טורקיה מעלה את תחזית האינפלציה ל-28% - הריבית של 37% בדרך להישאר גבוהה

המאבק של טורקיה באינפלציה מתארך. הבנק המרכזי הטורקי העלה את תחזית האינפלציה לסוף 2026 ל-28%, לעומת תחזית של 26% שפורסמה במאי. בפברואר התחזית עמדה על טווח של 15%-21%, כך שבתוך כחצי שנה מרכז התחזית עלה בכ-10 נקודות אחוז. הסיבה המרכזית להעלאת התחזית היא משבר האנרגיה שנוצר בעקבות המלחמה עם איראן והשיבושים במפרץ. טורקיה מייבאת את רוב האנרגיה שהיא צורכת, ולכן עלייה במחירי הנפט והגז עוברת במהירות למחירי התחבורה, החשמל, הייצור והמזון.

האינפלציה השנתית בטורקיה עמדה ביוני על 32.1%, לעומת 32.6% במאי. הקצב נמוך מהשיאים שנרשמו בשנים הקודמות, אך עדיין מדובר באחד משיעורי האינפלציה הגבוהים בקרב הכלכלות הגדולות. גם אינפלציית הליבה נותרה באזור 30%, בזמן שמחירי השירותים, כולל הדיור, ממשיכים לעלות בקצב גבוה.

הריבית של 37% נשארת עוגן ללירה

העלאת תחזית האינפלציה משפיעה ישירות על האפשרות להוריד את הריבית. הבנק המרכזי מחזיק את הריבית ברמה של 37% מתחילת השנה, וביולי השאיר אותה ללא שינוי בפעם הרביעית ברציפות. בתחילת 2026 העריך הבנק כי הירידה באינפלציה תאפשר להמשיך בהפחתות הריבית.

כעת, כשהאינפלציה הצפויה לסוף השנה עלתה ל-28%, הפער בין הריבית לבין האינפלציה הצפויה הצטמצם. הפחתה מהירה של הריבית עלולה לפגוע באטרקטיביות של נכסים הנקובים בלירה ולהוביל שוב ליציאת הון מהמדינה. ברקע, גולדמן זאקס צופה האצה בפיחות הלירה

חלק מההתייצבות הכלכלית בטורקיה בשנים האחרונות נשען על הריבית הגבוהה ועל חזרתם של משקיעים זרים לשוק האג"ח המקומי. בין ישיבות הבנק המרכזי ביוני וביולי נכנסו כ-3.8 מיליארד דולר לשוקי ההון במדינה, מתוכם כ-3.2 מיליארד דולר לאג"ח ממשלתיות. המשקיעים הזרים מקבלים ריבית גבוהה על השקעות בלירה ויכולים להרוויח כל עוד היחלשות המטבע מתונה מהתשואה שהם מקבלים. הריבית הגבוהה משמשת לכן גם כאמצעי לצמצום האינפלציה וגם כהגנה על הלירה.

התחזית מתקרבת להערכות המשקיעים

בסקר האחרון של משתתפי השוק עמדה תחזית האינפלציה לסוף 2026 על כ-29.2%. העלאת התחזית הרשמית ל-28% מקרבת את הבנק המרכזי להערכות שכבר הופיעו בשוק. בתחילת השנה היה פער גדול יותר. הבנק המרכזי העריך אז אינפלציה של כ-16%-18%, בזמן שהתחזיות בשוק היו גבוהות באופן משמעותי. המלחמה, העלייה במחירי האנרגיה וההתייקרויות במשק הפכו את התרחיש הגבוה יותר לתחזית המרכזית.

גם הצרכנים והחברות בטורקיה ממשיכים לצפות להתייקרויות מהירות. בסקר משקי הבית של יולי עמדה ציפיית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים על כ-44.9%, בעוד החברות צפו אינפלציה של כ-32.5%. הפער הגדול בין תחזית הבנק המרכזי לבין ציפיות הציבור מקשה על ירידת האינפלציה, מאחר שציפיות גבוהות משפיעות על דרישות שכר, חוזים וקביעת מחירים.

השיבושים בהורמוז פוגעים בטורקיה

המלחמה במזרח התיכון משפיעה על טורקיה באופן ישיר יותר מאשר על מרבית הכלכלות האירופיות. השיבושים במצר הורמוז והעלייה במחירי הנפט מגדילים את חשבון היבוא של המדינה, מרחיבים את הגירעון בחשבון השוטף ומעלים את הביקוש למטבע זר מצד חברות שרוכשות אנרגיה.

מוקדם יותר השנה השתמש הבנק המרכזי בעשרות מיליארדי דולרים מיתרות המט"ח, בתקופה שבה נרשמו יציאת הון וחוסר ודאות סביב המלחמה. מאז המצב התייצב וזרמי ההון חזרו בהדרגה, אך מחירי אנרגיה גבוהים לאורך זמן עלולים לפגוע שוב במגמה. החלטת הריבית הבאה של הבנק המרכזי תתקבל ב-10 בספטמבר.

• ביד אחת טראמפ "מציל" את ישראל מטורקיה וביד השנייה רוצה לתת לארדואן מטוסי F-35
• טראמפ לצד ארדואן: "נשקול למכור לטורקיה מטוסי F-35"

עם תחזית אינפלציה של 28% וריבית של 37%, לבנק עדיין יש פער משמעותי בין הריבית לבין האינפלציה הצפויה. הפחתות הריבית עשויות לחזור בהמשך, אך הקצב צפוי להיות מתון יותר מכפי שהוערך בתחילת השנה. בחודשים הקרובים ייבחן אם האינפלציה ממשיכה לרדת בקצב שיאפשר להוריד את הריבית, בלי לחדש את היחלשות הלירה ואת יציאת ההון.