מי מהחברות הישראליות עדיין פועלת בטורקיה?
החרם הטורקי פגע בסחר הישיר עם ישראל, אבל הניתוק העסקי רחוק מלהיות מלא. נטפים, טבע, איי.סי.אל ודלתא גליל עדיין מציגות פעילות מקומית או גלובלית שכוללת את טורקיה, חמת בדרך החוצה, ומאחורי הקלעים נמשכת שכבה רחבה של ספקים, יבואנים ומסלולים עקיפים
טורקיה עברה בתוך שנתיים ממעמד של שותפת סחר מרכזית של ישראל לשוק שמלווה בסיכון מדיני, לוגיסטי וכלכלי. ההגבלות שהטילה אנקרה על הסחר עם ישראל שיבשו יבוא של ברזל, פלדה, קרמיקה, זכוכית, מוצרי חשמל, חומרי בנייה, טקסטיל וחלקי חילוף. עבור חלק מהחברות מדובר בהתייקרות של שרשרת האספקה; עבור אחרות, בעיקר יצרנים מקומיים, מדובר בשינוי במפת התחרות. מעבר לרטוריקה החריפה של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נגד ישראל ולחרם המסחרי, נוסף בימים האחרונים גם ממד ביטחוני כאשר צה"ל ושב"כ הודיעו כי במהלך השנה האחרונה סוכלו עשרות פיגועים שהוכוונו בידי פעילי "מרחב הגדה" של חמאס, שפעלו משטח טורקיה.
מאחורי השינוי הדרמטי ביחסים עם טורקיה, נותרה מציאות עסקית מורכבת יותר. חברות ישראליות גדולות ממשיכות לפעול בשוק הטורקי דרך חברות בנות, מפעלים, מערכי שיווק וייצור קבלני ויבואנים ממשיכים לקבל חלק מהמוצרים דרך נתיבים עקיפים.
צריך להבחין בין שלושה סוגי חשיפה. הראשון הוא פעילות ישירה: חברה בת, מפעל, אתר מקומי, משרד מכירות או מערך שיווק בטורקיה. השני הוא פעילות תפעולית עקיפה: ייצור אצל קבלני משנה, רכש מספקים מקומיים או שימוש בשרשרת אספקה שמתחילה בטורקיה. השלישי הוא חשיפה תחרותית: חברות ישראליות שמייצרות בארץ, אך מושפעות ממחירי מוצרים טורקיים ומאפשרות חזרת היבוא בעתיד.
לטבע, איי.סי.אל, נטפים ודלתא גליל יש עדיין פעילות במדינה
טבע ממשיכה לפעול בטורקיה באמצעות פעילות מקומית, מערך מסחרי ואתר אינטרנט ייעודי לשוק הטורקי. לחברה אין מפעל בבעלותה במדינה, אך היא מפעילה הסכמי ייצור עם יצרנים מקומיים עבור תרופות גנריות ומוצרי מומחיות. מדובר בפעילות שמבוססת על צרכים רפואיים, רגולציה מקומית והמשכיות אספקה, ולכן היא שונה מענפי צריכה רגילים.
איי.סי.אל מציינת את טורקיה כאחת המדינות שבהן היא מפעילה אתרי ייצור, לצד פעילות מכירות ולוגיסטיקה. עבור החברה, שפועלת בדשנים, מינרלים מיוחדים, חקלאות ותעשייה, טורקיה היא שוק אזורי משמעותי וגם בסיס תפעולי. החקלאות המקומית, הקרבה לאירופה והגישה לנמלים הופכות את טורקיה למדינה שקשה לוותר עליה במהירות.
נטפים, חברת ההשקיה המדייקת שנולדה בקיבוץ חצרים ונמצאת כיום בשליטת אורביה המקסיקנית, מפעילה אתר טורקי ומציעה בשוק המקומי פתרונות השקיה, חממות, דיגיטל וחקלאות מדייקת. טורקיה היא שוק טבעי למוצרים כאלה: חקלאות גדולה, מחסור במים, צורך בהעלאת תפוקה, וחקלאים שמחפשים טכנולוגיה שמפחיתה שימוש במים ודשן. מבחינת נטפים, זו פעילות עסקית שמתיישבת עם האסטרטגיה הגלובלית שלה, גם כאשר הקשר המדיני בין המדינות נמצא בשפל.דלתא גליל נמצאת במצב אחר. החברה הישראלית היא שחקנית גלובלית בטקסטיל, הלבשה תחתונה, גרביים, בגדי ספורט ומותגים פרטיים. היא פועלת מול רשתות ומותגים בינלאומיים, ומחזיקה פריסת ייצור ושיווק רחבה. טורקיה היא כבר שנים מרכז ייצור חשוב לטקסטיל בזכות קרבה לאירופה, כוח עבודה מקצועי, זמני אספקה קצרים ותשתית תעשייתית מפותחת. גם כאשר הפעילות מתבצעת דרך ספקים או יחידות מקומיות, הקשר לטורקיה חשוב לענף כולו.
