המכסים חוזרים: ממשל טראמפ מטיל מכס של 50% על קנדה בשל טענות לאפליה
ממשל טראמפ הודיע על הטלת מכסים בשיעור של 50% על שורה של מוצרים מיובאים מקנדה החל מה-19 באוגוסט. המהלך מגיע על רקע טענות לאפליה מסחרית ופגיעה ישירה בשרשראות
האספקה של תעשיית הרכב האמריקאית, צעד שצפוי להשפיע על יחסי הסחר בין המדינות
הסלמה חריפה נרשמת במדיניות הסחר בצפון אמריקה לאחר שממשל ארצות הברית, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, הודיע על הטלת מכס מגן בגובה של 50% על מגוון רחב של מוצרים קנדיים, שיכנס לתוקפו בעוד 30 יום. ההחלטה התקבלה תוך שימוש בסעיף לחוק הסחר, המאפשר לנשיא להטיל מגבלות יבוא במקרים של אפליה מסחרית ממוקדת נגד חברות אמריקאיות או פגיעה באינטרסים הכלכליים של המדינה. בעוד הצעד מעורר חשש כבד בקרב תעשיינים וכלכלנים משני צידי הגבול, בבית הלבן טוענים כי מדובר בצעד מתבקש והכרחי במטרה לאזן מחדש את יחסי המסחר, לגבות מחיר על מדיניות חד-צדדית ולהגן על העובדים והחברות בארצות הברית.
בניגוד למכסים קודמים, הפעם לא יינתנו פטורים למוצרים העומדים בתנאי הסכם USMCA (הסכם הסחר בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו). הרשימה כוללת מוצרים מגוונים כמו מקלות הוקי, מלט, מוצרי חלב, משקאות אלכוהוליים וחלקים מרכזיים בתעשיית הרכב. עם זאת, המכסים לא יחולו על אנרגיה, אשלג, דגים, מינרלים קריטיים ומוצרים אחרים שכבר נמצאים תחת מכסים סקטוריאליים נפרדים.
החלטת הממשל לפעול דווקא דרך סעיף 338 לחוק הסחר מעוררת עניין משפטי וכלכלי רב, בעיקר על רקע פסיקתו הדרמטית של בית המשפט העליון של ארצות הברית. בפברואר 2026, בפסק הדין המהדהד בעניין Learning Resources v. Trump, קבע בית המשפט העליון ברוב של שישה מול שלושה כי הנשיא חרג מסמכותו כאשר הטיל מכסים רוחביים על בסיס חוק סמכויות הטיפול במצבי חירום כלכליים בינלאומיים (IEEPA). השופטים הבהירו כי הסמכות להטיל מסים ומכסים שמורה על פי החוקה לקונגרס בלבד, וכי המילה "רגולציה" בחוק החירום אינה מעניקה לנשיא היתר להטיל מכסים ללא אישור חוקתי מפורש.
עם זאת, הפסיקה של העליון צמצמה בעיקר את השימוש בחוק החירום הרחב ולא שללה מהנשיא את הכלים שאישר לו הקונגרס בחוקי סחר ספציפיים. הממשל עקף את המגבלה המשפטית על ידי נטישת חוק החירום ומעבר לשימוש בסמכויות חוקיות ממוקדות יותר, כגון סעיף 338 המיועד למענה נגד אפליה מסחרית, לצד סעיפים מוכרים אחרים כמו סעיף 232 המאפשר הטלת מכסים מנימוקים של ביטחון לאומי וסעיף 301 המטפל בפרקטיקות סחר לא הוגנות. מסלולים חוקיים אלו, שנוצרו על ידי הקונגרס במפורש כדי להעניק לנשיא שיקול דעת במצבים מוגדרים, מאפשרים לבית הלבן להמשיך ולהטיל מכסים כבדים, גם אם המהלך דורש כעת גיבוי משפטי מורכב יותר שיוכיח כי קנדה אכן מקימת אפליה ישירה.
סעיף 338 של חוק המכס משנת 1930 (Tariff Act of 1930) הוא כלי חוקי ישן ורחב יחסית שמעניק לנשיא סמכות להטיל מכסים של עד 50% על יבוא ממדינה שמפלה לרעה סחורות אמריקאיות. בניגוד לסעיפים כמו 232 (ביטחון לאומי) או 301 (פרקטיקות סחר לא הוגנות), סעיף 338 מיועד במיוחד למקרים של אפליה מסחרית ישירה נגד ארה"ב. הוא דורש הודעה מראש של 30 יום (כפי שנעשה כאן) ואינו דורש הכרזת חירום.
