יואב הר רפאל
צילום: רפאל

עסקת ענק לרפאל: תמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל

דור עצמון | (6)

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהל הרכש היווני, Vice Admiral (rtd) Aristeidis Alexopulos חתמו על הסכם בין שתי המדינות (GTG) לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת חברת ״רפאל״. את ההסכם הנאמד בכ-1.44 מיליארד שקל (כ-370 מיליון אירו) הוביל אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון 'סיבט'.

טילי הספייק (תמוז) מתוצרת ״רפאל״ הינם טילים אלקטרואופטיים חדשניים ומדוייקים, בעלי טכנולוגיה פורצת דרך. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. למעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם משתמשות בטילי הספייק, מתוכן 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. יותר מ-34,000 טילים ממשפחת הספייק כבר סופקו למדינות שונות ברחבי העולם ויותר מ-6,000 מהם נורו, הן כחלק משגרת אימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.

שר הביטחון, יואב גלנט: ״עוצמתה הטכנולוגית של מערכת הבטחון מאפשרת לישראל הישגים מדיניים וכלכליים. העסקה הנוכחית, שמצטרפת לשורת עסקאות שנחתמו לאחרונה, מעידה על השותפות החזקה בין המדינות ובין מערכות הביטחון והמחויבות שלהן לפעול להבטחת היציבות באזור״.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "ההסכם עם משרד ההגנה היווני הוא ביטוי נוסף לשותפות האסטרטגית בין המדינות. הוא מצטרף לשורת שיתופי פעולה במיליארדי ש"ח, שחתמנו בשנים האחרונות ובראשן שדרוג יכולות בית הספר לטיסה של חיל האוויר היווני".

מנכ״ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״אנו מברכים על ההסכם עם משרד ההגנה היווני ומודים למשרד הביטחון על קידום השת״פ עם יוון בכלל ועל עסקה זו בפרט. טילי הספייק יעשירו את סל הכלים המבצעיים של הצבא היווני ואנו מצפים להרחבה נוספת בשיתופי הפעולה האסטרטגיים כבר בעתיד הקרוב".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורני 12/04/2023 01:54
    הגב לתגובה זו
    ולצהל ישאר טילים כאלו או שעוד פעם ימצאו מחסני תחמושת ריקים כי מכרנו לכל העולם טילי ספייק
  • 2.
    שמואל מנשר 10/04/2023 16:40
    הגב לתגובה זו
    שוב מפמפמים לנו על הצלחות החברות הבטחוניות , חבל שלא מספרים לנו לאלו כיסים הולך הכסף ,וכמובן וכיצד הוא מגיע למתנגדי הרפורמה מחויבת המציאות במשרד הבטחון וצהל
  • אומר לך את האמת 11/04/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    אתה מטומטם אכול שינאה ושונא ישראל, במקום שתשמח שנכנס למדינת ישראל כסף, אתה נגד. ממש כמו אויבי ישראל שרק מחפש לתקוף אותה ולהזיק לה.
  • אורני 12/04/2023 01:56
    לפי העבר ישראל מכרה לכל העולם נשק וכאשר נכנסנו למלחמה מאז,לבנון ועזה לא נשאר לצהל במה להלחם וביקשנו מארצות הברית משלוחים של פגזים מהר אז כסף זה טוב אבל לא על חשבון חיילי צהל
  • יריב 10/04/2023 17:11
    הגב לתגובה זו
    פרשיות שחיתות כמו פרשת הצוללות קרו בסביבה המקורבת לנתניהו ולא למתנגדי המהפכיה המשפטית. הליכוד הוא מפלגת שחיתות.
  • 1.
    זה יוצא יותר 10/04/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    זה יוצא יותר
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.