המלחמה יורדת מתחת למים: המרוץ לרובוטים שיגנו על צינורות, כבלים וספינות
חברות הביטחון ובוני הספינות מרחיבים את הפעילות בתחום הכלים הימיים והתת-ימיים הבלתי מאוישים, במטרה לבצע יותר משימות סיור, מודיעין והגנה בלי לשלוח צוות לכל משימה. לצד ספינות המלחמה והצוללות הגדולות מתפתחת שכבה נוספת של כלים קטנים יותר, שיכולים לסרוק אזורים, לבדוק תשתיות ולאסוף מידע. עבור הציים, זו אפשרות להרחיב את הכיסוי בשטח ולשמור את הכלים המאוישים למשימות שבהן הם נחוצים במיוחד.
אחת העסקאות הבולטות בתחום מגיעה מבונת הספינות האיטלקית פינקנטיירי, שהודיעה ביולי על הסכמים לרכישת החזקות בארבע חברות בהוצאה ראשונית של כ-600 מיליון אירו. החברות עוסקות ברובוטיקה תת-ימית, בכלי שיט ללא צוות, בתקשורת מתחת למים ובסקרים ועבודות ימיות. הרעיון הוא לחבר בין הכלי עצמו, החיישנים, התוכנה והשירותים הנדרשים להפעלתו.
לפי הודעת החברה על הרכישות, הפעילות התת-ימית המשולבת צפויה להציג הכנסות של כ-1.1 מיליארד אירו ורווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות של כ-220 מיליון אירו ב-2026, בחישוב כאילו החברות פעלו יחד לאורך השנה. זו תחזית לפעילות רחבה, הכוללת גם שירותים מסחריים, ולא רק מכירת כלים צבאיים.
מה בדיוק עושים הרובוטים בים?
המונח "רחפן ימי" משמש לעיתים לתיאור כלים שונים מאוד. חלקם מפליגים על פני המים, אחרים פועלים מתחתיהם, ויש הבדל בין כלי שמקבל הוראות ממפעיל לבין כלי שמבצע משימה באופן אוטונומי. גם התפקידים משתנים: איסוף מידע, חיפוש עצמים, בדיקת תשתיות או משימות צבאיות אחרות.
הצורך בהגנה אינו מוגבל לספינות. על קרקעית הים מונחים כבלי תקשורת וצינורות, ובאזורים ימיים פועלים מתקני אנרגיה ותשתיות נוספות. פגיעה בהם יכולה להפריע לפעילות כלכלית רחבה, ולכן יש ערך ליכולת לסרוק אותם ולזהות שינוי או נזק בלי להוציא בכל פעם משלחת מאוישת גדולה.
מבחינה כלכלית, היתרון האפשרי הוא חלוקת העבודה. במקום להשתמש בכלי יקר עם צוות לכל בדיקה, אפשר לשלוח מערכת ייעודית למשימה מוגדרת. החיסכון תלוי במחיר הכלי, באמינותו ובעלות ההפעלה והתחזוקה שלו; כלי זול לרכישה לא בהכרח יהיה זול להפעלה אם הוא דורש חילוץ או טיפול תכוף.
הזווית הישראלית כבר נסחרת בבורסה
אחת החברות הישראליות הרלוונטיות היא דיאסאייטי (DSIT), שהונפקה בבורסה בתל אביב במרץ 2026. החברה מפתחת מערכות סונאר והגנה תת-ימית, המיועדות בין היתר להגנת נמלים, בסיסים ימיים ותשתיות אסטרטגיות. סונאר משתמש בגלי קול כדי לאתר עצמים מתחת למים, ולכן הוא מרכיב חשוב ביכולת לזהות איומים בסביבה שבה מצלמה רגילה אינה מספקת את התמונה הנדרשת. רקע על פעילות החברה וההנפקה.
רפאל מחזיקה בכ-39.6% מדיאסאייטי, ולפי נתוני המסחר ל-17 בספטמבר שווי החברה עומד על כ-386 מיליון שקל. לצד פעילות ההגנה התת-ימית, היא מפתחת גם מכלולים למערכות ביטחוניות. מבחינת החשיפה העסקית לתחום, היא משתלבת בצורך לזהות ולעקוב אחר מה שמתרחש במים, ולא רק במרוץ לבניית כלי השיט עצמם.
בנתוני הדוחות של דיאסאייטי ניכרת התרחבות הפעילות: ההכנסות בתקופת הדיווח המוצגת ליוני 2026 מסתכמות בכ-66 מיליון שקל, לעומת כ-49 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח הנקי עומד על כ-11 מיליון שקל לעומת כ-10 מיליון שקל. הרווח התפעולי, לעומת זאת, עולה במתינות לכ-5.5 מיליון שקל, כך שהצמיחה במכירות עדיין אינה מתורגמת באותו קצב לשיפור ברווח מפעילות שוטפת.
התעשייה האווירית משתתפת בתחום באמצעות הצוללת האוטונומית הישראלית במסגרת פעילות הצי הגרמני. הדוגמה הזו ממחישה את מגוון הספקים הנדרשים למערכת אחת: יצרן הכלי, ספקי חיישנים, תוכנה, תקשורת ומערכות שליטה. הרחבת השימוש בכלים אוטונומיים יכולה לייצר ביקוש לאורך שרשרת האספקה הזו, גם אצל חברות שאינן בונות צוללת שלמה.
עסקאות כמו זו של פינקנטיירי מחברות כמה מהיכולות האלה תחת חברה אחת, עם אפשרות למכור ציוד לצד תחזוקה, שדרוגים ושירותי בדיקה. אצל הספקיות הישראליות, ההשפעה העסקית תיבחן בהזמנות שיתקבלו, בקצב האספקה וברווחיות של הפרויקטים.
