ארה"ב לישראל: המודיעין שהוביל לתקיפה בסוריה היה שגוי - וטורקיה כמעט הגיבה

רוחות מלחמה. התקיפה של ישראל בסורה יכולה לפתוח עוד חזית, הפעם מול טורקיה. זה מסוכן מדי וזה בעיתוי רגיש במיוחד. ישראל תקפה על רקע מודיעים שהטורקים מעבירים לסוריה מערכות מסוימות. אלא שארה"ב טוענת "לא היו דברים מעולם". לגישתה תקיפה לא היתה נחוצה והיא גערה בעצם בישראל. 

חודשיים לפני הבחירות, החשש הוא דו כיווני - מצד אחד, קיים חשש שטורקיה תנסה לייצר מציאות בשטח (בשטח של סוריה), ואת זה צריך לנסות למגר. מצד שני, קיים חשש מיצירת חזית חדשה לא נחוצה כזו שתכניס אותנו למערבלת וכזו שאולי תשנה את מהלך הבחירות. ארה"ב "בחרה צד".   

התקיפה הישראלית בבסיס אבו א-דוהור שבצפון סוריה מתחילה להיראות כמו אירוע הרבה יותר גדול מעוד גיחה של חיל האוויר בשטח הסורי. ארבעה ימים אחרי התקיפה, השליח האמריקאי לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה, טום באראק, מציג גרסה שמעלה שאלות קשות לגבי המודיעין שהוביל אליה ובעיקר לגבי הסיכון שלקחה ישראל מול טורקיה.

לפי באראק, ישראל העבירה לאמריקאים מידע שלפיו טורקיה עומדת להכניס לבסיס הסורי כוחות, אמצעי לחימה וציוד צבאי. האמריקאים בדקו את המידע דרך גופי המודיעין שלהם והגיעו למסקנה שהמידע שגוי. לדבריו, בשטח היו עבודות שיקום ומעורבות טורקית, אבל המהלך הצבאי שישראל חששה ממנו טרם התרחש.

ישראל הציגה את התקיפה כתגובה לקו אדום שעומד להיחצות. לפי לשכת ראש הממשלה, סוריה עמדה לאפשר לכוחות טורקיים להתבסס במקום, מה שהיה משנה את הסדר הביטחוני שישראל מבקשת לשמור בסוריה. בסיס טורקי פעיל בצפון סוריה יכול בעתיד לכלול מערכות מכ"ם והגנה אווירית, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר ולהקשות על פעילות ישראלית בדרך לאיראן.

טורקיה הפכה בשנתיים האחרונות לשחקן המרכזי שמאחורי הממשלה החדשה בדמשק. היא מאמנת חיילים סורים, מספקת ציוד, מסייעת בשיקום הצבא ומעמיקה את הפעילות שלה במדינה. במקביל אנקרה בונה קשר ביטחוני רחב יותר עם סעודיה ופקיסטן, תהליך שמקבל בישראל תשומת לב רבה.

אלא שבמקרה של אבו א-דוהור, האמריקאים אומרים שהמידע שהיה בידיהם הצביע על כיוון אחר. שר החוץ הסורי אף ניהל שיחה ימים קודם עם ראש המוסד רומן גופמן והעביר מסר שלפיו הבסיס יישאר בשליטה סורית ושיקום המסלול קשור לצבא הסורי. השניים היו אמורים להמשיך את השיחות. 

עוד נודע כי משלחת טורקית אכן ביקרה בבסיס יום לפני התקיפה כדי לבחון את עבודות השיקום. לטורקיה הייתה מעורבות ממשית במקום, בעוד הוויכוח הוא על היקף הפעילות ועל הכוונות קדימה.

כמה קרוב זה היה לעימות עם טורקיה?

החלק המדאיג יותר מבחינת וושינגטון הוא הדרך שבה התקיפה בוצעה. שמונה תקיפות פגעו במסלולים ובמתקנים בבסיס, שנמצא כ-70 ק"מ מגבול טורקיה. לפי באראק, הטורקים ראו מטוסים ישראליים מתקרבים לצפון סוריה בלי שקיבלו התרעה מוקדמת על היעד והכוונה. במצב כזה, חיל האוויר הטורקי יכול היה לפרש את התנועה כאיום ולהזניק מטוסים.

• 90% הסכמה בין ישראל לסוריה? מה זה אומר, ואיפה זה יכול ליפול
• משרד המשפטים: לפרק עמותה שהעבירה רבבות דולרים לטורקיה

התרחיש הזה נשמע קיצוני, אבל הוא בדיוק מה שמטריד את האמריקאים. טורקיה מחזיקה בצבא השני בגודלו בנאט"ו ובחיל אוויר גדול. ישראל מפעילה את חיל האוויר באופן נרחב מעל סוריה. ככל שהנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה גדלה, המרחק הפיזי בין הכוחות מתקצר, וכל טעות בזיהוי או בתקשורת עלולה להצית את השטח, כשגם כך הטורקים מזהירים באופן שוטף את ישראל מפני פגיעה באנשים ומתקנים שלהם בטורקיה. 

בדיווחים מוקדמים נטען שהבית הלבן קיבל הודעה מוקדמת על התקיפה. באראק, לעומת זאת, אומר שהאמריקאים והטורקים קיבלו את עצם התקיפה בהפתעה. ייתכן שהועבר מידע כללי על כוונות ישראליות, בזמן שהעיתוי והמסלול נשארו מחוץ לתיאום.

באראק אף העלה אפשרות שהבחירות בישראל והרטוריקה הפוליטית סביב טורקיה תרמו לקשיחות הישראלית, אך הציג זאת כאפשרות בלבד. מהצד הישראלי הטענה הפוכה: גורמים ישראלים אומרים שהתקבל מודיעין ברור על כוונה טורקית להרחיב משמעותית את הנוכחות הצבאית בסוריה, וכי מבחינת ישראל מדובר בקו אדום ביטחוני.

ברקע עומדים גם היחסים העכורים עם רג'פ טאיפ ארדואן. ארדואן כבר הזהיר בעבר שהתקיפות הישראליות בסוריה מתקרבות מבחינתו גם לאינטרסים הביטחוניים של טורקיה, והעימות המילולי בינו לבין נתניהו החריף השבוע שוב.

האמריקאים מנסים עכשיו לייצר מנגנון שבו שלוש המדינות ידברו לפני שמטוסים וטילים יעשו את העבודה. מבחינת ישראל, הסיפור רחב מבסיס אחד: היא רוצה לשמור על חופש פעולה בסוריה ולמנוע מטורקיה לבנות שם מעטפת צבאית שתשנה את מאזן הכוחות. מבחינת טורקיה, סוריה היא כבר אזור השפעה מרכזי. וכשהאינטרסים האלה מתחילים להיפגש באותו בסיס ובאותו מרחב אווירי, המרחק בין מסר צבאי לבין עימות ישיר נעשה קצר מאוד.

• נימה רוצה להתחרות בבנקים גם על המרות המט"ח; משיקה חדר עסקאות גלובלי
• אוקטובר 2026: הלמ"ס מפרסם כמה ישראל הוציאה על חינוך ב-2023