הלהיט החדש של ה-AI: המניות האופטיות שמרוויחות ממרוץ הדאטה סנטרים

המרוץ של וול סטריט אחרי מהפכת ה-AI עובר לשלב הבא או אולי אם נרצה לדייק - לשכבה הבאה. אחרי שבשנתיים האחרונות המשקיעים התמקדו יותר באנבידיה, בענקיות הטק, הכסף מתחיל לזרום גם לחברות שמספקות את התשתית הפחות נוצצת אבל הקריטית: תקשורת אופטית, פוטוניקה, סיבים, חיבוריות מהירה וליתוגרפיה מתקדמת.

מודלים של AI דורשים כוח מחשוב עצום, אבל לא רק שבבים. הם דורשים גם העברת מידע מהירה מאוד בתוך דאטה סנטרים, בין שרתים, בין שבבים, בין מערכות אחסון ובין אשכולות מחשוב שלמים. ככל שמספר המעבדים במרכזי הנתונים גדל, כך גדל הצורך בחיבורים מהירים יותר, רחבי פס יותר ובעלי שיהוי נמוך יותר. ובגלל זה מעברים שמבוססים על נחושת כבר איטיים מידי וגם נוטים להתחמם וכאן האור נכנס לתמונה.

זו הסיבה שמניות כמו לומנטום (Lumentum Holdings -3.11%  ), סיינה (Ciena Corp. -6.27%  ) וקורנינג (Corning Inc -7.91%  ) הפכו השנה לאחת הדרכים הבולטות להיחשף למהפכת ה-AI.גם טאואר הישראלית, שפרצה שיאים בשבוע שעבר אחרי דוחות חזקים וחוזים של 1.3 מיליארד דולר, זינקה על ה'טיקט הזה. כולן פעילות בתחומים שקשורים לתקשורת אופטית, רכיבים אופטיים, סיבים וחיבוריות לדאטה סנטרים. אבל הסיפור כבר לא מסתכם רק בחברות אופטיקה טהורות. הוא מתחיל להגיע גם לחברות שבבים שמייצרות את שכבת התשתית שמאפשרת את המעבר הזה, ופה נכנסת גם טאואר.

טאואר מדגימה מה קורה לחברה שיודעת לאמץ את זה. החברה, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כחברת פאונדרי אנלוגית מיושנת, אימצה את הסיליקון פוטוניקס, טכנולוגיה שמאפשרת להעביר מידע באמצעות אור על גבי שבבים. זה בדיוק המקום שבו צורכי ה-AI פוגשים את המגבלות הפיזיות של הדאטה סנטרים: רוחב פס, צריכת חשמל, חום, מרחק ומהירות תגובה. טאואר זינקה לשווי שיא של כ-85 מיליארד שקל, יותר מ-30 מיליארד דולר למקום השישי בבורסה המקומית. מתחילת השנה היא כבר יותר מהכפילה את עצמה, וב-12 החודשים האחרונים רשמה תשואה של פי 4.8. מאחורי העלייה הזו לא עומד רק רבעון חזק, אלא בעיקר ההבנה שטאואר יושבת על אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של תשתיות ה-AI.

• דוח: כ־88% מהארגונים כבר חוו בעיות אבטחה הקשורות למערכות AI
• סויט סקיוריטי משיקה סוכן AI שמדמה מתקפות סייבר ברמת Mythos
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ה-ETF החדש שמסמן את הטרנד

העניין בתחום קיבל חיזוק נוסף עם השקת קרן סל חדשה, Corgi Lithography & Semiconductor Photonics -3.99%  , (סימול EUV). הקרן מתמקדת בחברות שעוסקות בפוטוניקה, ליתוגרפיה מבוססת אור, ציוד ייצור שבבים וטכנולוגיות שמאפשרות את הקפיצה הנוכחית בתשתיות AI.

