1.8 מיליארד דולר לאיראן: הבנק המצרי השני בגודלו מסתבך עם ארה"ב
המערכה האמריקאית נגד מקורות המימון של איראן מגיעה הפעם לאחד המוסדות הפיננסיים החשובים במצרים. בנק מיסר, הבנק השני בגודלו במדינה ובנק ממשלתי שמשרת יותר מ-19 מיליון לקוחות, נמצא תחת איום בניתוק פעילותו באיחוד האמירויות ממערכת הדולר האמריקאית.
הרשויות בארה"ב טוענות כי הסניפים של בנק מיסר באמירויות טיפלו בין ינואר 2024 ליוני 2026 בעסקאות בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר עבור 103 חברות שעשויות להשתייך לרשתות הפיננסיות הסמויות של איראן. בין החברות שנבדקו נמצאו גופים החשודים בקשרים למערכות המשמשות להעברת כספים עבור גורמים איראניים מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית.
הצעד עדיין אינו חסימה סופית. המתווה שמקדם משרד האוצר האמריקאי נועד לאסור על בנקים בארה"ב לספק לסניפי בנק מיסר באמירויות גישה ישירה למערכת הבנקאית האמריקאית, וגם למנוע מהם להעביר עסקאות בדולרים בעקיפין דרך בנקים זרים אחרים.
עבור בנק בינלאומי מדובר במגבלה משמעותית. הדולר נמצא במרכז חלק גדול מהסחר והפיננסים העולמיים, ועסקאות רבות במטבע האמריקאי עוברות בשלב כלשהו דרך בנקים בארה"ב. מוסד שמאבד את החיבור הזה מתקשה לבצע תשלומים בדולרים, לסלוק עסקאות בינלאומיות ולשרת לקוחות שמעבירים כספים בין מדינות.
ארה"ב כבר הודיעה כי היא מבקשת לחסום את פעילות בנק מיסר באמירויות מגישה למערכת הדולר. המהלך ממוקד בסניפים באמירויות ואינו חל ישירות על פעילות הבנק במצרים או במדינות אחרות, אך עבור מוסד בגודל של בנק מיסר גם מגבלה מקומית עלולה להפוך לבעיה רחבה יותר.
19 מיליון לקוחות, 875 סניפים ונכסים של 3.6 טריליון לירה
בנק מיסר אינו עוד בנק מסחרי שפועל במצרים. הוא נוסד ב-1920 על ידי הכלכלן המצרי טלעת חרב כבנק הראשון שהיה בבעלות מצרית מלאה, ולאורך השנים הפך לאחד מעמודי התווך של המערכת הפיננסית במדינה. ב-1960 עבר לבעלות המדינה, וכיום הוא אחד הבנקים הממשלתיים הגדולים במצרים.
היקף הפעילות שלו ממחיש את הרגישות של הפרשה. בסוף 2024 עמד המאזן של הבנק על כ-3.61 טריליון לירה מצרית. פיקדונות הלקוחות הגיעו לכ-2.5 טריליון לירה ותיק האשראי נטו עמד על כ-1.2 טריליון לירה.
באותה שנה רשם בנק מיסר רווח נקי של כ-81.3 מיליארד לירה מצרית, עלייה של יותר מ-50% לעומת השנה הקודמת. ההון העצמי הסתכם בכ-316 מיליארד לירה והבנק הפעיל 875 סניפים, יותר מ-6,000 כספומטים ושירת יותר מ-19 מיליון לקוחות.
הבנק משמש גם שחקן מרכזי במימון חברות, פרויקטים ותעשיות במצרים. לאורך ההיסטוריה שלו הוא היה מעורב בהקמת חברות בתחומי הטקסטיל, הביטוח, התחבורה והתעופה, וכיום הוא מחזיק השקעות בתחומים הכוללים פיננסים, תיירות, דיור, חקלאות, מזון ותקשורת.
- הימור של 5.1 מיליארד דולר: הקזינו הראשון באיחוד האמירויות ייפתח בספטמבר 2027
- ממשל טראמפ מקל על יצוא שבבי AI לאיחוד האמירויות; אנבידיה ו-AMD צפויות להרוויח
הנוכחות הבינלאומית שלו הופכת את פרשת האמירויות לרגישה אף יותר. בנק מיסר פועל מחוץ למצרים באמצעות סניפים, חברות ונציגויות בשווקים שונים. באיחוד האמירויות הוא נמצא כבר יותר מארבעה עשורים ומפעיל חמישה סניפים בדובאי, אבו דאבי, שארג'ה וראס אל ח'ימה.