גאון קבוצה מחזיקה כיום בקשר מסחרי ישיר עם טורקיה, אך אינה מפעילה בה פעילות ייצור או חברה־בת. במסגרת החטיבה הטכנולוגית שלה, לקבוצה הסכם הפצה בלעדי עם Baylan, יצרנית טורקית של מדי מים. בדוח השנתי האחרון ציינה גאון כי מגבלות היצוא שהטילה ממשלת טורקיה חלות על החברה הטורקית ועלולות להשפיע על האספקה לישראל. במקביל, הקבוצה מושפעת גם מהשינוי הרחב בשוק הצינורות: הפסקת היצוא מטורקיה צמצמה זמנית את התחרות מצד יבוא צינורות פלדה ופלסטיק, אך גם העלתה את מחירי חומרי הגלם והמוצרים בענף.
ראלקו סוכנויות ממשיכה להיות תלויה במידה רבה בקשר שלה עם ארצ'ליק הטורקית, בעלת המותגים בלומברג וגרונדיג. החברה דיווחה כי היא ממשיכה לייבא מוצרי בלומברג באופן סדיר, אך לא ישירות מטורקיה. היבוא העקיף מייקר את עלויות ההובלה, מחייב שינוי בתנאי התשלום ומגדיל את החשיפה של החברה עד שהסחורה מגיעה לישראל.
גם אפקון חשופה לציוד שמקורו בטורקיה. בדוח הרבעוני האחרון של החברה נכתב כי בעקבות החלטת ממשלת טורקיה לאסור יצוא סחורות לישראל, הגעתו של ציוד טורקי מתעכבת או נמשכת זמן רב יותר מבעבר, ועלויות השילוח גדלו. אפקון פועלת בתחומי מערכות חשמל, בקרה, תקשורת, אנרגיה, מולטימדיה והנדסה אזרחית, אך החברה ציינה כי בשלב זה לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילותה הכוללת.
- ארדואן באיום על ישראל על רקע התהדקות הקשרים עם קפריסין ויוון ועם סומלילנד
- ארדואן מחריף את הטון נגד ישראל: "התקיפות בסוריה ובלבנון מאיימות גם על טורקיה"
חמת מפסיקה את הייצור ובוחנת מכירת נכסים
חמת היא הדוגמה הבולטת לחברה ישראלית שמצמצמת כעת פעילות ישירה בטורקיה. דירקטוריון החברה החליט להפסיק את פעילות הייצור העצמי של החברה הבת MCP, שהפעילה מפעל לכלים סניטריים מחרס במדינה. המפעל עסק בפיתוח, עיצוב, ייצור ומכירה של אסלות, כיורים ומוצרים נוספים, בעיקר עבור חברות אחרות בקבוצה. להרחבה: חמת סוגרת את המפעל בטורקיה: "נעבור לייצור חלופי"
סגירת המפעל צפויה להתבצע בתקופה הקרובה, ומרבית העובדים בו צפויים לסיים את עבודתם. חמת מעריכה כי עלות סיום ההעסקה תסתכם בכ־1.7 מיליון שקל. במקביל, החברה בוחנת מכירה של הפעילות כולה או מכירה נפרדת של המפעל, הקרקע, המכונות והציוד.
היבוא מטורקיה התאושש חלקית ב-2026, אך הסחר רחוק מהרמות הקודמות
הנתונים העדכניים מראים שהקשר המסחרי עם טורקיה לא נעלם, גם אם הוא רחוק מאוד מהיקפו לפני החרם. בחודשיים הראשונים של 2026 הסתכם יבוא הסחורות שמקורן בטורקיה ב-176.1 מיליון דולר, לעומת 144.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2025 - עלייה של כ-22%. בפברואר לבדו הגיע היבוא ל-94 מיליון דולר. עם זאת, מדובר עדיין בהיקף נמוך בהרבה מהשנים שלפני החרם. בשנת 2025 כולה הסתכם היבוא לישראל של סחורות שמקורן בטורקיה בכ-924 מיליון דולר, לעומת כ-2.02 מיליארד דולר ב-2024. גם 2024 אינה נקודת השוואה מלאה, משום שארבעת החודשים הראשונים של אותה שנה קדמו להפסקת הסחר, אך הנתונים ממחישים עד כמה השתנה מעמדה של טורקיה בשוק היבוא הישראלי.
במקביל, היצוא מישראל לטורקיה כמעט נעלם. בחודשים ינואר ופברואר 2026 לא נרשם יצוא ישראלי לטורקיה, לעומת כ-2.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2025. בשנת 2025 כולה הסתכם היצוא הישראלי לטורקיה בכ-10.9 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-598.6 מיליון דולר ב־2024.
הנתונים מלמדים שהאמברגו לא עצר לחלוטין את הגעתן של סחורות טורקיות לישראל, אך שינה את היקף הפעילות ואת אופן ניהולה. בפועל, חברות שממשיכות לעבוד עם ספקים טורקיים נדרשות להתמודד עם מסלולי הובלה ארוכים יותר, יותר מתווכים, תנאי תשלום מורכבים ועלויות לוגיסטיות גבוהות יותר.
