ההשלכות הכלכליות והגיאופוליטיות של ההסכם בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן

הברית שהתגבשה לאחרונה בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן מהווה תפנית גיאופוליטית של ממש במזרח התיכון. במאמר הברית שמתחילה להדאיג את ישראל: טורקיה מתחברת לסעודיה ורוצה גם את מצרים הבאתי לקדמת הבמה את האיום הצבאי שברית כזאת עלולה לייצר על ישראל. במאמר הנוכחי אתמקד בהשלכות הכלכליות האפשריות שלה שעשויות לשרטט מחדש את מפת הסחר, האנרגיה וההשקעות במזרח התיכון בהגדרה המרחיבה שלו, הכוללת גם את הודו ופקיסטן. 

שילוב אינטרסים בין תורכיה, שחותרת למצב את עצמה כמעצמה תעשייתית ולוגיסטית עצמאית, סעודיה, ענקית האנרגיה וההון העולמית ופקיסטן, שהיא מעצמה גרעינית בעלת כוח אדם עצום ומיקום אסטרטגי, עשוי לייצר גוש כלכלי המונה 350 מיליון צרכנים ויותר עם יכולת ממשית להשפיע על הכלכלה של כל אחת משלוש החברות בו, על כלכלת המזרח התיכון ועל הכלכלה הגלובלית.

פוטנציאל התועלת משילוב האינטרסים בין תורכיה, סעודיה ופקיסטן

כדי להבין את עוצמת ההשפעה הכלכלית האפשרית של ההסכם החדש, יש לנתח תחילה את הסינרגיה המבנית בין שלוש הכלכלות. זאת כיון שכל אחת מהן מחזיקה ביתרון יחסי המשלים את חסרונותיהן של האחרות. ההון הסעודי והיכולת הלוגיסטית התורכית מייצרים כשלעצמם יתרון משמעותי. אם מוסיפים אליו את כוח האדם האיכותי, המיקום האסטרטגי של פקיסטן והיכולות הגרעיניות שלה, הערך המוסף הפוטנציאלי עבור כל אחת מהמדינות הוא עצום.

ערב סעודית, הון עצום ואנרגיה: סעודיה מחזיקה בעתודות נפט אדירות ובקרנות עושר מהגדולות בעולם. עתודות הנפט של סעודיה מגיעות, נכון למועד כתיבת שורות אלה, לכמות בלתי נתפסת של 260 מיליארד חביות נפט באיכות גבוהה ובעלויות הפקה נמוכות. בקצב ההפקה הנוכחי, סעודיה תוכל להפיק נפט במשך 75 שנה לפחות. קרן העושר הסעודית מחזיקה בסכום של 1.21 טריליון דולר, מתוכן 93 מיליארד דולר נזילים המאפשרים למנהלי הקרן לסגור עסקאות ענק במהירות. עם זאת, סעודיה זקוקה לגיוון כלכלי שפירושו בעיקר התרחקות מהנפט ומציאת השקעות נוספות. בנוסף, ערב הסעודית מחפשת ללא הרף שווקי יצוא חדשים ושותפויות טכנולוגיות ותעשייתיות חדשות.

טורקיה, מעצמת תעשייה ולוגיסטיקה: היתרון הבולט ביותר של טורקיה טמון בעובדה שיש בה בסיס ייצור תעשייתי מתקדם, מגזר בנייה ותשתיות בין לאומי מוביל ומיקום שהופך אותה לגשר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה. מנגד, טורקיה סובלת באופן מסורתי מגירעון במאזן התשלומים ותלות באנרגיה מיובאת. ניהול כלכלי בלתי אחראי של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כשלים מבניים בכלכלה, תלות באנרגיה מיובאת ומעורבות צבאית תורכית באזורים שונים במזרח התיכון ואפריקה מגדילים בהתמדה את הגירעון בתקציב התורכי וגורמים לירידה מתמשכת בערך המטבע המקומי.  

