טורקיה נערכת להציב F-16 בצפון קפריסין - האם זה יאיים על חופש הפעולה של ישראל?

טורקיה בוחנת בימים האחרונים אפשרות לפרוס מטוסי F-16 בצפון קפריסין. באנקרה מדגישים כי לא מדובר בצעד נקודתי, אלא במהלך שמתחבר לתוכנית רחבה יותר לחיזוק הנוכחות הצבאית הטורקית בחלקו הצפוני של האי. מבחינת השלטון הטורקי, צפון קפריסין אינו רק אזור חסות, אלא נכס אסטרטגי שמאפשר השפעה ישירה על המרחב האווירי והימי שמול חופי ישראל, לבנון וגם סוריה. 

הצבת מטוסי F-16 באזור כזה מעניקה לטורקים יכולת תגובה מהירה כמעט לכל התפתחות במזרח הים התיכון. מדובר במטוסים רב-משימתיים שמסוגלים לבצע גם יירוט אווירי וגם תקיפות אוויר-קרקע. מבחינת ישראל, המשמעות ברורה: נוכחות קבועה של מטוסי קרב טורקיים במרחק קצר יחסית מחופי המדינה משנה את תמונת האיום האזורית ומוסיפה גורם צבאי עוין נוסף למרחב שכבר ממילא רווי מתיחות.

ברקע למהלך נמצאת גם ההתעצמות הצבאית הרחבה במזרח הים התיכון בשנים האחרונות, ובמיוחד הפעילות המבצעית של ישראל מול איראן ושלוחותיה באזור. הפעילות הזו המחישה למדינות האזור עד כמה השליטה בנתיבי האוויר והים הפכה לנכס אסטרטגי ראשון במעלה. מבחינת אנקרה, מדובר גם בהזדמנות לבסס נוכחות צבאית שתאפשר לה להשפיע על המרחב שבו פועלת ישראל.

גם אם בטורקיה יציגו את הפריסה בתחילה כמהלך זמני או כחלק מתרגיל, עצם האפשרות להצבת מטוסי קרב בצפון קפריסין משנה את מאזן הכוחות באי, שנותר מחולק מאז הפלישה הטורקית ב-1974. קפריסין נמצאת בלב אחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה גיאופוליטית במזרח הים התיכון, מעל נתיבי סחר בינלאומיים, מאגרי גז טבעי גדולים ומסלולי טיסה מרכזיים.

• שר החוץ של טורקיה: ״אם איראן תשיג נשק גרעיני, טורקיה תצטרף למרוץ הגרעין במזרח התיכון״
• מי אמר שכלכלת עזה בקריסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טורקיה עורכת שדרוג משמעותי לבסיס חיל האוויר גצ'יטקלה (Geçitkale). הבסיס כבר משמש להפעלת כטב"מים טורקיים מסוג באירקטאר TB2, וכעת הוא עובר התאמות שיאפשרו להפעיל ממנו גם מטוסי קרב. בין היתר מדובר בהארכת מסלולים, הקמת דירים תת-קרקעיים ממוגנים והצבת מערכות מכ"ם חדשות. 

הבסיסים הבריטיים באי, אקרוטירי ודקליה, משמשים את נאט"ו ומהווים עוגן מערבי חשוב באזור. אבל האירועים האחרונים, בהם תקיפת כטב"ם סמוך לאחד הבסיסים הבריטיים, המחישו עד כמה המרחב הזה הפך לזירה מתוחה. מבחינת טורקיה, האירועים הללו רק מחזקים את הרצון לבסס נוכחות צבאית עצמאית בצפון האי.

נושאת מטוסים טורקית מול חופי ישראל: האיום על חופש הפעולה של צה"ל

המהלך הטורקי אינו מתרחש בחלל ריק. הוא מגיע על רקע צעדים שנקטה יוון, שהגבירה לאחרונה את נוכחותה הצבאית באזור עם זוגות מטוסי קרב וספינות מלחמה המצוידות במערכות לוחמה אלקטרונית נגד כטב"מים. המתיחות בין אתונה לאנקרה ממשיכה ללוות את האזור, והצבת מערכת הפטריוט היוונית באי קרפאתוס נתפסת בטורקיה כצעד שמערער את האיזון בים האגאי.

• המספר היומי - 3.32 דולר לגלון דלק, עלייה של 11% בשבוע. זה יעצור את המלחמה?
• בייג'ינג מאותתת לטראמפ: בלי יציבות באיראן ובסחר - לא תהיה פסגה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הרוויחו מיליונים מהימור על חיסול חמינאי - וושינגטון קוראת...

בתגובה מאותתת אנקרה כי היא עשויה להציב בצפון קפריסין גם מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח. בין האפשרויות שעלו נמצאות מערכת ה-S-400 הרוסית או מערכת ההגנה האווירית הטורקית Siper. פריסה של מערכות כאלה באי עלולה ליצור למעשה אזור חסימה אווירי שיכסה חלקים נרחבים מהמזרח התיכון ומהים התיכון. תרחיש כזה עשוי להשפיע גם על פעילות חיל האוויר הישראלי במרחב.

העימות האסטרטגי בין הצדדים קשור גם למאבק על משאבי האנרגיה. טורקיה מרגישה כי הודרה מהסכמי הגז שנחתמו בין ישראל, יוון וקפריסין, ורואה בפרויקט צינור הגז EastMed איום על מעמדה כמרכז אנרגיה אזורי. מבחינת אנקרה, נוכחות מטוסי קרב בצפון קפריסין היא גם מסר: תשתיות אנרגיה ימיות, בין אם מדובר בצינור גז ובין אם בכבל חשמל תת-ימי, יתקשו להתקדם באזור ללא הסכמה טורקית.