הפעילות באמירויות נבנתה בין היתר סביב הסחר בין שתי המדינות והקהילה המצרית הגדולה במפרץ. הסניפים מספקים שירותים לחברות וללקוחות פרטיים ומשמשים גם להעברות כספים למצרים. עבור מדינה שתלויה בהזרמת מטבע זר מעובדים בחו"ל, מדובר בפעילות בעלת חשיבות שחורגת מהבנק עצמו.
הרשויות האמריקאיות מדגישות שהמהלך אינו חל על החברה האם במצרים. הקושי הוא שהמערכת הבנקאית פועלת על בסיס אמון וקשרים בין מוסדות. כאשר חלק מקבוצה בנקאית גדולה נכנס להליך אמריקאי בגין חשש להלבנת הון וקשרים לרשתות איראניות, בנקים אחרים יכולים להגביר את הבדיקות גם מול שאר הקבוצה.
המשמעות אינה בהכרח סגירת חשבונות או ניתוק קשרים. היא יכולה להתחיל בדרישות מסמכים נוספות, עיכובים בתשלומים, בדיקה פרטנית של עסקאות ועלייה בעלויות הציות. עבור בנק שמנהל פעילות בינלאומית רחבה, גם החמרה כזאת יכולה להפוך לנטל משמעותי.
הסיכון מקבל משקל נוסף בגלל הרגישות של הכלכלה המצרית למטבע זר. מצרים תלויה בהעברות עובדים, תיירות, השקעות זרות ומימון בינלאומי כדי לספק למשק דולרים. פגיעה באחד הבנקים הגדולים במדינה אינה בהכרח אירוע מאקרו בפני עצמו, אך היא מגיעה לנקודה רגישה במערכת הפיננסית.
- ענקית השבבים הסינית CXMT יוצאת למלחמה בפנטגון
- נדל"ן בתוך יוסמיטי? הכביש הפרטי שמסעיר את אחד הפארקים המפורסמים בארה"ב
למה דווקא בנק מצרי נמצא במרכז המאבק באיראן?
איראן מסתמכת במשך שנים על מערכות פיננסיות במדינות שלישיות כדי להמשיך לבצע עסקאות למרות הסנקציות. חברות קש, חלפנים, מתווכים וחשבונות בנק משמשים להעברת הכנסות מסחר ונפט, להמרת מטבעות ולגישה עקיפה לדולר.
איחוד האמירויות ממלא תפקיד מרכזי במערכת הזאת בזכות מעמדו כמרכז מסחר ופיננסים המחבר את המזרח התיכון עם אסיה, אפריקה ואירופה. זה גם הופך את הבנקים שפועלים בו ליעד טבעי לבדיקות אמריקאיות כאשר מתעורר חשד שכספים איראניים עוברים דרך המערכת.
הבחירה בבנק מיסר מעלה את הרף. לא מדובר בחברת קש או במוסד פיננסי קטן שאפשר להרחיק מהמערכת בלי השלכות נוספות, אלא בבנק ממשלתי גדול של מדינה שהיא שותפה מרכזית של ארה"ב במזרח התיכון.
מבחינת וושינגטון, המסר מיועד גם לבנקים אחרים: גודל, בעלות ממשלתית או חשיבות למדינה ידידותית אינם מעניקים חסינות כאשר מתעורר חשד שהמוסד מאפשר לרשתות איראניות להגיע לדולרים.
המהלך משתלב בהחרפת הלחץ הכלכלי על טהרן. הסנקציות האמריקאיות החדשות כבר מכוונות גם לבנקים וחברות במדינות שממשיכות לספק לאיראן גישה למערכת הפיננסית, כאשר המבחן הגדול יותר עבור וושינגטון נמצא מול גופים בסין ובמדינות נוספות שהיקף הסחר שלהן עם איראן גדול בהרבה.
בנק מיסר יצטרך כעת לשכנע כי החשדות נוגעים לפעילות מצומצמת באמירויות וכי מערכות הציות של הקבוצה מסוגלות למנוע שימוש בה להעברת כספים עבור גורמים איראניים. לפני שהמגבלה תהפוך לסופית מתקיים הליך שבמסגרתו ניתן להגיש תגובות לטענות האמריקאיות.
עבור מצרים, העניין רחב יותר מהסכום של 1.8 מיליארד דולר. אחד הבנקים הגדולים והוותיקים במדינה, עם יותר מ-19 מיליון לקוחות ונוכחות עמוקה במשק המקומי, נדרש להתמודד כעת עם האיום שהמערכת הפיננסית החשובה בעולם תסגור את הדלת בפני חלק מפעילותו. השאלה היא אם הפרשה תישאר מוגבלת לחמשת הסניפים באמירויות, או שתתחיל להשפיע גם על הדרך שבה בנקים בינלאומיים מסתכלים על בנק מיסר כולו.
