נאדלה הציב רף: הכלכלה העולמית צריכה לצמוח 7% לפחות כדי להצדיק את ההשקעה ב-AI

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה אמר לאחרונה שכדי שההשקעה העולמית בבינה מלאכותית תצדיק את עצמה, המשק צריך לראות צמיחה ריאלית רחבה של לפחות 7% עד 8%. הוא נקב במספר הזה כרצפה, ולא כתקרה.

קרן המטבע הבינלאומית צופה לארצות הברית צמיחה של 2.3% ב-2026, ולכלכלה העולמית 3.0%. כלומר מנכ"ל שמוביל את אחת מהשקעות התשתית הגדולות בהיסטוריה העסקית קבע רף שגבוה פי שלושה מהמגמה בפועל.

הפער הזה עוד גדול יותר כשמסתכלים על מה שהבינה המלאכותית תורמת היום. בדיון בדאבוס בתחילת השנה הוערכה התרומה שלה לצמיחה העולמית בין 0.1% ל-0.8%. הדרך מהמספר הזה ל-7% דורשת שינוי בסדר גודל, ולא האצה הדרגתית.

מספר ההשקעות של מיקרוסופט עצמו ראוי לתשומת לב. התחזית הקלנדרית ל-2026 עומדת על כ-175 מיליארד דולר, אבל ההוצאה במזומן בשנת הכספים הסתכמה ב-115.9 מיליארד. חלק מהירידה במספר המוצהר נובע משינוי חשבונאי: החברה האריכה את אורך החיים של מרכזי הנתונים שלה מ-15 ל-25 שנה, וזה לבדו הוריד את התחזית מ-190 מיליארד. מה היה בשיחת המשקיעים של מיקרוסופט? השוק מרוצה מהשליטה בהוצאות

מה נאדלה אמר, ומה הוצמד לו

סביב הציטוט הזה מסתובבים מספרים נוספים שכדאי להפריד. הסכומים שיוחסו למטא, לגוגל ולמעבדות החזית נאמרו בפודקאסט על ידי המנחים ולא על ידי נאדלה. בפועל אלפבית מדריכה להשקעות של 195 עד 205 מיליארד דולר ומטא ל-125 עד 145, כלומר יחד הן מגיעות לטווח שנאמר, וכל אחת מהן לבדה רחוקה ממנו.

מה שכן הגיע ממנו הוא המספר על קופיילוט: יותר מ-30 מיליון מושבים בתשלום. את המכנה הוא מיתן בעצמו. מיקרוסופט 365 מונה כ-450 מיליון משתמשים, אבל נאדלה ציין שהמספר הזה כולל את כל הסטודנטים בעולם, ושהשוק העסקי האמיתי עומד על 250 עד 300 מיליון. גם לפי המכנה המצומצם, החדירה עומדת על כעשירית. מיקרוסופט משקיעה מאות מיליארדים ב-AI - אבל המשקיעים עדיין לא רואים את התמונה המלאה

עמדה דומה השמיע נאדלה גם בדאבוס בינואר וגם בריאיון בקיץ, בשתי הפעמים בניסוח כללי. הפעם הוא נקב במספר.

ההתחייבות של חצי טריליון דולר שמיוחסת למעבדות החזית מתייחסת לפרויקט Stargate, שנפרס על עשר שנים. OpenAI עצמה צפויה להוציא על כוח מחשוב כ-50 מיליארד דולר ב-2026. אמזון ומיקרוסופט יחד הציבו לעצמן תקציב של 410 מיליארד דולר לתחום, ובשתיהן הענן כבר מחזיר חלק מהחשבון. אמזון ומיקרוסופט שמות 410 מיליארד דולר על AI - והענן כבר מחזיר חלק מהחשבון

המילה שנאדלה הדגיש היא רחבה. צמיחה שמרוכזת בענף אחד, גם אם היא מרשימה, רחוקה ממה שהוא תיאר. הרף שלו מחייב שהפריון יעלה גם בענפים שרוכשים את הטכנולוגיה ולא מוכרים אותה, וזה בדיוק המקום שבו הראיות עדיין דלות.