מבחינת הממשל האמריקאי, הטלת המכסים הנוכחית אינה צעד שנולד בחלל ריק, אלא תגובה ישירה לשורה של צעדים רגולטוריים קנדיים שפוגעים בחברות אמריקאיות תוך הפרת רוח הסכם הסחר האזורי. בבית הלבן מצביעים על כמה תחומים כליבת הטענה נגד קנדה. הראשון נוגע לתעשיית הרכב: לטענת הממשל, קנדה מטילה מכסים ומכסות על יבוא כלי רכב אמריקאיים, אך אינה נוקטת מדיניות דומה כלפי יבוא רכב ממדינות אחרות, ומנהלת את המכסות הללו באופן שמאלץ בפועל יצרניות רכב אמריקאיות להעתיק קווי ייצור לשטחה במקום להשקיע בארצות הברית. בוושינגטון מציינים כי בין אפריל 2025 למרץ 2026 צנח יבוא כלי הרכב האמריקאיים לקנדה בכ-22%, ירידה של כ-5.6 מיליארד דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד יבוא רכב ממדינות אחרות לשוק הקנדי דווקא גדל כדי למלא את החלל שנוצר. התחום השני הוא ענף האלכוהול, שבו טוענים בממשל האמריקאי כי קנדה מפעילה חסמים והגבלות המקשים על גישת יצרני יין, בירה ומשקאות חריפים אמריקאיים לשוק הקנדי. בתחום מוצרי החלב, טוענים בוושינגטון כי קנדה שומרת זה שנים על מערכת מכסות ומכסים נוקשה המגבילה כמעט לחלוטין את גישתם של חקלאים אמריקאים לשוק הקנדי, תוך הגנה על מערך הייצור המקומי. בבית הלבן רואים בכך דוגמה מובהקת לאפליה מסחרית שמצדיקה שימוש בסעיף 338, לצד הטענות המקבילות בתחומי הרכב והאלכוהול. למעשה, שלוש ההכרזות שנחתמו במסגרת סעיף 338 מתייחסות בדיוק לשלושת התחומים הללו: רכב, אלכוהול ומוצרי חלב.
מנקודת מבטם של תומכי המדיניות בוושינגטון, מדובר בצעד מתבקש ומדויק שמטרתו לשים סוף להתנהלות חד-צדדית של קנדה שפוגעת בעסקים ובחקלאים האמריקאיים כבר שנים. במקום להמשיך להתלונן על "מלחמת סחר", טוענים גורמים בממשל כי המכסים הללו יוצרים מינוף אמיתי שיאלץ את אוטווה להתפשר על סוגיות מרכזיות כמו פתיחת שוק החלב, הסרת חסמים על אלכוהול אמריקאי וכלי רכב והידוק הפיקוח על יבוא סיני עוקף. הם רואים בכך חלק ממדיניות "אמריקה קודמת" שכבר הוכיחה את עצמה בעבר בהשגת הסכמים טובים יותר, תוך הגנה על מקומות עבודה אמריקאיים והפחתת הגירעון המסחרי, גם אם זה כרוך בעלויות קצרות טווח.
מנגד, כלכלנים אחרים מזהירים כי מכס בגובה של 50% הוא כלי חריף מדי, שעלול לחזור כבומרנג אל המשק האמריקאי עצמו. כמו כן, תעשיית הרכב בצפון אמריקה מאופיינת בשרשרת אספקה משולבת שבה רכיבים חוצים את הגבול מספר פעמים במהלך הייצור, ויצרניות כמו ג'נרל מוטורס ופורד מזהירות כי ייקור חלקי החילוף יתגלגל ישירות למחיר הרכבים החדשים לצרכן.
בצידו הקנדי של הגבול, מביעים דאגה עמוקה מהאטה כלכלית לצד נחישות פוליטית. ממשלת קנדה הבהירה כי היא רואה בצעד הפרה בוטה של הסכמי הסחר, וכי היא מתכוונת לפעול במישור המשפטי באמצעות הגשת ערעורים בארגון הסחר העולמי (WTO) ובמנגנוני יישוב הסכסוכים האזוריים. במקביל, באוטווה מאיימים בהטלת מכסי מנגד ממוקדים על סחורות אמריקאיות, תוך התמקדות במוצרים המיוצרים במדינות מפתח פוליטיות בארצות הברית.
התגובה הראשונית בשווקים הפיננסיים משקפת את החששות מאי-הוודאות, כאשר מדדי המניות המובילים בוול סטריט רשמו תנודתיות והדולר הקנדי נחלש מול הדולר האמריקאי. רבים בשווקים מעריכים כי בדומה למהלכים קודמים של ממשל טראמפ, הטלת המכסים היא בעיקרה אסטרטגיית משא ומתן תוקפנית שנועדה להשיג ויתורים מהירים מקנדה בסוגיות המיסוי והחקלאות. עם זאת, אם הצדדים לא יגיעו להבנות מהירות, המהלך עלול להתפתח למלחמת סחר ממושכת שתערער את היציבות הכלכלית ואת שרשראות האספקה בכל רחבי צפון אמריקה.
- 1.למה לא על מוצרי חשמל קנדיים ומוצרים לגינה ולבית ומזון תעשייתי מקנדה טראמפ (ל"ת)ליטא 21/07/2026 03:21הגב לתגובה זו
