מודפסים בתלת-ממד ועולים 1,500 דולר: קוטלי הרחפנים של סין

מלחמת הרחפנים יצרה בעיה כלכלית גדולה מאוד אבל די פשוטה להבנה: כלי טיס שעולה כמה אלפי דולרים יכול לחייב את הצד המגן לשגר לעברו מיירט שעולה מאות אלפי דולרים, ולעיתים אף יותר. עכשיו מנסות חברות סיניות להפוך את המשוואה הזאת, באמצעות ייצור המוני של מיירטים קטנים וזולים, שחלקים גדולים מהם מודפסים בתלת-ממד.

בתערוכת הרחפנים הגדולה בסין, שנערכה השנה בשנזן, הציגו עשרות חברות מיירטים חדשים נגד רחפנים. רבים מהם נראים כמו רקטות קטנות בעלות ארבע כנפיים, מנוע חשמלי, מצלמה ומערכת הנחיה המותקנת בחזית. במקום לשבש את הקשר בין הרחפן למפעיל שלו, המיירט רודף אחר המטרה ומתנגש בה במהירות גבוהה. המחירים שהציגו החברות נעו בין 10,000 ל-20 אלף יואן ליחידה, שהם כ-1,500-2,900 דולר. דגמים שאינם כוללים מערכת הנחיה אוטומטית מוצעים במחירים נמוכים עוד יותר. בחלק מהמערכות המהירות המוצהרת גבוהה מ-300 קמ"ש.

היתרון הסיני אינו נובע בהכרח מפריצת דרך טכנולוגית אחת. רבים מהרכיבים הדרושים למיירט - מנועים חשמליים, סוללות, מצלמות, חיישנים ובקרי טיסה - משמשים גם בתעשיית הרחפנים האזרחית, שבה סין כבר מחזיקה בשרשרת אספקה רחבה. לכן חברות יכולות לעבור מפיתוח רחפנים רגילים לייצור מיירטים בתוך זמן קצר יחסית, בלי להקים תשתית תעשייתית חדשה לחלוטין.

כך, למשל, ון טינג, מייסד חברת Shenzhen Weichuang Model Equipment, טוען כי החברה החלה לפתח מיירטים רק באוקטובר וכבר מוכרת כמה אלפי יחידות בחודש. לדבריו, בין הלקוחות נמצאים רוכשים ברוסיה ובמדינות במזרח התיכון, ובהן איחוד האמירויות. מדובר בטענה משמעותית, במיוחד לנוכח הרגישות סביב אספקת ציוד דו-שימושי לרוסיה, אבל נתוני המכירות וזהות הלקוחות לא אומתו באופן עצמאי.

גם נתוני הביצועים דורשים הסתייגות. החברות שהציגו בתערוכה דיווחו על שיעורי פגיעה שנעים בין 50% ל-100% - פער רחב שמקשה להבין את היכולת בפועל. בחלק מהמקרים מערכות ההנחיה האוטומטיות עדיין נמצאות בפיתוח, וגם שילוב המיירט עם מכ"ם ומערכת שליטה ובקרה נותר אתגר.

זה למעשה ההבדל בין מיירט זול לבין מערכת הגנה שלמה. ייצור גוף מודפס, התקנת מנוע ומצלמה ושיגור לעבר מטרה הם רק חלק מהפתרון. כדי שהמערכת תפעל בתנאי אמת היא צריכה לזהות את האיום, לסווג אותו, לחשב מסלול, להעביר נתוני מטרה למיירט ולפעול בסביבה שבה כמה רחפנים מגיעים בו-זמנית. נציג של אחת החברות הסיניות אמר כי ייצור המיירט הבודד אינו החלק הקשה - הקושי נמצא בחיבור שלו למערכות אחרות, ובראשן המכ"ם.

ועדיין, המחיר עשוי לפצות לפחות בחלק מהמקרים על ביצועים שאינם מושלמים. אם מיירט עולה פחות מ-3,000 דולר, ניתן לשגר יותר מיחידה אחת לעבר כל מטרה ועדיין לשמור על עלות נמוכה משמעותית מזו של טיל הגנה אווירית מסורתי. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר השנה כי אוקראינה משתמשת לעיתים בשניים או שלושה מיירטים נגד כל רחפן מסוג שאהד, בעלות כוללת של פחות מ-10,000 דולר - לעומת שימוש במטוסי קרב או בטילים שעשויים לעלות מיליוני דולרים.

עבור ישראל, ההתפתחות הזאת מעניינת משתי סיבות. הראשונה היא מבצעית: ישראל מתמודדת עם הצורך ליירט כמויות גדולות של רחפנים, לעיתים לצד טילים ורקטות, ולכן גם היא מחפשת דרכים להוריד את העלות השולית של כל יירוט. מערכת הלייזר אור איתן נועדה לתת מענה לחלק מהבעיה, בעלות נמוכה לכל הפעלה, אך מיירטים פיזיים יכולים להוסיף שכבה נוספת במקרים שבהם הפעלת לייזר מוגבלת או אינה מתאימה - מנכ"ל רפאל על הלייזר: "גם כשיירטנו עשרות מטרות, לקח למערכת הביטחון זמן רב עד שהיא פרסמה את זה"

הסיבה השנייה היא תעשייתית. חברות ביטחוניות ישראליות מוכרות בעולם מערכות נגד רחפנים, המבוססות על מכ"ם, לוחמה אלקטרונית, אמצעים אלקטרו-אופטיים ומיירטים. אם היצרניות הסיניות יצליחו לחבר את המוצר הזול למערכת מלאה ולהוכיח ביצועים בתנאי אמת, הן עשויות להתחרות בעיקר בשווקים שבהם המחיר והיכולת לקבל כמויות גדולות במהירות חשובים יותר מיתרון טכנולוגי נקודתי.

• מחברת אבטחה למבריחי נשק: נחשפה תשתית לייבוא רחפנים מסין
• משפחת טראמפ נהנית מהמכס על רחפנים - מחזיקה בחברה בתחום; המניה מזנקת

מנגד, קשה עדיין לקבוע שסין כבר הצליחה לעשות בתחום הזה את מה שעשתה בפאנלים סולאריים, בסוללות ובמכוניות חשמליות. המוצרים נמצאים בשלבים שונים של פיתוח, חלק מהנתונים מגיעים מהיצרניות עצמן, ושיעורי היירוט בתנאי לחימה אינם ברורים. גם היכולת להתמודד עם נחילים, רחפנים מהירים או מטרות שפועלות ללא תקשורת חיצונית טרם הוכחה.

אבל הכיוון כבר ברור: סין מזהה שוק ביטחוני שצומח במהירות ומפעילה עליו את היתרון התעשייתי המוכר שלה - רכיבים זמינים, פיתוח מהיר, הדפסה בתלת-ממד, מחיר נמוך ויכולת לייצר בכמויות. אם המערכות יעמדו אפילו בחלק מהבטחות היצרניות, התחרות הבאה בשוק ההגנה האווירית לא תהיה רק על המיירט המדויק ביותר, אלא גם על מי מסוגל להוציא מפס הייצור אלפי מיירטים זולים מדי חודש.