יואב הר רפאל
צילום: רפאל

עסקת ענק לרפאל: תמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל

דור עצמון | (6)

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהל הרכש היווני, Vice Admiral (rtd) Aristeidis Alexopulos חתמו על הסכם בין שתי המדינות (GTG) לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת חברת ״רפאל״. את ההסכם הנאמד בכ-1.44 מיליארד שקל (כ-370 מיליון אירו) הוביל אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון 'סיבט'.

טילי הספייק (תמוז) מתוצרת ״רפאל״ הינם טילים אלקטרואופטיים חדשניים ומדוייקים, בעלי טכנולוגיה פורצת דרך. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. למעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם משתמשות בטילי הספייק, מתוכן 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. יותר מ-34,000 טילים ממשפחת הספייק כבר סופקו למדינות שונות ברחבי העולם ויותר מ-6,000 מהם נורו, הן כחלק משגרת אימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

שר הביטחון, יואב גלנט: ״עוצמתה הטכנולוגית של מערכת הבטחון מאפשרת לישראל הישגים מדיניים וכלכליים. העסקה הנוכחית, שמצטרפת לשורת עסקאות שנחתמו לאחרונה, מעידה על השותפות החזקה בין המדינות ובין מערכות הביטחון והמחויבות שלהן לפעול להבטחת היציבות באזור״.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "ההסכם עם משרד ההגנה היווני הוא ביטוי נוסף לשותפות האסטרטגית בין המדינות. הוא מצטרף לשורת שיתופי פעולה במיליארדי ש"ח, שחתמנו בשנים האחרונות ובראשן שדרוג יכולות בית הספר לטיסה של חיל האוויר היווני".

מנכ״ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״אנו מברכים על ההסכם עם משרד ההגנה היווני ומודים למשרד הביטחון על קידום השת״פ עם יוון בכלל ועל עסקה זו בפרט. טילי הספייק יעשירו את סל הכלים המבצעיים של הצבא היווני ואנו מצפים להרחבה נוספת בשיתופי הפעולה האסטרטגיים כבר בעתיד הקרוב".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורני 12/04/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
    ולצהל ישאר טילים כאלו או שעוד פעם ימצאו מחסני תחמושת ריקים כי מכרנו לכל העולם טילי ספייק
  • 2.
    שמואל מנשר 10/04/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    שוב מפמפמים לנו על הצלחות החברות הבטחוניות , חבל שלא מספרים לנו לאלו כיסים הולך הכסף ,וכמובן וכיצד הוא מגיע למתנגדי הרפורמה מחויבת המציאות במשרד הבטחון וצהל
  • אומר לך את האמת 11/04/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מטומטם אכול שינאה ושונא ישראל, במקום שתשמח שנכנס למדינת ישראל כסף, אתה נגד. ממש כמו אויבי ישראל שרק מחפש לתקוף אותה ולהזיק לה.
  • אורני 12/04/2023 01:56
    לפי העבר ישראל מכרה לכל העולם נשק וכאשר נכנסנו למלחמה מאז,לבנון ועזה לא נשאר לצהל במה להלחם וביקשנו מארצות הברית משלוחים של פגזים מהר אז כסף זה טוב אבל לא על חשבון חיילי צהל
  • יריב 10/04/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
    פרשיות שחיתות כמו פרשת הצוללות קרו בסביבה המקורבת לנתניהו ולא למתנגדי המהפכיה המשפטית. הליכוד הוא מפלגת שחיתות.
  • 1.
    זה יוצא יותר 10/04/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה יוצא יותר
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".