טורקיה מוכנה להיפרד מה-S-400 הרוסי - וכך לפתוח מחדש את הדלת ל-F-35

טורקיה מנסה לפתור את אחד הסכסוכים הביטחוניים הממושכים שלה עם ארה"ב: מה לעשות עם מערכות ה-S-400 שרכשה מרוסיה, ושבגללן הורחקה מתוכנית מטוסי ה-F-35.

לפי דיווחים, אנקרה מנהלת מגעים להעברת המערכות לאיחוד האמירויות. המטרה - להוציא את הנשק הרוסי משטחה, להסיר את ההתנגדות האמריקאית ולנסות לחזור לתוכנית מטוס הקרב של לוקהיד מרטין. למרות שקטאר הוזכרה גם היא כאפשרות, נכון לעכשיו איחוד האמירויות נחשבת ליעד המרכזי שנמצא על הפרק.

הדיבורים על פתרון למשבר ה-S-400 קיבלו תאוצה בתחילת החודש, כשטראמפ הגיע לפסגת נאט"ו שנערכה באנקרה. במהלך הביקור הודיע טראמפ כי בכוונתו להסיר את הסנקציות שהוטלו על טורקיה בעקבות רכישת המערכת הרוסית, ואף הביע נכונות לבחון מחדש מכירה של מטוסי F-35 לאנקרה. זמן קצר לאחר מכן התרבו הדיווחים שלפיהם טורקיה בוחנת כיצד להוציא את ה-S-400 משטחה ולפתוח מחדש את הדלת לתוכנית מטוס הקרב האמריקאי.

המשבר התחיל לפני כמעט עשור. טורקיה חתמה ב-2017 על עסקה לרכישת מערכת ה-S-400 מרוסיה, וקיבלה את הסוללות הראשונות ב-2019. מבחינת וושינגטון, זו הייתה בעיה ביטחונית ולא רק פוליטית: האמריקאים חששו שהפעלה של מערכת מכ"ם רוסית לצד מטוסי F-35 תאפשר ללמוד את חתימת המכ"ם ואת מאפייני החמקנות שלהם, ומידע כזה עלול להגיע למוסקבה.

התוצאה הייתה מהירה. טורקיה, שהייתה גם לקוחה וגם שותפה בשרשרת הייצור של המטוס, הוצאה מתוכנית ה-F-35 ב-2019. שנה לאחר מכן הוטלו עליה סנקציות במסגרת חוק CAATSA, שנועד להעניש מדינות שמבצעות עסקאות ביטחוניות משמעותיות עם רוסיה ועם יריבות אחרות של ארה"ב.

מאז, מערכות ה-S-400 לא נכנסו לשירות מבצעי מלא בטורקיה. מבחינת אנקרה, מדובר בנכס שעליו שילמה מיליארדי דולרים, אך השימוש בו מוגבל והוא ממשיך לחסום את הגישה שלה למטוס הקרב האמריקאי. לכן, העברה למדינה אחרת עשויה לספק לטורקים דרך יציאה: להיפרד מהמערכת, בלי להשמיד אותה ובלי להודות שהעסקה עם רוסיה הייתה טעות.

בלי אישור רוסי - העסקה לא תצא לפועל

אלא שהמערכת אינה נכס שטורקיה יכולה למכור לכל דורש. הסכם הרכישה כולל תעודת משתמש קצה, האוסרת להעביר את ה-S-400 למדינה שלישית ללא אישור מפורש של רוסיה.

הקרמלין כבר אישר שמתקיימים מגעים עם אנקרה בנושא. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הגדיר אותו "רגיש במיוחד", אך לא אמר אם מוסקבה מוכנה לאשר את המכירה.

עבור רוסיה זו אינה החלטה פשוטה. מצד אחד, אישור להעברת מערכת נשק רוסית למדינה שמקיימת קשרים ביטחוניים הדוקים עם ארה"ב עלול לעורר חשש מחשיפת טכנולוגיה. מצד שני, מוסקבה עשויה לנסות להשתמש בבקשה הטורקית כמנוף במשא ומתן מול אנקרה. ברקע קיימת גם האפשרות שהמערכות יוחזרו לרוסיה, שזקוקה למערכות הגנה אווירית נוספות בעקבות המלחמה באוקראינה.

• ביד אחת טראמפ "מציל" את ישראל מטורקיה וביד השנייה רוצה לתת לארדואן מטוסי F-35
• אינפלציה של 32% ולירה בשפל: כך הופך ארדואן את פסגת נאט"ו למנוף על כלכלת טורקיה

בצד האמריקאי, היחס לטורקיה נעשה חיובי יותר. במהלך פסגת נאט"ו שנערכה באנקרה בתחילת החודש, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי בכוונתו להסיר את הסנקציות שהוטלו על טורקיה בעקבות רכישת ה-S-400. הוא גם הביע נכונות לקדם מכירה של מטוסי F-35.

