מגן אור, הגרסה הימית: רפאל חושפת מערכת הגנה חדשה
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ תחשוף בתערוכה ימית שתפתח השבוע בסינגפור, את מערכת הלייזר מגן אור שלה - Naval IRON BEAM. המערכת, בגרסתה הימית, נועדה להגן על ספינות ממגוון איומים ולפעול בשילוב עם מערכת ההגנה האוויריות C-Dome - כיפת ברזל בגרסה הימית. הפתרון באנרגיה מקוונת (לייזר) מספק יכולת ההגנה קריטית הרלוונטית במיוחד בזירה הימית.
הגנה על ספינות ממגוון איומים
רק בחודש שעבר דיווחנו כאן על עסקת ענק לרפאל, שתמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל. ההסכם בין שתי המדינות (GTG) היה לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת החברה. מי שהוביל את ההסכם הוא אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון. עוד קודם לכן, חיל הים הפיליפיני הכניס לאחרונה לשירות המבצעי שלו שתי ספינות של רפאל, בעסקה של מאות מיליוני דולרים. הספינות שסופקו לחיל הים הפיליפיני יהיו כלי השיט הראשונים הכוללים חליפת לחימה ימית מלאה.
מערכת מגן אור ימי מיועדת ליירט איומים שונים כגון רקטות בליסטיות, רחפנים וכטב"מים (כלי-טיס בלתי מאוישים) מסוגים וגדלים שונים. שימוש במערכת מגן אור ימי מאפשר לספינות להתמודד עם התקפה משולבת של מספר איומים כגון טילים לוכחי ים וכטב"מים רבים בו זמנית (תרחיש סטורצייה).
בנוסף, רפאל תחשוף יכולת התקנה חדשה של מערכת כיפה ימית באופן מודולרי (C-DOME Mission Module), אשר יאפשר התקנה על פי צורך מבצעי, מבלי לבצע תהליכי אינטגרציה מורכבים, למגוון רחב של ספינות שלהן אין יכולת הגנה מובנית מפני טילים ואיומים אוויריים אחרים, ברמת גמישות וניידות גבוהה בשדה הקרב הימי.
מערכת C-DOME מתוצרת רפאל, היא הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת הימית נמצאת בשימוש והנה מבצעית בחיל הים הישראלי, והיא נועדה להגן על נכסים ימיים ויבשתיים מול מגוון רחב של איומים. בשיתוף עם משרד הביטחון-מפא"ת, הצליחה רפאל להתאים מערכת זו לכלי-שיט מרכזיים כמו ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי, אשר ביצעה את היירוטים בניסויים הימיים הראשונים של המערכת בתחילת השנה שעברה. מערכת ה-C-Dome מורכבת משלושה רכיבים ראשיים: מיירטי טמי"ר, יחידת שיגור-אנכי ורכיב שליטה ובקרה.
הגרסה הימית של "כיפת ברזל". המערכת החדשה
ד"ר רן גוזלי סמנכ"ל בכיר, ראש חטיבת יבשה וים ברפאל: "האיומים נגד כלי-שיט מתרבים במהירות והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. מתקפות מתואמות ומתוזמנות של טילים נגד ספינות ונחילי כטב"מים, הם שהובילו לצורך קריטי של פיתוח מערכות הגנה ליירוט אפקטיבי של איומים אלו".
'מגן אור' (IRON BEAM) של רפאל היא מערכת נשק לייזר באנרגיה גבוהה (HELWS) והיא מערכת הלייזר הראשונה מסוגה שהוכיחה יירוט של מגוון איומים אוויריים. יכולת נוספת של רפאל שתוצג בתערוכה היא הטייפוןC Mk30-C המאפשר יכולת מעולה בהגנה מאיומים אוויריים, ימיים או יבשתיים. בתחילת השנה, מערכת טייפון בשליטה מרחוק של רפאל הוכיחה בהצלחה יכולות יירוט של רחפנים.
רפאל היא מנוע צמיחה כלכלי עבור מדינת ישראל. היא מעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת המדינה. מאז הפיכתה לחברה עסקית העבירה רפאל למדינה דיבידנדים בסך של כ- 2.5 מיליארד שקל. גם המספרים שלה ל-2022 מדברים בעד עצמם. היא רשמה מכירות בהיקף של 11,586 מיליון שקל ורווח נקי של 503 מיליון שקל. צבר ההזמנות לתקופת הדוח עמד על 35,636 מיליון שקל (כ-3 שנות מכירה).
- 1.למלחמה בארגוני פשע.....אידיאלי (מבלי לפתח איך ומה...) (ל"ת)ביאליק 02/05/2023 21:36הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
