אינפלציה היא קצב העלייה הכללי של מחירי המוצרים והשירותים במשק לאורך זמן, תופעה השוחקת את כוח הקנייה של הכסף. כאשר קיימת אינפלציה, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים מבעבר. מדידת האינפלציה נעשית בדרך כלל באמצעות מדד
המחירים לצרכן, העוקב אחר שינויי המחירים של סל מוצרים ושירותים המייצג את הצריכה של משק הבית הממוצע.
אינפלציה נגרמת ממגוון סיבות: "אינפלציית ביקוש", כאשר הביקוש במשק עולה על ההיצע; "אינפלציית עלויות", כאשר מחירי חומרי הגלם, האנרגיה או השכר עולים;
וכן הרחבה מוניטרית מוגזמת, שמשמעה הזרמת כמות גדולה מדי של כסף לכלכלה. רמת אינפלציה מתונה ויציבה נחשבת לבריאה למשק, אך אינפלציה גבוהה ובלתי צפויה פוגעת בתכנון הכלכלי ובחיסכון.
המאבק באינפלציה הוא מתפקידיהם המרכזיים של הבנקים המרכזיים, ובהם בנק
ישראל. הכלי העיקרי לכך הוא הריבית: העלאת הריבית מייקרת את האשראי, ממתנת את הביקוש ובולמת את עליית המחירים, אך עלולה גם להאט את הצמיחה. רוב הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה - בישראל, טווח של 1% עד 3% בשנה - כעוגן למדיניות המוניטרית.
לאינפלציה
השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת: היא פוגעת בעיקר בבעלי הכנסות קבועות ובחוסכים, מגדילה את יוקר המחיה, ומשפיעה על שערי המניות, האג"ח והמטבעות. גל האינפלציה העולמי שהתפרץ בעקבות משבר הקורונה והמלחמות בתחילת העשור הנוכחי הוביל בנקים מרכזיים ברחבי העולם, ובהם
הפדרל ריזרב, להעלות ריבית בחדות במטרה לרסן את עליית המחירים.
הבנק המרכזי העלה שוב את התחזית לסוף 2026, לעומת 26% במאי וטווח של 15%-21% בפברואר; מחירי האנרגיה והמלחמה עם איראן פגעו בירידה באינפלציה ומקטינים את האפשרות לחזור בקרוב להפחתות ריבית; הריבית נותרה ברמה של 37%, בזמן שמשקיעים זרים חוזרים לשוק האג"ח הטורקי
מדד יולי היה מתון מהחששות, אך שוק האג"ח עדיין מעניק סיכוי משמעותי להעלאת ריבית בספטמבר. מול אינפלציה של 3.4% ניצב שוק עבודה שנחלש, ובתווך מחירי אנרגיה גבוהים ופד מפוצל. מדד אוגוסט, שיתפרסם ימים ספורים לפני ההחלטה, עשוי להכריע
מדד יולי צפוי להראות עלייה חודשית של 0.1% ואינפלציית ליבה של 2.5% בשנה; הירידה במחירי הדיור והשכר פועלת לכיוון אחד, הנפט וההתייקרות במוצרים לכיוון השני. מבחינת הפד, גם נתון מתון משאיר את האינפלציה מעל היעד ומחזק תרחיש של המתנה בספטמבר
הקונצנזוס צופה 0.1% במדד הכללי ו-0.2% בליבה; מדד קר יקבע את הריבית עד סוף השנה, מדד חם יפתח מסע העלאות שספטמבר יהיה רק תחילתו. כל התרחישים, הסעיפים שצריך לעקוב אחריהם - והמשמעות למשקיע הישראלי
המתכת מטפסת יום שלישי ברציפות אחרי שצברה 3.6% ביומיים, חוצה את הממוצע הנע של 100 הימים ומושכת כסף לקרנות הסל בסין. התבנית החריגה: זהב, נפט ודולר שעולים יחד - ומדד המחירים ביום רביעי יגיד אם המחזור החדש אמיתי
מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב־0.5% בלבד, מתחת לתחזיות, ומדד המחירים ליצרן התמתן ל־3.5% עם הירידה במחירי הנפט. במקביל, הצריכה וההשקעות נותרות חלשות, בעוד היצוא ממשיך לספק תמיכה לצמיחה
מדד מחירי המזון של האו״ם טיפס ל-131.1 נקודות, הרמה הגבוהה מאז תחילת 2023. מדד הדגנים קפץ 3.4% בעקבות שיבושי הייצוא בים השחור וגלי חום ביבשות הצפוניות, מדד הסוכר הוסיף 5.6% והשמנים הצמחיים הגיעו לרמה הגבוהה מזה ארבע שנים. מחירי הדשנים צפויים לעלות השנה
ביותר מ-30%
האורז כבר זינק כ-24%, תעלת פנמה מתייבשת ומחירי ההובלה הימית בשיא של שנתיים. בבתי ההשקעות מעריכים שהתופעה המתחזקת באוקיינוס השקט עלולה להוסיף עד 1.5 נקודות אחוז לאינפלציית המזון העולמית, כשהשווקים המתעוררים צפויים לספוג את המכה הקשה ביותר
ממה מורכב סל ההוצאות של משפחה בישראל, למה המזון כאן יקר, מה קובע מחיר של דירה ואיך שתי נקודות ריבית משנות את ההחזר החודשי באלף שקל. מדריך למי שרוצה להבין לאן נעלם השכר
מדד המחירים לצרכן, סל הצריכה של הלמ"ס, ההבדל בין אינפלציה מצד הביקוש לאינפלציה מצד העלויות, ולמה דווקא אפס אינפלציה נחשב מצב מסוכן. מדריך למס השקט שאיש לא הצביע עליו