הכלכלה הטורקית מושכת תשומת לב בין-לאומית בעיקר בשל תנודתיות המטבע והאינפלציה הגבוהה שאפיינו אותה בשנים האחרונות. כמדינה גדולה על צומת בין אירופה לאסיה, לטורקיה משקל משמעותי בסחר האזורי.
הלירה הטורקית ידעה תקופות של פיחות חד, מה שהעלה סוגיות סביב
מדיניות שער החליפין והריבית של הבנק המרכזי המקומי. מהלכים מוניטריים לא שגרתיים הפכו את המשק הזה למקרה בוחן עבור כלכלנים.
מבחינת משקיעים, טורקיה נחשבת שוק מתעורר בעל פוטנציאל צמיחה לצד
סיכון גבוה. כחלק ממרחב אסיה והמזרח התיכון, התפתחויות בכלכלה הטורקית עשויות להשפיע על סנטימנט כלפי שווקים מתעוררים בכלל. יחסי הסחר של ישראל עם טורקיה מוסיפים לנושא רלוונטיות מקומית, גם אם היקפם
משתנה בהתאם למצב המדיני.
הברית המתגבשת בין טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן עשויה להפוך גם לגוש כלכלי רב-עוצמה, המבוסס על הון סעודי, תעשייה ולוגיסטיקה טורקית וכוח אדם ויכולות אסטרטגיות פקיסטניות; שיתוף הפעולה עשוי לשנות את נתיבי הסחר והאנרגיה באזור, לחזק את התעשיות הביטחוניות של
שלוש המדינות - ולהציב אתגר כלכלי ואסטרטגי חדש בפני ישראל
החרם הטורקי פגע בסחר הישיר עם ישראל, אבל הניתוק העסקי רחוק מלהיות מלא. נטפים, טבע, איי.סי.אל ודלתא גליל עדיין מציגות פעילות מקומית או גלובלית שכוללת את טורקיה, חמת בדרך החוצה, ומאחורי הקלעים נמשכת שכבה רחבה של ספקים, יבואנים ומסלולים עקיפים
ארדואן מחריף את הטון מול ישראל, אבל מאחורי האיומים עומדת תמונה רחבה יותר: מאבק על השפעה אזורית, שליטה בנתיבי הים והאנרגיה, והתחזקות הברית בין ישראל, יוון, קפריסין וסומלילנד. העימות הישיר עדיין אינו ודאי, אך התנגשות האינטרסים בין ירושלים לאנקרה כבר הופכת
לתרחיש שישראל אינה יכולה להתעלם ממנו.
נשיא טורקיה טען כי הפעילות הישראלית באזור כבר אינה בעיה של סוריה, לבנון או עזה בלבד, אלא איום רחב יותר על היציבות במזרח הים התיכון. ברקע: המשבר המתמשך ביחסי ישראל־טורקיה, המאבק על ההשפעה בעזה והרגישות הטורקית סביב קפריסין והים התיכון
בתוך עשור הפכה המדינה מצרכנית נשק תלויה למעצמת טכנולוגיה עילית, שכבר לא מסתפקת בכטב"מים בודדים, אלא עוברת לייצור המוני של צבאות רפאים. החוזה האחרון שחתמה לאספקת מ-100,000 מערכות בלתי
מאוישות למדינה זרה בת ברית ששמה לא פורסם, אינו רק שורה במאזן כלכלי, אלא קריאת תיגר על כל מה שידענו על שדה הקרב הטקטי
העלייה החדה מגיעה על רקע זינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באיראן, לצד התייקרויות במזון, תחבורה, ביגוד ודיור. התרחיש של הורדות ריבית מהירות מתרחק, וטורקיה חוזרת לסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן
מכירות זהב והחלפתו למטבע זר נועדו לייצב את הלירה על רקע זינוק בביקוש לדולרים ועלויות אנרגיה, אך במקביל מוסיפות לחץ על מחירי הזהב ומאותתות על שינוי בגישת הבנקים המרכזיים לניהול רזרבות
לאחר שיגורי טילים מאיראן ויירוטים במרחב הטורקי, הברית בוחנת הצבת מערכת פטריוט מתקדמת בבסיס אינצ'ירליק והרחבת ההגנה סביב מכ״ם ההתרעה האמריקאי במזרח המדינה