כמה זמן אתם עומדים על רגל אחת? שלושה מבחנים פשוטים שמספרים הרבה על הגיל של הגוף
אנשים בודקים לחץ דם, סוכר, כולסטרול ולעיתים גיל ביולוגי, אבל יש כמה מבחנים פשוטים שנותנים מידע מפתיע: כמה מהר הולכים, כמה קל לקום מכיסא וכמה זמן אפשר לעמוד על רגל אחת.
הפעולות האלה מחברות כמה מערכות יחד: שרירים, עצבים, מוח, ראייה, לב, ריאות ושיווי משקל. כאשר אחת מהן נחלשת, הפעולה מתחילה להשתנות.
מהירות הליכה היא אחת הדוגמאות החזקות. מטא אנליזות גדולות מצאו שכל ירידה במהירות נקשרת לסיכון גבוה יותר לתמותה ולמחלות לב. הסיבה אינה שהליכה איטית הורגת, אלא שהיא סוג של מבחן אינטגרטיבי לכל הגוף.
מחקר שפורסם ב-British Journal of Sports Medicine עקב אחרי 1,702 בני 51-75 שביצעו מבחן פשוט: עמידה של 10 שניות על רגל אחת. כ-20% נכשלו. במשך שבע שנות מעקב, שיעור התמותה היה גבוה משמעותית בקבוצה שלא הצליחה. אחרי התאמות לגיל, מחלות ומדדים נוספים, אי הצלחה נקשרה לסיכון גבוה בכ-84%.
שיווי המשקל תלוי בעיניים, באוזן הפנימית, בתחושה בכפות הרגליים, במערכת העצבים ובכוח. לכן נפילה בגיל מבוגר אינה תמיד תאונה מקרית. לפעמים היא סימן לתהליך שכבר נבנה.
גם קימה מכיסא היא מבחן. חמש קימות רצופות בלי להשתמש בידיים מודדות כוח ברגליים ותפקוד. אדם שמתחיל לדחוף את עצמו עם הידיים או מתקשה לקום נמצא במקום שונה מאדם שעושה זאת בקלות.
אפשר לשפר
החדשות הטובות הן שכוח ושיווי משקל מגיבים לאימון גם בגיל מבוגר. תרגול עמידה ליד משטח יציב, אימוני כוח, עלייה על מדרגה והליכה בקצב מעט מאתגר יכולים לשנות את התפקוד בתוך חודשים.
אפשר לבצע בדיקה תקופתית פשוטה: כמה זמן עומדים על כל רגל, כמה זמן לוקח לבצע חמש קימות מכיסא וכמה זמן לוקח ללכת מרחק קבוע. המטרה אינה תחרות אלא מגמה.
- הפרישה מהעבודה: היא מאריכה חיים או דווקא מזקינה את המוח?
- האם זוגיות באמת מאריכה חיים - ולמה גברים כנראה מרוויחים ממנה יותר?
עולם הלונג'ביטי מלא במספרים מתוחכמים, אבל לפעמים הגוף נותן מידע טוב בלי מעבדה. האופן שבו אדם הולך, קם ועומד מספר עד כמה המערכות שלו עדיין עובדות יחד. וגם מספר הצעדים היומי מתחבר ישירות ליכולת הזאת.