עבור ישראל, ההתפתחויות הללו מציבות סימני שאלה. בשנים האחרונות הפכה קפריסין לבעלת ברית אזורית חשובה ולמרחב אימונים משמעותי עבור צה"ל. חיל האוויר הישראלי מקיים בשמי האי ובשטחו אימונים המדמים תקיפות בעומק, תוך ניצול הטופוגרפיה והמרחקים הדומים לאלו של יעדים רחוקים יותר במזרח התיכון. נוכחות של מטוסי קרב טורקיים בצפון האי עשויה להקשות על פעילות זו ולחייב את ישראל לקחת בחשבון מערכי מכ"ם ויכולות יירוט טורקיות לאורך נתיבי הטיסה מערבה.

לקפריסין יש גם חשיבות לוגיסטית. בתקופה האחרונה, אחרי החרפת היחסים בין ישראל לטורקיה והגבלות על סחר דרך נמלים טורקיים, הפך האי לנקודת מעבר משמעותית לסחורות ולתנועת ציוד. הצבת כוח אווירי טורקי בקרבת הנתיבים הללו עשויה להיתפס בירושלים כאיתות על יכולת השפעה גם על נתיבי האספקה באזור.

המעורבות בעזה והמאבק על השפעה אזורית

במקביל לפעילות המבצעית, אנקרה פועלת במישור הדיפלומטי כדי להשיג דריסת רגל משמעותית בסוגיית עזה ב"יום שאחרי". במסגרת היוזמות של ממשל טראמפ להקמת "מועצת שלום" בינלאומית שתנהל ותשקם את הרצועה, טורקיה מנסה למצב את עצמה כחלק בלתי נפרד מהפורומים המדיניים והביטחוניים הללו. למרות ההתנגדות הישראלית הנחרצת לשילוב טורקיה בכל הסדר עתידי בעזה, אנקרה מצליחה להשתחל לשיחות דרך מנופי לחץ הומניטריים וקשרים עם הנהגת חמאס בחו"ל. עבור ארדואן, עזה היא הזדמנות אסטרטגית לכפות את נוכחותו כ"ערב" ביטחוני שיאזן את ההשפעה הישראלית והמערבית באזור.

הבסיס למעורבות הזו נשען על שנים שבהן טיפחה טורקיה קשרים הדוקים עם הנהגת חמאס. ארדואן, שאימץ את דוקטרינת "האחים המוסלמים", אירח בכירים מהארגון בשטחה של טורקיה, מה שהפך את אנקרה לציר מרכזי בפעילות החוץ של חמאס. הצגת עצמו כ"מגן הפלסטינים" מאפשרת לארדואן למנף את מעמדו בשיחות מול הבית הלבן של טראמפ, תוך שהוא מציע מודל של "מדינות ערבות" שנועד להכניס השפעה טורקית ישירה לתוך עזה. מעורבות זו מאפשרת לאנקרה להציג את עצמה כמעצמה אזורית המחזיקה במפתחות לשקט ביטחוני, ובכך היא מנסה לקנות את מקומה סביב השולחן שבו מתקבלות ההחלטות הגדולות על עתיד המזרח התיכון.

בישראל חוששים שטורקיה מנסה להשתמש במעורבות בעזה כדי לבסס מעמד אזורי רחב יותר, כזה שיאפשר לה להשפיע לא רק על הזירה הפלסטינית אלא גם על מאזן הכוחות במזרח הים התיכון.

החזון העות'מאני של ארדואן

המדיניות של הנשיא ארדואן בשנים האחרונות מציגה קו של ניסיון להרחיב את ההשפעה הטורקית במזרח הים התיכון. ארדואן מדגיש שוב ושוב את שאיפתה של טורקיה להיות גורם מרכזי בעולם המוסלמי, ובמקביל מרבה לבקר בחריפות את מדיניות ישראל. לצד הרטוריקה, אנקרה פועלת לבסס השפעה גם בזירות אזוריות שונות, כולל בסוגיית עזה ובפורומים בינלאומיים הקשורים לסיוע הומניטרי.

התחזקות המעמד הדיפלומטי של טורקיה בחלק מהמסגרות הללו מעניקה לארדואן גם מרחב פעולה להציג כוח צבאי במזרח הים התיכון. מבחינתו מדובר בשילוב בין השפעה פוליטית, שליטה בנתיבי ים וגז טבעי, ונוכחות צבאית שתאפשר לטורקיה להישאר שחקן מרכזי באזור.

ההתעצמות הצבאית בצפון קפריסין והטון התקיף של אנקרה מגדילים את הסיכון לחיכוך במרחב האווירי והימי של מזרח הים התיכון. מפגש לא מתואם בין מטוס קרב טורקי לבין מטוס ישראלי או יווני מעל הים עלול להסלים במהירות לתקרית. בהיעדר מנגנוני תיאום יציבים ובצל החרפת ההתבטאויות בין הצדדים, האזור שבין קפריסין לחופי ישראל הופך לזירה רגישה במיוחד.

למרות שכל הצדדים מבינים שמלחמה רחבה תפגע בכלכלה, בתיירות ובפרויקטי האנרגיה באזור, נראה כי אנקרה מוכנה להמשיך לבדוק את הגבולות כדי לבסס את מעמדה במזרח הים התיכון. עבור ישראל, המשמעות היא צורך להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם קפריסין ויוון, כדי להבטיח שהנתיבים האסטרטגיים שלה באזור יישארו פתוחים גם בשנים הקרובות.