עסקת ענק לרפאל: תמכור טילי "ספייק" ליוון תמורת 1.4 מיליארד שקל
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר וראש מנהל הרכש היווני, Vice Admiral (rtd) Aristeidis Alexopulos חתמו על הסכם בין שתי המדינות (GTG) לייצוא טילי ספייק ימיים, אוויריים ויבשתיים מתוצרת חברת ״רפאל״. את ההסכם הנאמד בכ-1.44 מיליארד שקל (כ-370 מיליון אירו) הוביל אגף היצוא הביטחוני במשרד הביטחון 'סיבט'.
טילי הספייק (תמוז) מתוצרת ״רפאל״ הינם טילים אלקטרואופטיים חדשניים ומדוייקים, בעלי טכנולוגיה פורצת דרך. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. למעלה מ-40 מדינות ברחבי העולם משתמשות בטילי הספייק, מתוכן 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. יותר מ-34,000 טילים ממשפחת הספייק כבר סופקו למדינות שונות ברחבי העולם ויותר מ-6,000 מהם נורו, הן כחלק משגרת אימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.
שר הביטחון, יואב גלנט: ״עוצמתה הטכנולוגית של מערכת הבטחון מאפשרת לישראל הישגים מדיניים וכלכליים. העסקה הנוכחית, שמצטרפת לשורת עסקאות שנחתמו לאחרונה, מעידה על השותפות החזקה בין המדינות ובין מערכות הביטחון והמחויבות שלהן לפעול להבטחת היציבות באזור״.
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "ההסכם עם משרד ההגנה היווני הוא ביטוי נוסף לשותפות האסטרטגית בין המדינות. הוא מצטרף לשורת שיתופי פעולה במיליארדי ש"ח, שחתמנו בשנים האחרונות ובראשן שדרוג יכולות בית הספר לטיסה של חיל האוויר היווני".
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- השביתה המקומית שהובילה לשינוי בכל כלכלת פולין ומה קרה היום לפני 37 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל רפאל, אלוף (מיל') יואב הר אבן: ״אנו מברכים על ההסכם עם משרד ההגנה היווני ומודים למשרד הביטחון על קידום השת״פ עם יוון בכלל ועל עסקה זו בפרט. טילי הספייק יעשירו את סל הכלים המבצעיים של הצבא היווני ואנו מצפים להרחבה נוספת בשיתופי הפעולה האסטרטגיים כבר בעתיד הקרוב".
- 3.אורני 12/04/2023 01:54הגב לתגובה זוולצהל ישאר טילים כאלו או שעוד פעם ימצאו מחסני תחמושת ריקים כי מכרנו לכל העולם טילי ספייק
- 2.שמואל מנשר 10/04/2023 16:40הגב לתגובה זושוב מפמפמים לנו על הצלחות החברות הבטחוניות , חבל שלא מספרים לנו לאלו כיסים הולך הכסף ,וכמובן וכיצד הוא מגיע למתנגדי הרפורמה מחויבת המציאות במשרד הבטחון וצהל
- אומר לך את האמת 11/04/2023 12:47הגב לתגובה זואתה מטומטם אכול שינאה ושונא ישראל, במקום שתשמח שנכנס למדינת ישראל כסף, אתה נגד. ממש כמו אויבי ישראל שרק מחפש לתקוף אותה ולהזיק לה.
- אורני 12/04/2023 01:56לפי העבר ישראל מכרה לכל העולם נשק וכאשר נכנסנו למלחמה מאז,לבנון ועזה לא נשאר לצהל במה להלחם וביקשנו מארצות הברית משלוחים של פגזים מהר אז כסף זה טוב אבל לא על חשבון חיילי צהל
- יריב 10/04/2023 17:11הגב לתגובה זופרשיות שחיתות כמו פרשת הצוללות קרו בסביבה המקורבת לנתניהו ולא למתנגדי המהפכיה המשפטית. הליכוד הוא מפלגת שחיתות.
- 1.זה יוצא יותר 10/04/2023 16:20הגב לתגובה זוזה יוצא יותר
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
