יואב הר רפאל
צילום: רפאל

עסקת ענק לרפאל: תמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל

דור עצמון | (6)

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהל הרכש היווני, Vice Admiral (rtd) Aristeidis Alexopulos חתמו על הסכם בין שתי המדינות (GTG) לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת חברת ״רפאל״. את ההסכם הנאמד בכ-1.44 מיליארד שקל (כ-370 מיליון אירו) הוביל אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון 'סיבט'.

טילי הספייק (תמוז) מתוצרת ״רפאל״ הינם טילים אלקטרואופטיים חדשניים ומדוייקים, בעלי טכנולוגיה פורצת דרך. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. למעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם משתמשות בטילי הספייק, מתוכן 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. יותר מ-34,000 טילים ממשפחת הספייק כבר סופקו למדינות שונות ברחבי העולם ויותר מ-6,000 מהם נורו, הן כחלק משגרת אימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

שר הביטחון, יואב גלנט: ״עוצמתה הטכנולוגית של מערכת הבטחון מאפשרת לישראל הישגים מדיניים וכלכליים. העסקה הנוכחית, שמצטרפת לשורת עסקאות שנחתמו לאחרונה, מעידה על השותפות החזקה בין המדינות ובין מערכות הביטחון והמחויבות שלהן לפעול להבטחת היציבות באזור״.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "ההסכם עם משרד ההגנה היווני הוא ביטוי נוסף לשותפות האסטרטגית בין המדינות. הוא מצטרף לשורת שיתופי פעולה במיליארדי ש"ח, שחתמנו בשנים האחרונות ובראשן שדרוג יכולות בית הספר לטיסה של חיל האוויר היווני".

מנכ״ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״אנו מברכים על ההסכם עם משרד ההגנה היווני ומודים למשרד הביטחון על קידום השת״פ עם יוון בכלל ועל עסקה זו בפרט. טילי הספייק יעשירו את סל הכלים המבצעיים של הצבא היווני ואנו מצפים להרחבה נוספת בשיתופי הפעולה האסטרטגיים כבר בעתיד הקרוב".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורני 12/04/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
    ולצהל ישאר טילים כאלו או שעוד פעם ימצאו מחסני תחמושת ריקים כי מכרנו לכל העולם טילי ספייק
  • 2.
    שמואל מנשר 10/04/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    שוב מפמפמים לנו על הצלחות החברות הבטחוניות , חבל שלא מספרים לנו לאלו כיסים הולך הכסף ,וכמובן וכיצד הוא מגיע למתנגדי הרפורמה מחויבת המציאות במשרד הבטחון וצהל
  • אומר לך את האמת 11/04/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מטומטם אכול שינאה ושונא ישראל, במקום שתשמח שנכנס למדינת ישראל כסף, אתה נגד. ממש כמו אויבי ישראל שרק מחפש לתקוף אותה ולהזיק לה.
  • אורני 12/04/2023 01:56
    לפי העבר ישראל מכרה לכל העולם נשק וכאשר נכנסנו למלחמה מאז,לבנון ועזה לא נשאר לצהל במה להלחם וביקשנו מארצות הברית משלוחים של פגזים מהר אז כסף זה טוב אבל לא על חשבון חיילי צהל
  • יריב 10/04/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
    פרשיות שחיתות כמו פרשת הצוללות קרו בסביבה המקורבת לנתניהו ולא למתנגדי המהפכיה המשפטית. הליכוד הוא מפלגת שחיתות.
  • 1.
    זה יוצא יותר 10/04/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה יוצא יותר
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).