צהר לבג"ץ: להחזיר את הרפורמה בכשרות אותה ביטלה הכנסת

צהר פיקוח מזון - חברת הכשרות שמפעיל ארגון רבני צהר - מבקש מבג"ץ להחזיר על כנה את רפורמת הכשרות, אותה ביטלה הכנסת בשבוע שעבר במסגרת הדיל בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין המפלגות החרדיות. צהר - ארגון דתי-לאומי מתון - אמור היה להיות אחד הנהנים העיקריים מן הרפורמה שהעבירה הממשלה הקודמת, ואשר ביטלה את המונופול של הרבנות הראשית במתן הכשרים למסעדות ובתי עסק.

צהר מציין, כי במשך 3.5 שנים הפרה הרבנות הראשית את החוק ואת פסיקת בג"ץ וסירבה להעניק לו רישיון כגוף נותן הכשר. האישור ניתן בתחילת החודש בידי המשרד לשירותי דת, אך מיד לאחר מכן הודיעה הרבנות שאין לו תוקף. שבועיים לאחר מכן, כאמור, ביטלה הכנסת את הרפורמה.

לטענת צהר, "חקיקה זו מסבה פגיעה אנושה, חמורה ביותר, לחופש העיסוק של העותרת. ביטול זכותה של העותרת לפעול כגוף נותן הכשר חוסמת חלקים ניכרים של שוק הכשרות בפניה, תוך הסבת נזק עצום של עשרות ומאות מיליוני שקלים הנשללים ממנה ביחס להשגחה על בתי אוכל, מלונות ומפעלים שקיבלו מידיה תעודת כשרות.

שימור הכוח וחלוקת ג'ובים

"עוצמת הפגיעה מתחדדת נוכח העובדה כי היא פוגעת קשות בחופש התחרות, מדירה באופן ספציפי את העותרת, שהיא הגוף היחידי שביקש מאת הרבנות הראשית רישיון כגוף נותן הכשר, ואף פוגעת בחופש הדת בהיות העותרת גוף אורתודקסי שאינו חרדי, והכל לטובת שימור מונופול כשרות בעייתי המגלה לעיתים סממני שחיתות, לטובת שימור הכוח ולטובת חלוקת ג'ובים.

"תכליתה של רפורמת הכשרות בשנת 2021 הייתה הבאת פתרון לתחלואיה של מערכת הכשרות מונופליסטית, הקלה על יוקר המחיה, יצירת תחרות וכן גיוון והתחשבות ברצון ציבור צורכי הכשרות, והתמודדות עם ניגוד העניינים המובנה ביחסי משגיח-מושגח המאפיין את מערכת הכשרות". ביטולה מהווה חזרה לאותה מערכת מונופוליסטית, בלא שהרפורמה יושמה ובלא שנבדקו השלכות המהלך, טוען צהר. "פגיעה אנושה זו בחופש העיסוק של העותרת נעשתה לתכלית שאינה ראויה, שאינה הולמת מדינה דמוקרטית ובאופן לא מידתי".

עוד נטען בעתירה, כי תכליתו היחידה של ביטול הרפורמה היא "להחזיר את מונופול הרבנות הראשית ולשמר אינטרסים פוליטיים. מדובר בחקיקה פרסונלית המכוונת לסכל ולהדיר את העותרת משוק הכשרות; חוק שנתפר למידותיה של העותרת כדי למנוע ממנה לפעול כגוף נותן הכשר, ועל מנת לאיין את פסיקתו של בית משפט נכבד זה. תחת קידום תחרות, התיקון מייצר 'מפעל ג'ובים' ומשמר מנגנוני כוח פוליטיים המחייבים גיוסם של אלפי משגיחי כשרות שיועסקו על ידי המועצות הדתיות, מהלך שיטיל על הציבור נטל כלכלי כבד של כ-600 מיליון שקל בשנה". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף בנמלך ואורית לביא-שניאל.