הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
יואב הר רפאל
צילום: רפאל

עסקת ענק לרפאל: תמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל

דור עצמון | (6)
נושאים בכתבה יוון משרד הביטחון נשק רפאל

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהל הרכש היווני, Vice Admiral (rtd) Aristeidis Alexopulos חתמו על הסכם בין שתי המדינות (GTG) לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת חברת ״רפאל״. את ההסכם הנאמד בכ-1.44 מיליארד שקל (כ-370 מיליון אירו) הוביל אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון 'סיבט'.

טילי הספייק (תמוז) מתוצרת ״רפאל״ הינם טילים אלקטרואופטיים חדשניים ומדוייקים, בעלי טכנולוגיה פורצת דרך. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. למעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם משתמשות בטילי הספייק, מתוכן 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. יותר מ-34,000 טילים ממשפחת הספייק כבר סופקו למדינות שונות ברחבי העולם ויותר מ-6,000 מהם נורו, הן כחלק משגרת אימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

שר הביטחון, יואב גלנט: ״עוצמתה הטכנולוגית של מערכת הבטחון מאפשרת לישראל הישגים מדיניים וכלכליים. העסקה הנוכחית, שמצטרפת לשורת עסקאות שנחתמו לאחרונה, מעידה על השותפות החזקה בין המדינות ובין מערכות הביטחון והמחויבות שלהן לפעול להבטחת היציבות באזור״.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "ההסכם עם משרד ההגנה היווני הוא ביטוי נוסף לשותפות האסטרטגית בין המדינות. הוא מצטרף לשורת שיתופי פעולה במיליארדי ש"ח, שחתמנו בשנים האחרונות ובראשן שדרוג יכולות בית הספר לטיסה של חיל האוויר היווני".

מנכ״ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״אנו מברכים על ההסכם עם משרד ההגנה היווני ומודים למשרד הביטחון על קידום השת״פ עם יוון בכלל ועל עסקה זו בפרט. טילי הספייק יעשירו את סל הכלים המבצעיים של הצבא היווני ואנו מצפים להרחבה נוספת בשיתופי הפעולה האסטרטגיים כבר בעתיד הקרוב".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורני 12/04/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
    ולצהל ישאר טילים כאלו או שעוד פעם ימצאו מחסני תחמושת ריקים כי מכרנו לכל העולם טילי ספייק
  • 2.
    שמואל מנשר 10/04/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    שוב מפמפמים לנו על הצלחות החברות הבטחוניות , חבל שלא מספרים לנו לאלו כיסים הולך הכסף ,וכמובן וכיצד הוא מגיע למתנגדי הרפורמה מחויבת המציאות במשרד הבטחון וצהל
  • אומר לך את האמת 11/04/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מטומטם אכול שינאה ושונא ישראל, במקום שתשמח שנכנס למדינת ישראל כסף, אתה נגד. ממש כמו אויבי ישראל שרק מחפש לתקוף אותה ולהזיק לה.
  • אורני 12/04/2023 01:56
    לפי העבר ישראל מכרה לכל העולם נשק וכאשר נכנסנו למלחמה מאז,לבנון ועזה לא נשאר לצהל במה להלחם וביקשנו מארצות הברית משלוחים של פגזים מהר אז כסף זה טוב אבל לא על חשבון חיילי צהל
  • יריב 10/04/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
    פרשיות שחיתות כמו פרשת הצוללות קרו בסביבה המקורבת לנתניהו ולא למתנגדי המהפכיה המשפטית. הליכוד הוא מפלגת שחיתות.
  • 1.
    זה יוצא יותר 10/04/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה יוצא יותר
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

להמשך הכתבה לחץ כאן