פקיסטן, שילוב בין כוח אדם איכותי, מיקום אסטרטגי ויכולת גרעינית: פקיסטן מביאה איתה לברית המתהווה שוק פנימי עצום, כוח עבודה זול, צעיר ואיכותי וכן גישה ישירה לאוקיינוס ההודי דרך נמל גוואדאר. הנמל הזה מהווה כבר כעת חלק מרכזי מהמסדרון הכלכלי הסיני פקיסטני. בנוסף, פקיסטן היא בעלת יכולת גרעינית שהן תורכיה והן ערב הסעודית מקוות להסתייע בה בשלב כל שהוא בעתיד. מנגד, פקיסטן סובלת ממשברים כרוניים, מחסור במטבע חוץ וצורך נואש בהשקעות זרות לייצוב הכלכלה שלה.

מהאמור לעיל לא קשה להבין שהברית המתגבשת תביא להפניית הון סעודי מאסיבי לעבר אנקרה ואיסלמבאד. מנגד, סעודיה תקבל, לפחות על הנייר, תמיכה תורכית וסעודית כנגד כל מדינה שעלולה לפגוע בה. מדובר לכאורה הן בתמיכה צבאית והן בתמיכה מדינית שסעודיה עלולה להזדקק להן כנגד איראן ובעלי בריתה בתימן ובעיראק.

עבור פקיסטן הברית מהווה גלגל הצלה פיננסי. השקעות סעודיות ישירות בהקמת בתי זיקוק בנמל גוואדאר, פרויקטים של כריית מחצבים והקמת תשתיות חקלאיות מתקדמות עשויים להקל במידה רבה  על מצוקת מטבע החוץ של המדינה ולייצר בה מיליוני מקומות עבודה חדשים שכל כך נחוצים לה. השילוב הפוטנציאלי של הון סעודי עם חברות בנייה טורקיות בעלות ניסיון עשיר בפרויקטים בינ"ל עשוי לייצר מודל בו ערב הסעודית מממנת, טורקיה מבצעת ופקיסטן מספקת את הקרקע והעבודה.

עבור טורקיה, זרימת הון סעודי אל מגזרי הטכנולוגיה, הנדל"ן והתעשייה תייצר נזילות שהיא קריטית לשוק המקומי ותייצב ככל הנראה את הלירה הטורקית שנכון לעכשיו טרם התייצבה. שער הלירה הטורקית עומד כיום על 48 לירות לדולר, לעומת 30 לירות לדולר בתחילת 2025. שיתוף הפעולה הצפוי עם סעודיה ופקיסטן עשוי לאפשר לטורקיה להפחית את תלותה במוסדות פיננסיים מערביים, תוך שהיא מביאה לידי ביטוי את היתרונות שלה ביחס לשתי בעלות הברית האחרות. בנוסף, תורכיה חותרת גם להפחתת התלות הצבאית שלה ועשויה למנף את הברית המתגבשת לטובת הגדלת הייצוא הצבאי לשתי בעלות הברית החדשות שלה.

• טורקיה מעלה את תחזית האינפלציה ל-28% - הריבית של 37% בדרך להישאר גבוהה
• הברית שמתחילה להדאיג את ישראל: טורקיה מתחברת לסעודיה ורוצה גם את מצרים

שיתוף פעולה כלכלי, תעשייתי וביטחוני

אחד הנדבכים המרכזיים של הברית בין תורכיה, סעודיה ופקיסטן הוא שיתוף פעולה צבאי תעשייתי בין המדינות. לשיתוף הפעולה הזה עשויות להיות השלכות כלכליות עצומות. בשנים האחרונות הפכה טורקיה למעצמת ייצור ביטחונית, בדגש על פיתוח יכולות משמעותיות בתחום הכטב"מים, ייצור והשבחה של כלי שיט וכן מערכות אלקטרוניות. לאחרונה רשמו התורכים פריצת דרך של ממש, כשבצעו בהצלחה שיגור של כטב"מים מתוך כלי טיס בלתי מאוישים אחרים. בכך מייצרת התעשיה הצבאית הטורקית יכולת לפגוע במטרות בטווחים של מעל 60 ק"מ בלי לסכן כלי טיס מאוישים. הסעודים עשויים להסתייע בטכנולוגיה הזאת במאבק הבלתי נגמר שלהם כנגד החותים בתימן. הפקיסטנים עשויים להסתייע בה להגברת ההרתעה שלהם נגד האויבת המסורתית, הלא היא הודו.