מבחינת נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, זו התקדמות משמעותית. במשך שנים ניסתה אנקרה לשכנע את וושינגטון שהמערכת הרוסית לא תסכן את המטוסים האמריקאיים, אך האמריקאים לא הסתפקו בהבטחות שה-S-400 יישאר כבוי או מאוחסן.

גם כעת, הצהרה של טראמפ אינה מספיקה. החוק האמריקאי אוסר להעביר מטוסי F-35 לטורקיה כל עוד היא מחזיקה במערכת הרוסית. לפני עסקה, שרי החוץ וההגנה יצטרכו לאשר לקונגרס כי כל ציוד ואנשי הצוות הקשורים ל-S-400 הוצאו מטורקיה, וכי אנקרה התחייבה שלא לרכוש מחדש את המערכת או מערכת רוסית דומה.

כלומר, אחסון זמני, השבתה או העברה לבסיס מרוחק לא יספיקו. טורקיה תצטרך להיפרד בפועל מהמערכת.

גם אז ההתנגדות בקונגרס לא בהכרח תיעלם. קבוצה דו-מפלגתית של מחוקקים כבר קראה לממשל שלא לאפשר את חזרתה של טורקיה לתוכנית. מעבר ל-S-400, המתנגדים מעלים גם את היחסים המתוחים של אנקרה עם ישראל, יוון וקפריסין, ואת מדיניותו האזורית של ארדואן.

• האיחוד האירופי אוסר על מותגי אופנה להשמיד מלאי שלא נמכר
• מונשוט מכוונת להנפקה בשווי 30 מיליארד דולר

מה המשמעות עבור לוקהיד מרטין?

עבור לוקהיד מרטין, חזרה של טורקיה לתוכנית עשויה להוסיף הזמנות ולחזק את שרשרת האספקה של ה-F-35. המטוס הוא התוכנית הגדולה ביותר של החברה, והיה אחראי ל-27% מהכנסותיה הכוללות ב-2025 ול-67% מהכנסות חטיבת התעופה.

ה-F-35 הוא גם מערכת הנשק היקרה ביותר של משרד ההגנה האמריקאי. לפי משרד האחריותיות הממשלתי בארה"ב, עלות הרכש, ההפעלה והתחזוקה של הצי האמריקאי צפויה לעבור את רף 2 טריליון הדולר לאורך חיי התוכנית, שנמתחים עד 2088.

לפני שהוצאה מהתוכנית, טורקיה התכוונה לרכוש עד 100 מטוסי F-35 והייתה מעורבת בייצור מאות רכיבים עבורם. שישה מטוסים שיועדו לחיל האוויר הטורקי כבר יוצרו, אך לא נמסרו לאנקרה ונשארו בארה"ב.

להרחבה: לוקהיד מרטין - איך הפכה לענקית ביטחונית, איזה מטוסים היא פיתחה - שאלות ותשובות

גם המפרץ עשוי להרוויח

העברת ה-S-400 לאיחוד האמירויות לא תשפיע רק על היחסים בין טורקיה לארה"ב. האמירויות מחפשות בשנים האחרונות דרכים לחזק את מערך ההגנה שלהן מפני טילים וכטב"מים, במיוחד על רקע האיום האיראני והעימותים האזוריים.

מערכת ה-S-400 עשויה להוסיף לאמירויות שכבת הגנה ארוכת טווח, אך גם להציב בפניה בעיה דומה לזו שעמה מתמודדת טורקיה: כיצד לשלב מערכת רוסית בתוך מערך ביטחוני שמבוסס ברובו על ציוד, מודיעין ותמיכה אמריקאיים. לכן, גם וושינגטון עשויה לדרוש להיות מעורבת בתנאי ההעברה ובאופן שבו המערכת תופעל.

מבחינת ארדואן, המהלך משתלב במדיניות שהוא מנהל כבר שנים - שמירה על קשרים עם רוסיה, לצד הישארות בנאט"ו וניסיון להפיק יתרונות משני הצדדים. אלא שהפעם נראה שטורקיה מוכנה להתרחק מעט ממוסקבה כדי לשקם את הקשר הביטחוני עם וושינגטון.

להרחבה: ארדואן בין מזרח למערב: המשחק המסוכן של טורקיה

בשלב זה, עדיין אין עסקה סופית. טורקיה צריכה לקבל את הסכמת רוסיה, להגיע להבנות עם איחוד האמירויות, לעמוד בדרישות החוק האמריקאי ולצלוח את ההתנגדות בקונגרס.

אבל עצם הנכונות להוציא את ה-S-400 מטורקיה מצביעה על שינוי. אחרי שנים שבהן אנקרה התעקשה שהרכישה הרוסית אינה עומדת למשא ומתן, היא מאותתת כעת שהחזרה ל-F-35 חשובה לה יותר מהמשך ההחזקה במערכת שהפכה מנכס ביטחוני לנטל מדיני.