
האינפלציה בגוש האירו חצתה את ה-3% - הריבית בדרך למעלה?
האינפלציה בגוש האירו עלתה במאי ל-3.2%, ואינפלציית הליבה האיצה ל-2.5%; ב-ECB חוששים מהתגלגלות המחירים לשכר ולמחירי החברות, אבל נזהרים ממסלול חד מדי על רקע חולשה בפעילות העסקית
האינפלציה בגוש האירו ממשיכה להתרחק מיעד הבנק המרכזי האירופי, ומחזקת את ההערכות כי הריבית תעלה כבר בשבוע הבא. מדד המחירים לצרכן בגוש האירו עלה במאי ב-3.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אחרי עלייה של 3% באפריל, כך לפי נתוני יורוסטאט. מדובר בפעם הראשונה זה יותר משנתיים וחצי שבה האינפלציה באזור מטפסת מעל רף ה-3%, נתון שמגיע בדיוק בזמן שבו קובעי המדיניות בפרנקפורט מנסים להחליט אם ניתן עוד להמתין, או שההתפתחויות האחרונות מחייבות תגובה מוניטרית מהירה יותר.
הנתון עצמו היה בהתאם לתחזיות הכלכלנים בסקר בלומברג, אבל ההרכב שלו מדאיג יותר מבחינת הבנק המרכזי. אינפלציית הליבה, שמנטרלת רכיבים תנודתיים כמו מזון ואנרגיה, האיצה ל-2.5%, מעל הציפיות. גם סעיף השירותים, שנחשב לאחד המדדים החשובים יותר להבנת לחצי המחירים הפנימיים במשק, קפץ ל-3.5%. המשמעות היא שהלחצים האינפלציוניים אינם נשארים רק באנרגיה או בסחורות, אלא מתחילים להופיע גם באזורים שקשורים יותר לשכר, ביקושים מקומיים ותמחור של עסקים.
על רקע הנתונים, ההערכה המרכזית בשווקים היא שהבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית בהחלטתו הקרובה ב-11 ביוני. זו צפויה להיות העלאת הריבית הראשונה מאז ספטמבר 2023, אחרי תקופה ארוכה שבה הבנק ניסה לאזן בין האטה בפעילות הכלכלית לבין הצורך להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. כעת, נראה שב-ECB גוברת ההבנה כי ההשפעות של המלחמה במזרח התיכון על מחירי האנרגיה, על שרשראות האספקה ועל ציפיות המחירים כבר אינן אירוע זמני בלבד.
החשש המרכזי של קובעי המדיניות הוא שההתייקרויות האחרונות יתגלגלו לשכר ולמחירי המכירה של החברות. כאשר עובדים דורשים העלאות שכר חדות כדי לפצות על יוקר המחיה, וחברות מגלגלות את העלויות לצרכנים, עלולה להיווצר דינמיקה של אינפלציה מתמשכת יותר. זה בדיוק התרחיש שהבנק המרכזי האירופי מנסה למנוע, במיוחד בשלב שבו האינפלציה כבר נמצאת מעל היעד, והמדדים הפנימיים מצביעים על התרחבות הלחצים.
עם זאת, בבנק המרכזי האירופי עדיין נזהרים מלהתחייב למסלול ברור של העלאות ריבית מעבר ליוני. הסיבה לכך היא שהכלכלה האירופית אינה נמצאת בנקודת פתיחה נוחה. לפי הנתונים שפורסמו, הפעילות העסקית בגוש האירו התכווצה במאי בקצב החד ביותר מאז 2023. כלומר, הבנק המרכזי עומד בפני הדילמה הקלאסית של מדיניות מוניטרית בתקופה מורכבת: מצד אחד אינפלציה שמרימה ראש, מצד שני כלכלה שמראה סימני חולשה.
איזבל שנאבל, חברת הוועד המנהל של ה-ECB ואחת הדמויות המזוהות יותר עם הקו הנצי בבנק, אמרה כי עדיין מוקדם לקבוע כמה העלאות ריבית יידרשו. לעומתה, גדימינאס שימקוס, נגיד הבנק המרכזי של ליטא וחבר במועצת הנגידים, אמר כי העלאה נוספת אחרי יוני היא תרחיש "סביר יותר מאשר לא", אם כי עדיין לא ברור מתי היא תתרחש. לדבריו, אין עוד הצדקה להמתין, והתגובה צריכה להגיע בזמן כדי למנוע האצה של האינפלציה כבר בתחילתה, תוך ניסיון לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בכלכלה.
הנתונים ברמת המדינות הגדולות בגוש האירו מצביעים גם הם על סביבת מחירים עקשנית. בצרפת עלתה האינפלציה במאי ל-2.8%, באיטליה ל-3.3% ובספרד ל-3.6%. בגרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש, נרשמה דווקא התמתנות ל-2.7%, אבל גם שם האינפלציה נותרת מעל יעד ה-2% של הבנק המרכזי. השילוב הזה, של אינפלציה גבוהה ברוב הכלכלות הגדולות לצד חולשה בפעילות, הופך את החלטת הריבית הקרובה לאחת הרגישות יותר של ה-ECB בתקופה האחרונה.
עבור השווקים, השאלה כבר אינה רק אם הריבית תעלה ביוני, אלא מה יקרה אחר כך. העלאה אחת עשויה להיתפס כתגובה הכרחית לנתונים האחרונים, אבל רצף העלאות עלול להכביד על הכלכלה האירופית, על שוקי האשראי ועל שוקי המניות. לכן, גם אם הבנק המרכזי יאותת בשבוע הבא על שינוי כיוון, המשקיעים ינסו להבין בעיקר עד כמה הוא מחויב להמשך הידוק מוניטרי, ועד כמה הוא משאיר לעצמו מרחב תמרון במקרה שהנתונים הכלכליים ימשיכו להיחלש.