טראמפ איראן (דאלי)
טראמפ איראן (דאלי)

תוכנית הסנקציות החדשה של טראמפ ומה הסיכויים שלה להצליחה

תוכנית "יום הפלישה הכלכלי" של טראמפ מבקשת להרחיב את הלחץ על איראן באמצעות סנקציות משניות על כל מדינה, בנק או חברה שימשיכו לסחור עם טהרן. המהלך עשוי להעמיק את המשבר בכלכלה האיראנית ולפגוע ביצוא הנפט ובגישה למט"ח, אך גם להציב את ארה"ב בעימות ישיר יותר מול סין, טורקיה ומדינות המפרץ

משה כסיף |

לפני כשבוע, בתאריך 20.08.2026, הכריז נשיא ארצות הברית, מר דונאלד טראמפ, על תוכנית חדשה להטלת סנקציות כלכליות כנגד איראן. על פי כל הסימנים מדובר בתוכנית שעשויה, אם אכן תיושם במלואה, באופן עקבי  ולאורך זמן, להגדיל את הסיכויים לקריסה מוחלטת של הכלכלה האיראנית.

המטבע האיראני כבר הגיב בירידת ערך חדה, שהפכה אותו לעוד פחות רלוונטי ממה שהיה אך לפני כמה ימים. השאלה הנשאלת היא מה ההבדל בין התוכנית הנוכחית לסנקציות שהוטלו על איראן בעבר, מה הסיכויים ליישם אותה, איך עלול היישום שלה להפוך לחרב פיפיות כנגד ארה"ב ואיך כל זה קשור לחזרה אפשרית של ארה"ב ללחימה באיראן.

התוכנית החדשה של נשיא ארצות הברית ומה בינה לבית סנקציות קודמות

תוכנית הסנקציות החדשה של ממשל טראמפ נגד איראן, שזכתה לכינוי היומרני משהו "יום הפלישה הכלכלי" (באנגלית ECONOMIC D-DAY), היא בעצם מבצע רחב היקף שמהותו הטלת עונשים קשים וסנקציות משמעותיות על כל מדינה, חברה או גוף פיננסי שיסחרו עם טהרן או יעניקו לה חבל הצלה כלכלי בכל אופן שהוא. 

המונח "סנקציות משניות" (Secondary Sanctions)  שבו נעשה שימוש על מנת לתאר את התוכנית הכלכלית החדשה, נועד לתאר סנקציות שיוטלו על מדינות, חברות וגופים פיננסיים ואחרים הסוחרים עם איראן. זאת לעומת הסנקציות הראשוניות, המוטלות על איראן עצמה או על גופים וחברות איראניים

· הרחבת סנקציות משניות: מדובר כאמור באיום ישיר על בנקים, עסקים וממשלות המקיימים קשרים עם איראן ומאפשרים לה בעקיפין גישה למערכת הבנקאית הבין לאומית להעברת הוראות תשלום ומידע בין לאומי (SWIFT). התובנה היא שאף שאיראן עצמה הודרה מהמערכת, היו ועדיין יש מי שמסייעים לה ומבצעים בשמה ועבורה החלפת כספים או העברת תשלומים. הדבר מסייע לכלכלה האיראנית המקרטעת להשלים עסקאות רכש וייצוא בקלות יחסית ולשרוד. מבחינת משמרות המהפכה, כל יום שבו הם שורדים הוא ניצחון.

· פגיעה בייצוא האנרגיה ובמגזר הפיננסי: סנקציה משמעותית נוספת שהוטלה על ידי ארה"ב היא סיכול רכישות נפט איראני, בדגש על רכש מצד בתי זיקוק ובנקים בסין. זאת בנוסף לפעילות אכיפה משמעותית אל מול חלפני כספים ומתווכים המסייעים בהמרה או ממירים בעצמם מטבעות עבור האיראנים או שלוחיהם. מדובר בעיקר בהחלפת מטבעות סחירים של מדינות שסחרו או עדיין סוחרות עם איראן בדגש על יואן סיני או רובל רוסי. ככל שהאיראנים מצליחים להמיר מטבעות אלה לדולר ארה"ב או מטבעות סחירים אחרים כגון מארק גרמני, ליש"ט בריטי ואחרים, יכולים האיראנים לעשות שימוש במטבעות הללו לרכש אמצעי לחימה או תשלום לשלוחיהם בלבנון, תימן ועיראק.

· בידוד מוחלט: מעבר לניסיון לשתק באופן מוחלט את האפשרות של איראן לסחור במט"ח מעבר ליואן הסיני, הסנקציות החדשות מרחיבות את החרם כך שיכלול איסורים על מעבר של גורמים המסייעים למשטר האיראני דרך תשתיות ושדות תעופה שונים. המשמעות היא שהסנקציות האמריקאיות עלולות להיות מוטלות גם על מדינות שבשטחן יעבור סיוע כל שהוא לאיראנים או גורם איראני כל שהוא.

