בתוך עשור הפכה המדינה מצרכנית נשק תלויה למעצמת טכנולוגיה עילית, שכבר לא מסתפקת בכטב"מים בודדים, אלא עוברת לייצור המוני של צבאות רפאים. החוזה האחרון שחתמה לאספקת מ-100,000 מערכות בלתי
מאוישות למדינה זרה בת ברית ששמה לא פורסם, אינו רק שורה במאזן כלכלי, אלא קריאת תיגר על כל מה שידענו על שדה הקרב הטקטי
למרות ממדי ההרס העצומים ואובדן מקורות פרנסה של הרוב המכריע של תושבי הרצועה, הכלכלה המקומית אינה משותקת והיא מתאוששת בחודשים האחרונים. נתונים גבוהים מהמציאות על מספר התושבים מחד וסיוע רחב מאוד שנכנס מאידך, לצד לא מעט מדינות שממשיכות לממן את הרצועה, ימשיכו
להביא לכך שהעזתים כנראה לא יהיו רעבים בעתיד הנראה לעין אך ייוותרו ללא תקווה אמיתית לשינוי
מה היקף ההשקעה הנדרש לשיקום הרצועה, כמה זמן זה צפוי לקחת, אילו מדינות הצטרפו ליוזמה המתגבשת, מי עדיין בחוץ, ולמה למרבה הצער הסיכויים לכישלון זהים לסיכויי ההצלחה,
או אפילו גבוהים יותר
מזרח תיכון ישן - עזה זה החמאס והחמאס זה עזה; ועכשיו ישפכו על עזה כסף גדול; מאז הפסקת הלחימה בעזה, ארגון החמאס שב להתחזק, מחיל את השלטון ואת הריבונות שלו בשטח שנשאר ברשותו, ומגייס פעילים ולוחמים חדשים. איך זה קורה למרות כל המכות שספג, מה צריך לקרות כדי
שישראל בכל זאת תשיג את תמונת הניצחון, ולמה שיקום הרצועה זה שיקום החמאס
טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת