חברות אוצר הביטקוין איבדו יותר מ־80 מיליארד דולר

יותר מ-80 מיליארד דולר נמחקו משוויין של חברות ציבוריות שאימצו את הביטקוין כנכס מרכזי במאזן, והמספרים מצביעים על שינוי חד ביחס של המשקיעים למודל. אם ב-2024 וב-2025 עצם ההודעה על רכישת ביטקוין הספיקה לעיתים כדי להקפיץ מניה, היום חלק מהחברות כבר מוכרות מטבעות וחוזרות להתמקד בפעילות המקורית שלהן.

שווי השוק המצרפי של 50 חברות אוצר הביטקוין הגדולות ירד מכ-150 מיליארד דולר ביולי 2025 לכ-67 מיליארד דולר כיום. בחישוב של 12 החודשים האחרונים, הירידה הייתה מכ-124 מיליארד דולר - מחיקה של כ-57 מיליארד דולר. המודל שעליו נשענו רבות מהחברות היה פשוט יחסית: להנפיק מניות או חוב, להשתמש בכסף לרכישת ביטקוין, וליהנות מפרמיה בשווי המניה לעומת שווי המטבעות במאזן. כל עוד המניה נסחרה בפרמיה, ניתן היה לגייס שוב, לקנות עוד ביטקוין ולנסות להגדיל את אותה פרמיה.

כשהפרמיה נעלמת, המנגנון נשבר

הירידות בשוק שינו את המשוואה. כאשר מחיר הביטקוין נחלש והמניה עצמה יורדת אפילו יותר, הגיוס הופך יקר ומדלל יותר, והחברה מתקשה לשחזר את אותו מנגנון של רכישה, עליית שווי וגיוס נוסף. לפי הערכות, כ-43 מתוך 50 החברות נסחרות כיום מתחת למחיר שבו עמדו לפני שהכריזו על מעבר לאסטרטגיית ביטקוין. ב-35 מהן מדובר בירידה של לפחות 50%.

הביטקוין עצמו ירד בכ-27% במהלך השנה האחרונה ונסחר סביב 80 אלף דולר. אצל חלק מהחברות הירידה הייתה חדה יותר, בין היתר בגלל מינוף והתחייבויות שוטפות כמו ריבית, דיבידנדים והוצאות מימון. סטרטג'י של מייקל סיילור, שהפכה את מודל אוצר הביטקוין לתבנית עבור השוק, אחראית לחלק הגדול ביותר מהמחיקה, כאשר שווי השוק שלה ירד בכ-79 מיליארד דולר מהשיא שנרשם בשנה שעברה.

מחברות קונות לחברות מוכרות

הניתוח אינו כולל בורסות קריפטו, חברות כרייה או חברות שמחזיקות מטבעות כחלק מהפעילות השוטפת שלהן. המיקוד הוא בחברות ששינו את המודל העסקי שלהן כדי לצבור ביטקוין, ולכן הנתונים משקפים את ביצועי אסטרטגיית האוצר עצמה.

ביולי חל שינוי נוסף: 50 המחזיקות הגדולות עברו ממעמד של קונות נטו למוכרות נטו. יחד הן מכרו 2,500 ביטקוין יותר מכפי שרכשו, בשווי של כ-160 מיליון דולר בזמן המכירה.גם סטרטג'י עצמה שינתה כיוון. מסוף יוני ועד אמצע אוגוסט מכרה החברה כמעט 7,000 ביטקוין תמורת כ-430 מיליון דולר, לאחר שבמשך שנים הציג סיילור את ההחזקה ככזו שאינה מיועדת למכירה. הכסף שימש בין היתר לחיזוק יתרת הדולרים ולמימון התחייבויות כלפי מחזיקי ניירות הערך של החברה.

בדיווח האחרון לרשות ניירות ערך האמריקאית מסרה סטרטג'י כי לא קנתה ולא מכרה ביטקוין בשבוע שהסתיים ב-16 באוגוסט. באותו מועד החזיקה 840,447 מטבעות, שנרכשו בעלות מצטברת של 63.36 מיליארד דולר ובמחיר ממוצע של 75,385 דולר למטבע.

הנסיגה אינה מוגבלת לסטרטג'י. קיל אינפרסטרקצ'ר, יצרנית סוללות לשעבר, דיווחה כי מכרה 1,085 ביטקוין תמורת 75 מיליון דולר בין תחילת אפריל ל-7 באוגוסט, כחלק מסגירה מתוכננת של הפוזיציה. לאחר המכירות נותרו ברשותה 1,861 מטבעות.

עכשיו המבחן הוא היכולת לגייס

האתגר המרכזי כבר אינו רק מחיר הביטקוין אלא הגישה להון. כאשר המניה נסחרת קרוב לשווי הנכסים או מתחתיו, הנפקה חדשה יוצרת דילול משמעותי יותר ומקשה לחזור למעגל הגיוס והרכישה שאפיין את השוק בשנים הקודמות. 

העלייה האחרונה בביטקוין, שהגיעה על רקע התערבות משרד האוצר האמריקאי בשוק האג"ח והיחלשות האמון בדולר, שיפרה זמנית את הסנטימנט. עם זאת, שוויין של רבות מחברות האוצר עדיין רחוק מהשיא, והתחזקות קצרה במחיר המטבע אינה משנה לבדה את מבנה ההתחייבויות שלהן.

• הביטקוין נוגע ב-80 אלף דולר - אבל הסיפור הגדול בכלל נמצא בשוק האג”ח
• סטרטג'י לא קנתה ביטקוין - אבל המניה זינקה 34% בשבוע

הנתונים הבאים שיכריעו אם מדובר בהתייצבות או בהמשך פירוק המודל יהיו קצב המכירות של 50 המחזיקות הגדולות והיכולת של סטרטג'י לממן דיבידנדים ורכישות עצמיות בלי למכור ביטקוין נוסף. כל עוד החברות נשארות מוכרות נטו, השוק בוחן אותן פחות לפי מספר המטבעות שצברו ויותר לפי היכולת שלהן לשרת את ההון שגויס כדי לקנות אותם.