לפי התשקיף, לפחות כ-80% מהנכסים של הקרן יושקעו בחברות שמעורבות באופן מהותי בפיתוח, פריסה ותפעול של טכנולוגיות מבוססות אור, כולל ליתוגרפיית EUV. זו אותה טכנולוגיה שמאפשרת לייצר שבבים מתקדמים במיוחד, והיא נמצאת בלב התעשייה של ASML, אחת החברות החשובות בשרשרת הייצור של עולם השבבים.

הקרן כבר מחזיקה כ-39 מניות, והאחזקה הגדולה ביותר בה היא טייוואן סמיקונדקטור, עם כ-9.6% מהתיק. ASML היא ההחזקה השנייה בגודלה, עם כ-8%. זה לא מקרי. TSMC היא היצרנית המרכזית של השבבים המתקדמים בעולם, ו-ASML היא כמעט מונופול בציוד EUV שמאפשר את הייצור הזה. כלומר הקרן מנסה לתפוס את כל שרשרת הערך: מהציוד שמייצר את השבבים, דרך החברות שמפתחות רכיבים אופטיים, ועד התקשורת שמחברת את הכל בתוך הדאטה סנטר.

• יש יותר מדי סוכני AI בארגונים, איך מנהלים אותם?
• קרן ביל גייטס מכרה את יתרת מניות מיקרוסופט שהיו ברשותה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביל גייטס בפנים: חברת האנרגיה הגיאותרמית שמזנקת ב-40% ביום...

הצמיחה גבוהה, אבל גם המחיר

החברות בתחום מציגות צפי צמיחה גבוה, אבל המניות כבר לא זולות. סל המניות של הקרן הזאת כבר נמצא-נסחר במכפיל רווח עתידי משוקלל של כ-40.6, שזה לעומת כ-20.9 ב-S&P וכ-27.1 בקרן השבבים SOXX. כלומר, השוק כבר משלם פרמיה משמעותית על הסיפור.

אבל מצד שני התחזיות אכן חזקות - גם ראסל אלוואנגר התייחס לזה בראיון איתנו ואמר שאמנם המניה זינקה אבל הנראות תומכת בהמשך צמיחה. 

תסתכלו על המספרים. ברשימת החברות עם צפי הצמיחה הגבוה ביותר בהכנסות עד 2028 נמצאות AXT Inc 7.65%  עם צמיחה שנתית מוערכת של כ-193%, Aeva עם כ-156%, לומנטום עם כ-56.6%, Credo עם כ-40%, ברודקום עם כ-36.8%, טאואר עם כ-32.9%, מארוול עם כ-32.1%, ואנבידיה עם כ-27.4%.

זה מספרים חריגים ביחס לשוק הרחב. הצמיחה החזויה במדד S&P 500 כולו עומדת על כ-7.8%, ובסקטור הטכנולוגיה על כ-19.1%. כלומר, התחום האופטי לא מקבל תשומת לב רק בגלל שהוא נשמע כמו עוד תת-סיפור של AI. הוא באמת נתפס כאחד מאזורי הצמיחה המשמעותיים בתוך תשתיות הבינה המלאכותית.

למה החיבורים האופטיים כל כך חשובים?

במרכזי נתונים רגילים, החיבור בין מערכות התבסס במשך שנים על כבלים ורכיבי תקשורת מבוססי נחושת. אבל ככל שה-AI השתכלל, כשעשרות אלפי שבבים צריכים לעבוד ביחד, להעביר כמויות מידע גדולות ולסנכרן חישובים בזמן קצר, צוואר הבקבוק אינו רק השבב. צוואר הבקבוק הוא גם התקשורת בין השבבים.

כל דור חדש של מעבדי AI מעלה את הדרישה לרוחב פס, לביצועים גבוהים יותר ולחיבורים מהירים יותר. המעבר ממשפחת Hopper של אנבידיה ל-Blackwell, למשל, אינו רק סיפור של שבב חזק יותר. הוא גם מחייב רשת מהירה יותר סביבו. אם המעבדים לא מצליחים להעביר ביניהם מידע בקצב הנדרש, חלק מכוח המחשוב פשוט לא מנוצל בצורה מלאה.