במסגרת הברית החדשה, שלוש המדינות חותרות לייצור משותף של נשק ואמצעים צבאיים אחרים. ערב הסעודית משקיעה הון עתק בהקמת מפעלים בשטחה ברישיון טורקי, מה שמקדם את היעד שהציבה לעצמה לייצר 50% מהאמצעים הצבאיים הדרושים לה באופן מקומי. פקיסטן תורמת לברית המתגבשת מומחיות הנדסית צבאית, ניסיון תפעולי ופוטנציאל מחקר ופיתוח שאין לזלזל בו. פיתוח הקומפלקס הצבאי תעשייתי העצמאי בסעודיה עשוי לחסוך לכל אחת מהמדינות מיליארדי דולרים ברכש ממדינות המערב. בנוסף, הוא מייצר מקומות עבודה איכותיים שערך מוסף גבוה בצידם. 

שלושת המדינות נמנות כיום עם צרכניות הנשק של ארה"ב. ואולם עלויות הנשק האמריקני הן גבוהות ומביאות לידי ביטוי את שכר העבודה הגבוה של פועל אמריקני ואת עלויות הייצור האחרות. בנוסף, לארה"ב יש כיום יכולת לווסת את אספקת הנשק בהתאם לצרכים ולאינטרסים שלה, כפי שעשתה לישראל בשלהי ממשל ביידן. מדינות ערב, ראו, הפנימו והגיבו. נקודת המוצא של שלושת המדינות החברות בברית המתגבשת היא שוויסות אספקת אמצעים צבאיים לא יהיה אפשרי אם הנשק מיוצר בפקיסטן, תורכיה או סעודיה. שילוב של עלויות ייצור מופחתות מצד אחר והעדר אפשרות לאמברגו דווקא כשתורכיה, סעודיה או פקיסטן נזקקות לנשק יותר מכל, מייצר הזדמנות פז עבור כל אחת מהן.

יצירת מסדרונות סחר, לוגיסטיקה ותשתיות

הברית בין תורכיה, סעודיה ופקיסטן יוצרת ציר לוגיסטי חדש המחבר את האוקיינוס ההודי, המפרץ הפרסי והים התיכון. במידה רבה מדובר בסוג של ברית הנוגדת את החזון של טראמפ ומקטינה את הסיכויים לגיבוש ציר כלכלי שהמוצא שלו לים עובר בישראל. שילוב התשתיות של פקיסטן ויוזמת מסדרון הסחר שהתורכים מקווים לייצר (Middle Corridor) עשוי לאפשר מעבר סחורות מהיר מסין ומדרום אסיה לאירופה, תוך עקיפת נתיבים ימיים מסורתיים ומסוכנים או נתיבים העוברים דרך רוסיה שנמצאת במצב מלחמה והמצב הפנימי בתוכה כאוטי. 

מעבר לאמור לעיל, השלמת פרויקטים של מסילות רכבת והקמת כבישים מהירים שיחברו את פקיסטן דרך איראן או בנתיבים עוקפים לטורקיה, יחד עם הקמת מערכת מעבורות ושינוע מתקדמת בין נמלי סעודיה לנמלים בטורקיה, יובילו כמעט בוודאות לירידה דרסטית בעלויות השילוח בשלוש המדינות. בנוסף גם יגדל משמעותית נפח המסחר בין המדינות לבין עצמן ובינן לבין מדינות אירופה.

