ספינה רפאל
צילום: יחצ

מגן אור, הגרסה הימית: רפאל חושפת מערכת הגנה חדשה

מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים מסוגים וגדלים שונים. היא תוצג בתערוכה מיוחדת בסינגפור ועתידה להשתלב עם מערכת "כיפת ברזל" הימית
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה כיפת ברזל רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ תחשוף בתערוכה ימית שתפתח השבוע בסינגפור, את מערכת הלייזר מגן אור שלה - Naval IRON BEAM. המערכת, בגרסתה הימית, נועדה להגן על ספינות ממגוון איומים ולפעול בשילוב עם מערכת ההגנה האוויריות C-Dome - כיפת ברזל בגרסה הימית. הפתרון באנרגיה מקוונת (לייזר) מספק יכולת ההגנה קריטית הרלוונטית במיוחד בזירה הימית. מערכת הגנה רפאל צילום: יח הגנה על ספינות ממגוון איומים

רק בחודש שעבר דיווחנו כאן על עסקת ענק לרפאל, שתמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההסכם בין שתי המדינות (GTG) היה לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת החברה. מי שהוביל את ההסכם הוא אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. עוד קודם לכן, חיל הים הפיליפיני הכניס לאחרונה לשירות המבצעי שלו שתי ספינות של רפאל, בעסקה של מאות מיליוני דולרים. הספינות שסופקו לחיל הים הפיליפיני יהיו כלי השיט הראשונים הכוללים חליפת לחימה ימית מלאה. מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאוישים) מסוגים וגדלים שונים. שימוש במערכת מגן אור ימי מאפשר לספינות להתמודד עם התקפה משולבת של מספר איומים כגון טילים לוכחי ים וכטב"מים רבים בו זמנית (תרחיש סטורצייה).   בנוסף, רפאל תחשוף יכולת התקנה חדשה של מערכת כיפה ימית באופן מודולרי (C-DOME Mission Module), אשר יאפשר התקנה על פי צורך מבצעי, מבלי לבצע תהליכי אינטגרציה מורכבים, למגוון רחב של ספינות שלהן אין יכולת הגנה מובנית מפני טילים ואיומים אוויריים אחרים, ברמת גמישות וניידות גבוהה בשדה הקרב הימי. מערכת C-DOME  מתוצרת רפאל, היא הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת הימית נמצאת בשימוש והנה מבצעית בחיל הים הישראלי, והיא נועדה להגן על נכסים ימיים ויבשתיים מול מגוון רחב של איומים. בשיתוף עם משרד הביטחון-מפא"ת, הצליחה רפאל להתאים מערכת זו לכלי-שיט מרכזיים כמו ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, אשר ביצעה את היירוטים בניסויים הימיים הראשונים של המערכת בתחילת השנה שעברה. מערכת ה-C-Dome מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: מיירטי טמי"ר, יחידת שיגור-אנכי ורכיב שליטה ובקרה. מערכת כיפת ברזל ימית של רפאל. צילום: יח הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת החדשה ד"ר רן גוזלי סמנכ"ל בכיר, ראש חטיבת יבשה וים ברפאל: "האיומים נגד כלי-שיט מתרבים במהירות והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. מתקפות מתואמות ומתוזמנות של טילים נגד ספינות ונחילי כטב"מים, הם שהובילו לצורך קריטי של פיתוח מערכות הגנה ליירוט אפקטיבי של איומים אלו".   'מגן אור' (IRON BEAM) של רפאל היא מערכת נשק לייזר באנרגיה גבוהה (HELWS) והיא מערכת הלייזר הראשונה מסוגה שהוכיחה יירוט של מגוון איומים אוויריים. יכולת נוספת של רפאל שתוצג בתערוכה היא הטייפוןC Mk30-C המאפשר יכולת מעולה בהגנה מאיומים אוויריים, ימיים או יבשתיים. בתחילת השנה, מערכת טייפון בשליטה מרחוק של רפאל הוכיחה בהצלחה יכולות יירוט של רחפנים. רפאל היא מנוע צמיחה כלכלי עבור מדינת ישראל. היא מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בסך של כ- 2.5 מיליארד שקל. גם המספרים שלה ל-2022 מדברים בעד עצמם. היא רשמה מכירות בהיקף של 11,586 מיליון שקל ורווח נקי של 503 מיליון שקל. צבר ההזמנות לתקופת הדוח עמד על 35,636 מיליון שקל (כ-3 שנות מכירה).  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למלחמה בארגוני פשע.....אידיאלי (מבלי לפתח איך ומה...) (ל"ת)
    ביאליק 02/05/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.