זו הסיבה שחברות כמו לומנטום וסיינה נהנות מהחשיפה להוצאות של ענקיות הענן, לרבות מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית ומטא. הדאטה סנטרים החדשים אינם רק אולמות מלאים בשרתים. הם מערכות מורכבות מאוד של מחשוב, תקשורת, אחסון וקירור, והחיבור בין הרכיבים הופך לחלק מרכזי מהביצועים.

ברודקום, מארוול וסיסקו רוכבות גם הן על הטרנד

הסיפור הזה לא מסתכם רק בחברות אופטיקה טהורות. גם חברות שבבים גדולות ומגוונות יותר נהנות מהגל. ברודקום היא אחת המרוויחות המרכזיות מתשתיות AI, בגלל פעילותה בשבבים מותאמים אישית, תקשורת ודאטה סנטרים. מארוול נהנית מחשיפה דומה לתקשורת מהירה, שבבים למרכזי נתונים ופתרונות חיבוריות. גם טאואר, כאמור, מופיעה ברשימת המניות עם צפי צמיחה גבוה, בעיקר בגלל החשיפה לייצור שבבים ייעודיים בתחומים שבהם הביקוש צפוי להתרחב.

גם סיסקו, שמזוהה יותר עם ציוד רשת קלאסי, חוזרת להיות רלוונטית יותר בעידן ה-AI. ככל שמרכזי הנתונים נבנים מחדש סביב עומסי AI, גם ציוד התקשורת, הנתבים והמתגים צריכים להשתדרג. זה לא אותו סיפור כמו אנבידיה, אבל זו שכבה חשובה באותו אקוסיסטם. אם אנבידיה היא המנוע, חברות התקשורת והאופטיקה הן חלק ממערכת ההולכה שמאפשרת למנוע הזה לעבוד בקנה מידה רחב.

איפה הסיכון?

כמו תמיד בוול סטריט, הבעיה מתחילה כשהסיפור נכון אבל המחיר רץ מהר מדי. מניות אופטיקה ופוטוניקה נמצאות כרגע בלב אופנת AI חדשה. המשקיעים מחפשים את "האנבידיה הבאה", או לפחות את הספקים שייהנו מהמשך בניית הדאטה סנטרים. אבל ככל שהמכפילים עולים, שולי הביטחון יורדים. להרחבה עוד על הנקודה הזאת - קראו את הכתבה הזאת - ה-AI לא צריך להיכשל כדי להפיל את השווקים

הסיכון המרכזי הוא האטה בהוצאות ההון של ענקיות הענן. אם מיקרוסופט, אמזון, גוגל או מטא יחליטו להאט את קצב בניית הדאטה סנטרים, כל שרשרת הספקים עלולה להיפגע. גם אם הביקוש לטווח הארוך יישאר חזק, המניות יכולות לרדת חזק אם הציפיות בטווח הקצר היו גבוהות מדי.

זה נכון גם לגבי טאואר. החברה נהנית כרגע משילוב של צמיחה בפעילות הליבה, התרחבות מהירה בסיליקון פוטוניקס ותמחור מחודש מצד המשקיעים. אבל אחרי עלייה של מאות אחוזים בשנה, השאלה כבר אינה רק אם הסיפור נכון. השאלה היא כמה ממנו כבר נמצא במחיר. חוזים קדימה, קיבולת חדשה ושיפור ברווחיות יכולים להצדיק חלק מהמהלך, אבל מניה שעלתה כל כך מהר רגישה יותר לכל שינוי בציפיות.

סיכון נוסף הוא תחרות. בתחום שבו התחזיות כל כך גבוהות, יותר חברות ינסו להיכנס, המחירים עלולים להילחץ, והיתרון של חלק מהשחקנים עשוי להישחק. בנוסף, לא כל חברה שמופיעה תחת כותרת פוטוניקה או AI תהפוך למנצחת. יהיו חברות שייהנו מהגל, ויהיו כאלה שיישארו עם סיפור יפה אבל בלי רווחיות מספקת.