• ה-AI מתחיל להעלות את האינפלציה - האם הפד ייאלץ להעלות ריבית?
• ה-AI מתחיל לאכול את החיפוש בתיירות: הכנסות Tripadvisor ממלונות צנחו ב-23%

ביטחון אנרגטי והמעבר לאנרגיה ירוקה

ההסדרים הכלכליים החדשים המתגבשים עשויים להעניק לטורקיה וגם לפקיסטן ביטחון אנרגטי משופר. זאת משום שהם כוללים גם חתימה על חוזים ארוכי טווח לאספקת נפט וגז סעודי במחירים מועדפים או בתנאי אשראי נוחים. זה המקום להזכיר שהנפט הסעודי הוא קל יחסית להפקה, איכותי יותר ואיננו דורש טיפול מסובך המעלה את המחיר שלו. המחיר הגבוה של הנפט רק מיטיב עם הסעודים, אבל הם יכולים לספק נפט במחיר נמוך בהרבה ועדיין להרוויח היטב. לכן קל יותר לסעודים להעניק הנחות למדינות מועדפות, והנחות כאלה יוענקו, קרוב לוודאי, הן לסעודים והן לטורקים. עבור התעשייה הטורקית מדובר בהטבה משמעותית ואפילו קריטית, שכן היא מאפשרת תכנון עלויות ייצור ארוך טווח תוך הערכה מושכלת של הרווחים והגדלת תחרותיות אל מול האמריקנים והאירופים.

במקביל, שלוש המדינות תשתפנה ככל הנראה פעולה גם במעבר לאנרגיה מתחדשת. ערב הסעודית משקיעה כבר כיום מיליארדים בפרויקטים של אנרגיה סולארית ומימן ירוק. מנגד לטורקיה יש ידע רב בייצור טורבינות רוח וציוד סולארי. לעומת הטורקים והסעודים פקיסטן סובלת ממחסור כרוני בחשמל ולפיכך היא מהווה מגרש ניסויים הולם להטמעת פרויקטים מסוג זה. אם המיזם המשותף יוכתר בהצלחה, ולו חלקית בלבד, הוא עשוי להניע צמיחה במגזרי התשתיות הירוקות ולהפחית את פליטות הפחמן של הגוש כולו. מאליו מובן שבמקביל תפחתנה ההוצאות בכל אחת מהמדינות עבור ייצור חשמל.

אתגרים כלכליים וסיכונים בדרך ליישום הברית

לצד הפוטנציאל המבטיח, קיימים סיכונים מאקרו כלכליים וגיאופוליטיים משמעותיים שעלולים לבלום את הצלחת הברית. אחד הסיכונים המשמעותיים הוא האינפלציה הגבוהה בטורקיה והתנודתיות של הלירה. סיכון נוסף הוא משבר החוב הלאומי של פקיסטן, שעלול להרתיע משקיעים פרטיים פוטנציאלים. סיכון נוסף טמון באפשרות שיווצרו לחצים פוליטיים חיצוניים שעלולים להיות מופעלים על כל אחת מהחברות בברית. 

מצד אחד, ארה"ב ומדינות אירופה עשויות לראות בעין יפה את התרחקות פקיסטן וטורקיה מהציר הרוסי סיני. מצד שני הן עלולות לחשוש, במידה רבה של צדק, מיצירת גוש מוסלמי עצמאי וחזק יתר על המידה. ואם בכל אלה לא די, הודו רואה בחומרה את הידוק הקשרים הכלכליים והצבאיים בין פקיסטן לבין טורקיה וסעודיה, מה שעלול להוביל לצעדי נגד כלכליים מצדה. התורכים, הסעודים והפקיסטנים צריכים, לפיכך, לרבע את המעגל. גם להוציא את הברית לפועל, תוך יצירת גוש אסלאמי שבדיוק ממנו חוששים האירופים וגם למנוע סנקציות אירופיות, אמריקאיות או הודיות בעקבות כך. האם הדבר יסתייע? ימים יגידו.

