עובד עם AI קרדיט: Chat GPT

יש יותר מדי סוכני AI בארגונים, איך מנהלים אותם?

כל עובד יכול להקים סוכן AI בתוך דקות, ובמצב הזה ארגונים מגלים שהבעיה כבר אינה איך מאמצים שימוש ב-AI אלא איך שולטים בו, איך מנהלים את שימוש הלא מבוקר בו, איך מגנים על הארגון מפניו ואיך עוצרים את העלויות שלו?

הדס ברטל | 17/05/2026 15:07

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סוכני AI ארגונים

סוכני בינה מלאכותית עוברים משלב הניסוי לשימוש שוטף בארגונים, והם כבר לא מוגבלים לכתיבת טקסטים או סיכומים. סוכן כזה מקבל משימה, מפרק אותה לחלקים, מפעיל כלים חיצוניים ומסיים את התהליך, לעיתים בלי אישור בכל שלב. השימושים כוללים כתיבת קוד, טיפול במיילים, תמיכה בלקוחות, ניתוח נתונים ואוטומציה מלאה של תהליכי עבודה.

תוך שנתיים עברנו משיח תיאורטי על AI והיום הזמינות שלו והקלות שבו משבשות ארגונים שלמים. כיום, עובדים ללא רקע טכני יכולים להקים סוכן תוך דקות, והתוצאה לכך היא כמות גדולה של סוכנים שפועלים במקביל ללא תיאום מרכזי. ארגונים מדווחים על מצב שבו סוכנים חדשים מופיעים כמעט בכל מחלקה, וחלקם מבצעים את אותן משימות בדרכים שונות.

לפי נתונים שנאספו מחברות גדולות, ארגון ממוצע צפוי להפעיל עשרות אלפי סוכנים בתוך שנתיים. במקביל, רק חלק קטן מהארגונים מצהירים שיש להם מערכת בקרה מסודרת. הפער בין קצב היצירה של סוכני AI ובין היכולת לפקח על כולם, יוצר עומס על צוותי ה-IT והאבטחה.

לפי סקר State of AI של פירמת הייעוץ, מקינזי ל-2025, כ-78% מהארגונים בעולם כבר משתמשים בכלי AI לפחות בפעילות עסקית אחת, לעומת 55% בלבד ב-2023. בנוסף, כ-71% מהחברות כבר משתמשות באופן קבוע בכלי Generative AI. במקביל, חברות רבות עוברות משימוש בכלים בודדים למערכות של סוכני AI שמבצעים פעולות באופן עצמאי או חצי-עצמאי.

להרחבה: דוח: כ־88% מהארגונים כבר חוו בעיות אבטחה הקשורות למערכות AI

הבעיה היא שקצב האימוץ מהיר בהרבה מהיכולת לנהל אותו. מחקרים וסקרים בתחום מצביעים על כך שארגונים גדולים מתחילים להפעיל מאות ואף אלפי סוכנים פנימיים, וחלק מהתחזיות מדברות על עשרות אלפי סוכנים בארגון בודד בתוך שנים ספורות. בחברת LTM, למשל, דווח על יותר מ-1,500 כלי AI פנימיים שכבר פועלים בארגון, כאשר סקר של PwC מצא שרוב החברות עדיין אינן מחזיקות מנגנוני בקרה ובקרה תפעולית בשלים לסוכנים אוטונומיים.

עשרות סוכני AI חדשים ביום

ברמה היומיומית הסיכונים מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים. הראשון הוא אבטחת מידע כאשר סוכן צריך גישה למערכות פנימיות, לקבצים ולעיתים לנתונים אישיים. כשסוכן נבנה על מחשב של עובד או בסביבה חיצונית, קשה לעקוב אחרי ההרשאות שלו ולוודא שהוא לא מעביר מידע לא מורשה ובארגונים שכפופים לרגולציה זה הופך לבעיה תפעולית יומיומית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הסיכון השני הוא תיאום ותוצאות סותרות. כאשר כמה סוכנים עונים על אותה שאלה או מנתחים את אותם נתונים, הם עלולים להגיע למסקנות שונות. זה משפיע על תהליכי קבלת החלטות, במיוחד כשצוותים שונים משתמשים בסוכנים שונים בלי שיתוף אחד של השני במידע ובתוצאות שהוא מעלה.

התחום השלישי הוא העלויות שטמונות בהפעלת סוכנים רבים. רוב הסוכנים פועלים לפי מודל תשלום על טוקנים. ככל שמספר הסוכנים עולה, גם אם כל אחד מהם זול יחסית, החשבון הכולל עולה במהירות ומנהלי תקציב מתחילים לבדוק איך להגביל את היקף השימוש בלי לעצור פעילות שוטפת.

ארגונים שכבר מתמודדים עם התופעה בוחרים כמה דרכי פעולה. חלקם מקימים פלטפורמה פנימית שמאפשרת ליצור סוכנים תחת פיקוח של מחלקת ה-IT. הפלטפורמה כוללת בקרה על הרשאות, תיעוד פעולות והגבלת הוצאות. אחרים חוסמים כלים חיצוניים בסביבת העבודה ומאפשרים רק כלים מאושרים.

בחברות גדולות נרשמות עשרות סוכנים חדשים מדי יום, גם על ידי עובדים שאינם בתפקידי פיתוח. זה מחייב פתרון רוחבי ולא רק טכני. חלק מהארגונים בונים מנגנון שמאפשר להקצות תקציב חישובי לפי ביצועים, כך שסוכנים יעילים מקבלים יותר משאבים ועל סוכנים פחות שימושיים מוגבלים.

ספקי הטכנולוגיה מוסיפים כלים המאפשרים ניהול אחד מרכזי של כל אותם סוכנים, כמו למשל בקרת הוצאות, יומני פעילות והרשאות לפי תפקיד. הכלים האלה נעשים חלק מההצעה הבסיסית, אבל הם עדיין דורשים הטמעה פנימית.

בטווח הקצר רוב הארגונים מוכנים לקבל ריבוי סוכנים כדי לבחון שימושים שונים. השאלה היא מתי יתרחש המעבר למשטר תפעולי מסודר שכולל מדיניות ברורה וכלי ניטור. במקביל מתפתחת גישה של שיתוף יכולות מאושרות בין סוכנים, כדי להבטיח תוצאות אחידות יותר. זה רלוונטי במיוחד לחברות ציבוריות שצריכות לעמוד בדרישות דיווח ורגולציה.

השילוב של פלטפורמות מרכזיות, הגבלות על כלים חיצוניים והקצאת משאבים לפי תוצאות נותן לארגונים דרך להתמודד עם ההתפשטות בלי לעצור את הקצב.