שקל
2013
1.8%
1.200
120,039 שקל
2014
-0.2%
1.203
120,280 שקל
2015
-1.0%
1.215
121,495 שקל
2016
-0.2%
1.217
121,738 שקל
2017
0.4%
1.213
121,253 שקל
2018
0.8%
1.203
120,291 שקל
2019
0.6%
1.196
119,574 שקל
2020
-0.7%
1.204
120,416 שקל
2021
2.8%
1.171
117,137 שקל
2022
5.3%
1.112
111,241 שקל
2023
3.0%
1.080
108,001 שקל
2024
3.2%
1.047
104,652 שקל
2025
2.6%
1.020
102,000 שקל
2026
2.0% אומדן
1.000
100,000 שקל
עמוד 3: מה חשוב לדעת
מס רווח הון בישראל מוטל על הרווח הריאלי בלבד, כלומר על הרווח שנותר אחרי שמנטרלים את עליית מדד המחירים לצרכן. הרכיב האינפלציוני פטור ממס לגבי נכסים שנרכשו מ-1994 ואילך.
החריג המרכזי: באג"ח שקלית שאינה צמודה, במק"מ ובפיקדונות שקליים המס הוא 15% על הרווח הנומינלי המלא, ללא ניכוי אינפלציה.
הניכוי במקור מבוסס על נתוני החשבון שבו מתבצעת המכירה. מי שמחזיק חשבונות בכמה גופים, או שיש לו הפסדים מועברים משנים קודמות, יקבל את ההפרש רק בהגשת דוח שנתי.
הפסד הון מקוזז קודם מול רווח הון, כולל רווחים מניירות ערך זרים. עודף הפסד ניתן להעברה לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, אך חייב להיות מדווח בדוח שנתי.
על הכנסה חייבת שנתית מעל 721,560 שקל מתווסף מס יסף של 3%. על הכנסה הונית נוספו 2% נוספים בתיקון האחרון, כך שהתוספת עשויה להגיע ל-5% ושיעור המס הכולל על רווח הון ל-30%.
ליחיד, ההצמדה לצורך חישוב הרווח הריאלי נעשית לפי מדד המחירים לצרכן בישראל ולא לפי שער החליפין. רווח שנובע מהתחזקות הדולר חייב במס במלואו.
חישוב רשמי נעשה לפי מדד חודש הרכישה וחודש המכירה. זהו אומדן בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או השקעות. מקור: פקודת מס הכנסה חלק ה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.