9 ישראלים נעצרו בטורקיה: רשת ההשקעות החשודה שפעלה מעשרות מוקדים
יותר מ-200 חשודים נעצרו בחקירה של מערך פורקס וקריפטו שפעל מטורקיה ופנה ללקוחות ברחבי העולם; בין העצורים תשעה ישראלים. במקביל, טורקיה מטלטלת גם מפרשת ענק בשוק הקרנות, עם מעצרי בכירים ופירוק של 131 קרנות שמנהלות כ-20 מיליארד דולר
תשעה ישראלים נמצאים בין יותר מ-200 בני אדם שנעצרו בטורקיה בחקירה גדולה של רשת השקעות בינלאומית, שפעלה לפי החשד ממוקדים טלפוניים באיסטנבול ובמוגלה ושכנעה אנשים ברחבי העולם להעביר כסף להשקעות בפורקס ובקריפטו. החקירה מצביעה על מערכת גדולה ומסודרת: חברות, מנהלים, אנשי מכירות, אנשי שימור לקוחות, מערכות מסחר שנשלטו מבפנים ונתיבים להעברת הכסף לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו במדינות שונות.
המספרים גדולים. הרשויות תפסו נכסים בשווי של כ-1.5 מיליארד לירה טורקית, לצד 80 כלי רכב ו-12 נכסי נדל"ן, והקפיאו חשבונות בנק ונכסי קריפטו. בדיקה של הפעילות הפיננסית העלתה תנועות של כ-13 מיליארד לירה בשנתיים האחרונות, בערך 266 מיליון דולר.
השיטה המיוחסת לרשת מוכרת מעוד הונאות השקעה בעולם. אדם רואה מודעה על פורקס או קריפטו, משאיר מספר טלפון ומקבל שיחה מנציג שמדבר בשפה שלו. מתחילים בסכום יחסית קטן. אחר כך הלקוח רואה רווחים בחשבון, הנציג מתקשר שוב ומציע להגדיל את ההשקעה. ככל שהמספרים על המסך עולים, האמון מתחזק והסכומים גדלים.
ברגע שמגיע שלב המשיכה, הכל מסתבך. מופיעות דרישות למס, עמלה, פתיחת חסימה או תשלום נוסף לצורך שחרור הכספים. העובדים במוקדים קיבלו לפי החשד שמות בדויים ולעיתים גם סיפור חיים מקצועי שנועד לחזק אמינות. חלק הציגו עצמם כבוגרי אוניברסיטאות מוכרות. לפי חומרי החקירה, מועמדים לעבודה עברו גם פוליגרף והטלפונים האישיים נשארו מחוץ למשרד.
טורקיה עוברת למתקפה רחבה נגד הונאות פיננסיות
הפרשה מגיעה בתקופה שבה הרשויות בטורקיה מגבירות מאוד את הפעילות נגד חשדות להונאה ולמניפולציות פיננסיות. במקביל לחקירת מוקדי הפורקס מתפתחת בימים האחרונים פרשה נפרדת בשוק הקרנות המקומי, וכאן כבר מדובר בלב המערכת הפיננסית המפוקחת.
בסוף השבוע נעצרו יו"ר טרה הולדינג אמרה טזמן, בכירים נוספים בקבוצה ויו"ר פוסולה סרדר טורהאן. אלטונץ' קומובה, יו"ר דסטק, כבר נעצר קודם לכן. קומובה איבד על הנייר כמעט 4 מיליארד דולר בתוך שלושה ימים כשהמניה שבה הוא מחזיק צנחה, והחקירה בודקת בין היתר חשדות למניפולציות במסחר.
הרגולטור הטורקי הורה על חיסול של 131 קרנות שמנוהלות בידי שבע חברות השקעה ושמחזיקות יחד נכסים בהיקף שמתקרב ל-20 מיליארד דולר. בנקים גדולים קיבלו אחריות על תהליך הפירוק ועל מכירת הנכסים. הצעד הגיע אחרי שקרנות של טרה ופוסולה התקשו להעביר כסף למשקיעים שביקשו לצאת.
משבר הקרנות התחיל להתגלגל כשהמשקיעים ביקשו לפדות את הכסף וגילו שחלק מהנכסים קשה מאוד למכור במהירות. הקרנות החזיקו בחלק מהמקרים ריכוז גבוה של מניות בעלות סחירות מוגבלת. בזמן שהכסף זרם פנימה, הקניות העלו את מחירי המניות, שווי הקרנות עלה והתשואות הגבוהות הביאו עוד משקיעים. כשהכיוון התהפך והגיעו פדיונות גדולים, מנהלי הקרנות נדרשו למכור מניות בשוק צר הרבה יותר.
אחת מקרנות הדגל של טרה הגיעה לכ-100 אלף משקיעים ולכ-5 מיליארד דולר בנכסים אחרי שהציגה תשואות של עשרות אלפי אחוזים בתוך תקופה קצרה. המספרים האלה משכו עוד ועוד כסף, עד שהפדיונות הפכו את המנגנון על הראש. הבורסה באיסטנבול איבדה עד כ-6% ביום אחד כשהמשבר החל להתפשט, והרשויות התערבו במהירות עם הקפאת פעילות, פירוק קרנות ומעצרים.
- איבד כמעט 4 מיליארד דולר בשלושה ימים ונעצר: המיליארדר שנפגע ממשבר הקרנות בטורקיה
- המשבר בטורקיה: התשואות זינקו, המשקיעים ביקשו לצאת - וגילו שהכסף תקוע: משבר הקרנות בטורקיה
לטורקיה יש כבר ניסיון עם הונאות פיננסיות גדולות. בפרשת צ'יפטליק בנק, שהציגה השקעות בחוות ובפעילות חקלאית, הורשעו המייסדים בפרשה שכללה מספר עצום של נפגעים. העונשים המצטברים הגיעו לעשרות אלפי שנות מאסר. גם קריסת בורסת הקריפטו תודקס הפכה לפרשה לאומית, עם מאות אלפי משתמשים ומייסד שנמלט מהמדינה, הוסגר ובהמשך הורשע.
המכנה המשותף לפרשות האלה הוא המהירות שבה מערכת שנראית מצליחה יכולה להסתבך ברגע שהלקוחות רוצים את הכסף בחזרה. במקרה של מוקדי הפורקס מדובר לפי החשד במערכת שבה הנתונים שהלקוחות ראו נשלטו בידי המפעילים. במשבר הקרנות מדובר בגופים מפוקחים שהחזיקו נכסים אמיתיים, אבל חלק מהנכסים היו קשים למימוש בהיקפים גדולים. שתי החקירות שונות לחלוטין, ועדיין התגובה של הרשויות דומה: הקפאת נכסים, מעצרים, בדיקת זרימת הכספים והרחבת האחריות מהעובדים בשטח עד לבעלי השליטה והמנהלים הבכירים.