מעבר להשפעות המיידיות על הכלכלה האיראנית, הסנקציות החדשות של טראמפ עשויות לייצר השפעה עקיפה על מדינות ועל שותפות סחר אחרות שעד עתה לא הושפעו במישרין מהסנקציות האמריקניות, ככל שנאכפו. למעשה, ארצות הברית מכריחה מדינות וגופי סחר גדולים לבחור בין המשך הקשרים התקינים עם ארה"ב, עם כל היתרונות הנלווים אליהם, לבין המשך הקשר עם האיראנים. 

עם המדינות שתיפגענה מהסנקציות המשניות ניתן למנות את איחוד האמירויות, שבתחומה עובר אחד מנתיבי הסחר החשובים של האיראנים והיא סייעה גם בהמרת כספים איראניים לדולרים או למטבעות קשים אחרים. ואכן, בימים האחרונים הודיעה איחוד האמירויות על עצירת עסקאות פיננסיות רבות. מדינה נוספת שתידרש לבחור היא טורקיה.

הטורקים מנהלים מזה עשורים יחסי אהבה שנאה עם האיראנים. מצד אחד מדובר על שתי מדינות שכל אחת מהן טוענת להנהגת המזרח התיכון, שלא לדבר על הנהגת עולם האסלאם. במאמר  ההשלכות הכלכליות והגיאופוליטיות של ההסכם בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן סקרתי בהרחבה את הברית המתגבשת שמי שמובילה אותה למעשה היא תורכיה, בשאיפה לצרף גם את מצרים. הברית הזאת מכוונת נגד ישראל, אבל יחד עם זאת נועדה לפגוע גם בשאיפות האיראניות להחלת ההגמוניה שלהם באזור. מנגד, הטורקים אינם מהססים לסחור עם איראן.

התורכים תלויים בגז האיראני שהם רוכשים מאיראן במחיר מציאה. בנוסף, צינורות הגז העוברים דרך תורכיה שמשו לא פעם אמצעי שסייע לאיראנים לעקוף את הסנקציות האמריקאיות. הסנקציות החדשות מחייבות לכאורה את התורכים לבחור בין שני צדדים מנוגדים. בעבר כבר התפוצצו פרשיות שונות של סיוע טורקי לאיראנים. וארצות הברית אף הגישה תביעה נגד בנק טורקי שאליו הופקדו הכנסות ממכירת נפט איראני. ההכנסות הומרו למטבעות קשים ולזהב, ולעיתים נרשמו כהכנסות ממכירת תרופות או מזון שעליהן לא הוטלו מגבלות אמריקניות. 

כעת, כך נראה, לא תוכל טורקיה כמדינה להסתתר מאחורי הבנקים משום שהסנקציות עלולות להיות מוטלות עליה עצמה. אבל אם הטורקים יפסיקו את רכישות הגז מאיראן, הם יצטרכו לרכוש גז במחירים הרבה יותר גבוהים ממקורות אחרים. במצבה הנוכחי של הכלכלה התורכית, הדבר עלול בהחלט ליצור זעזוע כלכלי במדינה שרואה עצמה כמעצמה מקומית.

אמנם לא סביר להניח שארה"ב תכפה את הסנקציות על תורכיה בכוח הזרוע, אבל יחד עם סאת הרשויות בארה"ב יודעות כיצד להפוך כל אינטראקציה כלכלית, ביטחונית או אחרת בין ארה"ב לבין תורכיה לקשה ובעייתית. בעיות בירוקרטיות ודרישות אחרות עלולות לצוץ יש מאין ולפוצץ למעשה כל עסקה כלכלית, צבאית, ביטחונית או אחרת.

מה הסיכויים ליישום מלא של הסנקציות המשניות של ארה"ב

למרות העובדה שנשיא ארצות הברית, מר דונלד טראמפ, נחוש להוציא לפועל את הסנקציות המשניות כנגד איראן, להערכתי הסיכויים שהתוכנית החדשה תיושם בהצלחה מלאה הם בינוניים, שלא לומר נמוכים. אחת המכשלות המשמעותיות ביותר טמונה בעובדה שסין היא צרכנית הנפט האיראני הגדולה ביותר. (זרת למרות שהיא צמצמה לאחרונה את רכש הנפט). 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מדינת הענק מודעת לרגישות האמריקנית לנושא, ומזה תקופה ארוכה היא משתמשת ברשתות פיננסיות עצמאיות להעברת כספים לאיראן. בנוסף, צי המכליות האיראניות המכונה צי הצללים מנסה, במקרים רבים בהצלחה, לעקוף את מערכת הסחר העולמית. אמנם נכון שארה"ב הגבירה את האכיפה בכניסה למפרץ הפרסי וביציאה ממנו, אבל ההערכה היא שאיראן עדיין מצליחה לייצא נפט.

