מ-10 ל-30.9 מיליארד דולר ב-11 חודשים: קרוזו גייסה 3.9 מיליארד - ואנבידיה נכנסה כמשקיעה
קרוזו, שמקימה ומפעילה מרכזי נתונים ומוכרת כוח מחשוב לחברות בינה מלאכותית, השלימה סבב גיוס של 3.9 מיליארד דולר שמעניק לה שווי של 30.9 מיליארד דולר אחרי הכסף. הסבב, מסדרה F, הובל במשותף על ידי אטריידס מנג'מנט, מובאדלה קפיטל וולור אקוויטי פרטנרס, ולצדם נכנסו קרן המייסדים, אנבידיה, רשות ההשקעות של קטר, רדיקל ונצ'רס ו-TPG.
המספר שמסביר את עוצמת הגל הוא לא גודל הגיוס אלא הקצב שבו הוא הגיע. באוקטובר 2025 גייסה קרוזו 1.38 מיליארד דולר לפי שווי של כ-10 מיליארד. פחות מ-11 חודשים אחר כך השווי שלה גדול פי שלושה. בתחילת ספטמבר כבר דווח שהיא משלימה גיוס של יותר מ-3 מיליארד דולר לפי שווי של כ-30 מיליארד, והמספרים המדויקים נחשפו עכשיו עם ההודעה הרשמית על סדרה F.
מכריית ביטקוין על גז מבוזבז לתשתית בינה מלאכותית
קרוזו הוקמה ב-2018 סביב רעיון פשוט. בשדות נפט נשרף גז נלווה שאין לו לאן ללכת, והחברה הציבה שם מחשבים וכרתה ביטקוין מאנרגיה שממילא הלכה לאיבוד. המודל הזה בנה לה יכולת שהתבררה כשווה הרבה יותר מהביטקוין עצמו: ניסיון בהשגת חשמל בדיוק במקומות שבהם אף אחד אחר לא טרח לחפש אותו.
היום היא נחשבת לחברת ענן חדש, קבוצה שמוכרת כוח מחשוב ייעודי לעומסי בינה מלאכותית במקום שירותי ענן כלליים. היא מקימה ומפעילה מרכזי נתונים, משכירה גישה למעבדים גרפיים ומפעילה שירותי הרצה של מודלים מאומנים. בין הלקוחות והשותפים שלה נמנות מיקרוסופט, מטא ואופן איי-איי, ובזרוע הענן גם קוגנישן, פיגר ופרפלקסיטי.
להרחבה: הפסד של מיליארד דולר על הכנסות של 140 מיליון: אנסקייל יוצאת להנפקה בניו יורק
שישה ג'יגה-וואט על הנייר, אחד בשטח
קרוזו מדווחת על יותר משישה ג'יגה-וואט קיבולת חוזית במרכזי נתונים ובשירותי ענן, ועל יותר מג'יגה-וואט אחד שכבר נמסר ופועל. הפער בין שני המספרים האלה הוא כל הסיפור של הענף. חוזה על קיבולת הוא הבטחה עתידית, וג'יגה-וואט שמסתובב בפועל הוא הכנסה. כדי לצמצם את הפער החברה מייצרת בארה"ב יחידות מרכז נתונים מודולריות שמקצרות את זמן ההקמה בשטח, ומרחיבה את המפעל שלה בדנוור.
מה שעומד בין השניים הוא בעיקר חשמל. חיבור לרשת הפך למשאב הנדיר של התעשייה, והתופעה חוצה יבשות: בישראל רשות החשמל הקפיאה ביולי את הטיפול בבקשות חיבור של חוות שרתים גדולות, אחרי שהתור שהצטבר הגיע לכ-27 אלף מגה-וואט, יותר מפי שלושה מצריכת החשמל הממוצעת של המשק כולו. מי שמחזיק חשמל זמין מחזיק את צוואר הבקבוק, וזה בדיוק מה שהמשקיעים קונים כאן.
140 מיליארד דולר בחוזים, 100 מיליון דולר בהכנסה שנתית מוכרזת
החברה מדווחת על יותר מ-140 מיליארד דולר בערך חוזי כולל לאורך הפלטפורמה שלה. זה מספר עצום, והוא גם המספר שדורש את הקריאה הזהירה ביותר. ערך חוזי כולל נפרס על פני שנים ארוכות, הוא מותנה בכך שהקיבולת אכן תיבנה ותימסר, והוא אינו זהה להכנסה. ההכנסה שהחברה כן נוקבת בה צנועה בהרבה: שירות ההרצה המנוהל עבר את רף 100 מיליון הדולר בהכנסות חוזיות שנתיות, והיקף ההזמנות של זרוע הענן צמח ביותר מפי 20 מתחילת השנה.
השוק כבר למד שהפער הזה עולה כסף. CoreWeave, המתחרה הציבורית הקרובה ביותר, הציגה צמיחה מסחררת וספגה בכל זאת ירידה חדה במניה כשהתחזית אכזבה והחוב שמימן את השרתים עלה לכותרות. מרכזי נתונים נבנים מהון כבד וממומנים בחוב ארוך, והמרחק בין חוזה חתום לבין תזרים הוא בדיוק המקום שבו חברות כאלה נשרפות.
אנבידיה משקיעה בלקוחה של עצמה
נוכחותה של אנבידיה ברשימת המשקיעים ראויה לתשומת לב בפני עצמה. אנבידיה מוכרת לקרוזו את המעבדים הגרפיים שעליהם נשען כל המודל העסקי שלה, ומעכשיו היא גם בעלת מניות בה. המבנה הזה חוזר על עצמו בענף: יצרנית השבבים מזרימה הון לחברות שקונות ממנה, וההון חוזר אליה בצורת הזמנות.
זה לא בהכרח פסול, וזה גם לא חדש בתעשיות עתירות הון. אבל זה מקשה מאוד לקרוא את הביקוש, כי כשחלק מהכסף שמממן את הרכישות מגיע מהמוכר עצמו, קשה לדעת כמה מהביקוש עומד על רגליו שלו. הרגולטור כבר ער לכך: משרד המשפטים האמריקאי בוחן עסקה אחרת של אנבידיה בהיקף 17 מיליארד דולר.
מה יקבע אם השווי הזה מחזיק
שלושה דברים. הראשון הוא כמה מהשישה ג'יגה-וואט באמת יתחברו לחשמל ובאיזה לוח זמנים. השני הוא איכות הלקוחות: חוזה עם מיקרוסופט או מטא שווה משהו אחר לגמרי מחוזה עם סטארט-אפ שמממן את המחשוב שלו מסבב גיוס. השלישי הוא השאלה שמרחפת מעל כל הענף, והיא אם ההשקעה הזאת תחזיר את עצמה. סאטיה נאדלה הציב רף מפורש ואמר שהכלכלה העולמית צריכה לצמוח ב-7% לפחות כדי להצדיק את היקף ההשקעה, וזה שיעור שהעולם לא ראה זה עשורים.
קרוזו מצדה בונה בדיוק את החלק שהכי קשה לשכפל, הקרקע והחשמל והברזל. אם גל ההשקעות נמשך, היא יושבת על החנק של השרשרת. אם הוא נעצר, היא נשארת עם חוזים ארוכי טווח מול לקוחות שיצטרכו להסביר למשקיעים שלהם למה הם ממשיכים לשלם על קיבולת שהם לא מנצלים.