השלכות רוחב של ההסכם על הכלכלה הגלובלית

הקמת הברית מייצרת מספר השפעות ארוכות טווח על הכלכלה העולמית. אחת מהן היא נכונות של כל אחת מהשותפות להסכם לבצע חלק מהסחר ביניהן במטבעות מקומיים. המשמעות היא הפחתת התלות בדולר האמריקאי מה שעלול, כבר בטווח הזמן הנראה לעין, לגרום להפחתת ערכו. הסכם הפטרו דולרים בין סעודיה לבין ארה"ב פקע, מה שמשחרר את הסעודים מהמחויבות שלהם למכור נפט בדולרים בלבד. כיום הסעודים פתוחים יותר לביצוע עסקאות במטבעות מקומיים כולל יואן סיני, רופי הודי ומטבעות אחרים. במקביל מגדילות מדינות רבות את רכישת הזהב ומקטינות את כמות הדולרים שהן מחזיקות.

מעבר לאמור לעיל, אם ההסכמים החדשים ייושמו בהצלחה הדבר עשוי להפוך הן את הטורקים והן את הפקיסטנים לאלטרנטיבה איכותית ומבוקשת עבור חברות המבקשות לגוון את שרשראות האספקה שלהן. מי שעלולה להיות מושפעת לרעה מהמגמה היא סין, שתאבד לקוחות רבים לטובת חלופה מתאימה יותר. השפעה עקיפה נוספת של ההסכם בין המדינות עשויה להיות הגדלת התיירות ביניהן והשקעות פוטנציאליות משמעותיות בתחומי המלונאות והתעופה.

הברית הכלכלית החדשה בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן אינה רק הסכם פוליטי חולף. מדובר במהלך אסטרטגי המבוסס על צרכים כלכליים מובהקים, כשכל אחת מהמדינות שחתמו על ההסכם עשויה להפיק ממנו תועלת עצומה, בלי קשר להיבטים הצבאיים שלו. ההון הסעודי, התעשייה הטורקית וכוח האדם הפקיסטני עשויים ליצור גוש כלכלי עצמאי שישנה את פני הסחר הבינלאומי באזור, יחזק את הביטחון האנרגטי והתזונתי של החברות בו ויעניק להן, כל אחת בנפרד ולכולן כאחת, עמדת מיקוח חזקה בהרבה מול הגושים הכלכליים המסורתיים הן במערב והן במזרח.

מבחינת ישראל, המשמעות המיידית של ההסכם הוא התרחקות מהאפשרות לחתימה על הסכם שלום מלא עם סעודיה, שככל הנראה רואה בו חלופה הולמת לתוכנית IMEC של הנשיא ביידן, שאומצה בחום על ידי נשיא ארצות הברית מר דונלד טראמפ. לעניות דעתי, לסעודים אין ולא הייתה מלכתחילה כל כוונה לחתום עם ישראל על הסכם שלום מלא. עם זאת, אינני פוסל אפשרות של הסכמים חלקיים כאלה ואחרים. מבחינה מדינית וצבאית, סעודיה בונה על מעורבות טורקית או פקיסטנית שתסייע להם בהגנה כנגד פגיעות מצד החותים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק או האיראנים עצמם. 

מבחינה כלכלית מדובר בהשקעה שעשויה להניב רווחים משמעותיים לקרן העושר הסעודית ולגוון את ההשקעות שלה. מבחינת התורכים, ההסכם ממצב אותם כמעצמה אזורית מובילה, מעין משקל נגד למעמדה העולה של ישראל בעקבות המלחמה מול איראן. מבחינת הפקיסטנים מדובר בזריקת מרץ לכלכלה ותקיעת מרפק לישראל, שפקיסטן רואה בה אויב לכל דבר ועניין ורק הברית עם ארה"ב מונעת מהם לשלב כוחות נגדה עם גורמים עוינים. 

הברית הטורקית סעודית פקיסטנית משלבת אינטרסים כלכליים, מדיניים וצבאיים והיא מסתמנת כסוג של הצלחה. אני מאמין שככל שיחלוף הזמן מדינות נוספות יצטרפו אליה. ישראל חייבת להיות עם היד על הדופק ולפעול למזעור נזקים וליצירת שיתופי פעולה שינטרלו או יצמצמו את ההשפעה השלילית שהברית הזאת עלולה לייצר על מעמדה של ישראל באזור.