באשר למדינות המפרץ רובן ככולן, ובעיקר איחוד האמירויות, נדרשות לתמרן בין היחסים האסטרטגיים שלהן עם וושינגטון לבין החשש מאיומים ביטחוניים איראניים ישירים עליהן. על מנת למתן את האיום עליהן הן מעלימות עין מהברחות איראניות בשטחן. כיון שהצבא האמריקאי לא הוכיח נחישות רבה יתר על המידה, לא ממש ברור איזו מוטיבציה יש להן להקפיד על מילוי תנאי הסנקציות של ארה"ב.

כלכלה אלטרנטיבית ויצירת מערכת פיננסית מקבילה

מעבר לאמור לעיל, גורם נוסף שעלול לפגוע ביעילות של הסנקציות המשניות האמריקניות ואפ לאיים על המערכת הכלכלית הקיימת הוא האצת הכלכלה המקבילה שעלולה להיות חסינה הלכה למעשה לסנקציות החדשות. במאמר פטרו דולרים, סנקציות כלכליות והעימות בין ארצות הברית לסין על הגמוניה כלכלית תיארתי בהרחבה את הסכם הפטרו דולרים בין ארה"ב לסעודיה ויצירת התלות בין רכישת נפט לבין הדולר האמריקאי אחרי נטישת בסיס הזהב.

במשך יוצר מחצי מאה היה הדולר המטבע היחיד באמצעותו בוצעו רכישות או מכירות של נפט וההשפעה של מערכת הסליקה הבין לאומית (SWIFT) הייתה בשיאה. ואולם מזה כמה שנים הראו מדינות רבות כולל גם ערב הסעודית פתיחות לסחר בין לאומי במטבעות אחרים. אני מעריך כי בטווח הארוך, הלחץ הקיצוני של תוכנית הסנקציות "D-Day" עלולה לייצר, וככל הנראה אכן תייצר אפקט הפוך ותזרז את הקמתה של מערכת פיננסית עולמית אלטרנטיבית לחלוטין. מדינות כמו סין, רוסיה ואיראן מפתחות כבר כעת רשתות סליקה שאינן תלויות בדולר, משתמשות במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים בעולם וממסדות נתיבי הברחה ימיים חסינים. 

לדעתי יש סיכוי יותר מסביר לכך שהתוכנית החדשה של ארה"ב, שנועדה להפגין את העוצמה האמריקאית, תהיה גורם מרכזי שיביא בסופו של דבר לפיחות משמעותי במעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה העולמי. כבר במאמר לעיל הצבעתי על הכיוון, ולדעתי זה ממש לא ישתנה. ארה"ב מאיימת הן על מדינות והן על גופים פיננסיים גדולים בסנקציות, שזה בעיקר פגיעה בסחר עם ארה"ב, אם יעשו עסקאות עם איראן. היא למעשה מכריחה אותם לבחור בינה לבין איראן.

אמנם נכון שלארה"ב יש הרבה מה להציע, אבל מצד שני גם ההזדמנויות שמציעה הכלכלה האלטרנטיבית הן משמעותיות. ארצות הברית מכריחה כל מדינה או גוף כלכלי גדול לבחור, ולא מן הנמנע שיהיו רבים שיבחרו דווקא בצד השני. אם ארה"ב בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ רוצה להפיק את המיטב מהסנקציות, היא צריכה לדעת את גבולות הכוח שלה ולחשב היטב את הנקודה שמעבר לה הלחץ יהפוך לבלתי יעיל בעליל.

איך הסנקציות החדשות ישפיעו על איראן

במאמר ארבעה גופים, 60% מהעושר: כך באמת עובדת הכלכלה האיראנית תיארתי את ההתנהלות הכלכלית באיראן. אחת האנומליות בכלכלה ובמדינה האיראנית בכלל היא שהגופים המקורבים לשלטון והחברים בהם מושפעים פחות מהסנקציות האמריקניות מאשר רוב העם. אותם גופים הם אלה המנהלים את איראן. במילים אחרות, מי שייפגע מהסנקציות יותר מכל הוא האיראני הפשוט, זה שההכנסה שלו, אם בכלל קיימת, נשחקה לכדי שבריר ממה שהייתה אך לפני שנה או שנתיים. 

מי שמקורב לשלטון אולי יחווה קשיים, אבל יוכל לשמור על רמת חיים סבירה בהחלט. גם אם הסנקציות יהיו יעילות, ייקח עוד לא מעט זמן עד שהן יהפכו לאיום קיומי על המשטר. לדעתי, הסנקציות המשניות הן אכן סוג של פגיעה באיראן, אבל ההכרזה עליהן נועדה למשוך זמן ולאפשר לארה"ב להימנע מפעולה צבאית לפני חודש נובמבר הקרוב, אחרי בחירות האמצע בארה"ב.

הסיכויים שהאיומים של טראמפ יהפכו אחרי אותו מועד למעשים עלו, אף שיש המעריכים שגם אחרי אותו מועד טראמפ לא יזדרז לחדש את הלחימה באיראן.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה