התלונה נסגרה, אבל מה חשף פסק הדין על "בעלי היקר"?
בעל לשעבר תבע את גרושתו ב-450 אלף שקל בגין תלונת שווא, פוסט בפייסבוק וראיון בטלוויזיה. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חשף מערכת יחסים אחרת לגמרי שהתנהלה בין השניים, והטיל על האיש הוצאות משפט בסכום של 30 אלף שקל
זוג שהתחתן ב-2018 והתגרש כעבור שנתיים בלבד, אחרי שהביא לעולם שני ילדים משותפים, ותביעת לשון הרע על סכום של 450 אלף שקל. כך נראית על פניה עוד תביעה שגרתית בין בני זוג לשעבר, אלא שבתוך התיק התגלגלו מסמכים ועדויות שהפכו אותו לאחד מפסקי הדין המעניינים בבתי המשפט לענייני משפחה בתקופה האחרונה.
הבעל לשעבר תבע את גרושתו בטענה שהיא יצאה נגדו למסע נקמה אחרי הפרידה: הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה על אלימות פיזית, כלכלית ומינית, פרסמה עליו בפייסבוק, ואף השתתפה בראיון טלוויזיה שבו שייכה את עצמה ל"מעגל הנשים המוכות". לטענתו, מדובר בהכפשה מכוונת שהרסה את שמו הטוב. הגרושה מצדה, טענה שהיא זו שסבלה - מהתעללות, משליטה ומאלימות כלכלית ונפשית, וכל הפרסומים נאמרו אך ורק כדי לספר את סיפורה ולעודד נשים אחרות לצאת ממעגל האלימות. השופטת ציפי כהן אביטן דחתה את התביעה על כל רכיביה, וחייבה את התובע לשלם לנתבעת 30 אלף שקל עבור הוצאות משפט.
התיק במשטרה, שנפתח ב-2020 בעקבות תלונת האשה על תקיפה ומעשה סדום שלא בהסכמה, נסגר כעבור כחצי שנה מחוסר אשמה. התובע ניסה לבסס על כך את טענתו שמדובר בעלילת שווא. אלא שהשופטת הבהירה כי סגירת תיק מחוסר אשמה "אינה שוללת את האפשרות כי הארועים, אשר בגינם הוגשה התלונה, אכן התרחשו". בנוסף, התובע עצמו הודה בחקירתו במרבית האירועים שתוארו בתלונה, וטען רק שהיה מדובר ב"הומור" או בהסכמה הדדית.
התחייבות להעביר לבעל אוטומטית כל כסף שייכנס לחשבון הבנק שלה
חלק מהעדויות שנחשפו בדיון מצטיירות כחריגות. כך למשל, האשה נדרשה לפי עדותה לקרוא לבעלה לשעבר "בעלי היקר" בכל פנייה, אחרת "הוא היה רב איתי", כפי שהעידה. מסמך נוסף שהוצג לבית המשפט הוא הסכם שנחתם בין השניים באוגוסט 2019, ובו התחייבה האשה לקיים יחסי מין עם בן זוגה "משך 4 פעמים בשבוע לפחות", לצד קביעת סנקציות במקרה של הפרה. מסמך אחר, שכותרתו "הבטחה לבעלי", כלל התחייבות להעביר אליו אוטומטית כל כסף שייכנס לחשבון הבנק שלה.
השופטת כתבה כי מהתשתית הראייתית שהוצגה בפניה, עולה שבין הצדדים התקיימה "מערכת יחסים של שליטה ואובססיביות" של הבעל כלפי אשתו, שהגיעה "אף כדי אלימות, למצער, כלכלית ונפשית", וגרמה לה "להתנהל בכניעה, על מנת למצוא חן בעיני התובע". בנסיבות האלה, קבעה השופטת, עומדת לנתבעת הגנת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע כלפי תלונות שהוגשו לרשות מוסמכת, ולכן הרכיב הזה בתביעה נדחה.
הפוסט והראיון: "אמת דיברתי"
בניגוד לנטען בכתב התביעה, התברר שהאשה כלל לא פרסמה פוסט משלה בפייסבוק, אלא הגיבה לפוסט אחר שעסק בניסיון הרצח של שירה איסקוב. בתגובתה היא כתבה, בין היתר, שהצליחה "לצאת" ממעגל אלימות שכלל "אלימות מילולית, נפשית, כלכלית, פיזית". גם בראיון הטלוויזיה, שבו השתתפה בפאנל של נשים, לא הוזכר שמו של התובע במפורש.
בחקירה הנגדית ניסה בא כוחה של הנתבעת לברר כיצד בדיוק נודע לתובע על הראיון, כשהתשובות היו מתחמקות למדי: "אחרי מספר חודשים אמא שלי צלצלה אליי", אמר התובע, ורק לאחר לחיצה חזר בו והודה כי "ידעו ולא אמרו לי".
השופטת קבעה כי לשני הפרסומים האלה עומדת הגנת "אמת בפרסום" הקבועה בסעיף 14 לחוק, וזאת לאור התרשמותה ממהות מערכת היחסים בין הצדדים ולנוכח "עניין ציבורי מובהק" בנושא המאבק באלימות במשפחה. השופטת ציינה גם כי בריחתה של האשה מהבית עם שני לדיהם הקטינים, כשהתובע עצמו מסר במשטרה שאינו יודע היכן היא נמצאת, תומכת בגרסתה שלפיה היא "ברחה" ממערכת יחסים אלימה.
בית המשפט דחה את כל שלושת רכיבי התביעה וקבע, כאמור, שהתובע ישלם לנתבעת סכום כולל של 30 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין הזה מצטרף לפסיקה עקבית שלפיה תלונות במשטרה בנושאי אלימות במשפחה נהנות מהגנה רחבה, כל עוד לא הוכח שהוגשו בזדון או מתוך ידיעה שהן כוזבות.