• הפחד מה-AI עולה לעובדים בשכר: למה דווקא עכשיו כדאי לבקש העלאה
• שורה אחת ב-robots.txt: OpenAI, גוגל ומיקרוסופט מאחדות את החסימה של אימון AI

בשורה המעשית, מי שבוחן את המניות של ספקיות התשתית מחזיק כאן אמת מידה שהמנכ"ל עצמו הציב: אם הצמיחה הרחבה תישאר סביב 2% עד 3%, ההשקעה נבחנת מול תרחיש שרחוק מהרף שהוא הגדיר. מיקרוסופט חשפה בקיץ שההכנסות שלה מ-OpenAI לבדן מגיעות ל-24.1 מיליארד דולר בשנה. מיקרוסופט חשפה את היקף התלות ב-OpenAI

כמה כסף כבר נכנס, וכמה חוזר

כדי לראות את גודל הפער כדאי להתחיל מהסכומים. ההוצאה העולמית על בינה מלאכותית בכל שרשרת הערך מוערכת השנה בסדר גודל של 2.5 טריליון דולר, וההערכות לטווח הארוך מדברות על עשרות טריליונים. להרחבה: 31 טריליון דולר עד 2050 - כמה רחוק עוד יכול להגיע גל ההשקעות ב-AI

בצד השני של המשוואה התשואה מתקשה להדביק. מחקר של MIT שבחן יותר מ-300 מיזמי בינה מלאכותית בארגונים מצא שכ-95% מהם הסתיימו בלי השפעה מדידה על השורה התחתונה. ההערכות לגבי הפער בין ההוצאה לבין ההחזר בפועל נעות סביב 600 מיליארד דולר בשנה. זה בדיוק הפער שנאדלה מנסה לתרגם למספר צמיחה.

סימן נוסף מגיע משוק החומרה עצמו. מחירי ההשכרה של מעבדי הופר של אנבידיה ירדו בכ-28% בשנה, מה שמעיד על קיבולת שנכנסת מהר יותר מהביקוש בחלק מהשכבות. במקביל, עלות ההון עולה: גל ההשקעות ב-AI דוחף את תשואות אגרות החוב למעלה, וכשהריבית עולה, פרויקט שמחזיר את עצמו בעוד שבע שנים נראה אחרת לגמרי.

יש גם חסם פיזי. בישראל למשל עומדות בקשות של חוות שרתים בהיקף של 27 אלף מגה-וואט בתור לחיבור לרשת החשמל, ורשות החשמל אמורה להכריע מי מתחבר. להרחבה: התור לחשמל: 27 אלף מגה-וואט מבקשות חוות השרתים, והרשות תחליט

• הפרופסור שסבור שסוף העולם מתקרב: "ה-AI מפחיד אותי"
• מחשב קוונטי יפרוץ את ההצפנה עד 2030? המדריך למוכנות

מנגד, הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה עדיין מראים שגל ההשקעות רחוק מסיום, וההזמנות ממשיכות להגיע. זה מה שהופך את הוויכוח לחי כל כך.

מה הם אמרו

מי שחושב שההשקעה הגדולה תתברר כמוגזמת

מחקר MIT - הבדיקה של יותר מ-300 מיזמי AI בארגונים העלתה שכ-95% מהם לא ייצרו השפעה מדידה על הרווח וההפסד. המסקנה שעלתה משם היא שהבעיה נמצאת פחות במודלים ויותר בהטמעה ובתהליכי העבודה.

מייקל ברי - המשקיע שהתפרסם מהימור נגד שוק הדיור טוען שענקיות הענן מאריכות באופן מלאכותי את אורך החיים החשבונאי של השרתים, וכך מקטינות את הפחת ומנפחות את הרווח המדווח. לשיטתו, התמונה החשבונאית יפה מהתמונה הכלכלית.

ג'ים צ'ייינוס - מסמן את המבנה המעגלי של העסקאות בענף, שבו יצרנית שבבים משקיעה בלקוח שקונה ממנה שבבים. לפי הניתוח שלו, כדי להצדיק את ההשקעה הנוכחית ההכנסות של ספקיות התשתית יצטרכו לצמוח בסדר גודל של פי 100 בתוך חמש שנים.

פט גלסינג'ר - מנכ''ל אינטל לשעבר נשאל אם מדובר בבועה והשיב בחיוב מיידי, תוך שהוא מבחין בין הטכנולוגיה עצמה, שלדעתו אמיתית, לבין התמחור של הנכסים סביבה.

ומי שחושב אחרת

ג'נסן הואנג - מנכ''ל אנבידיה דוחה את השוואת הבועה וטוען שהביקוש עולה על ההיצע, שהמוצרים נמכרים מראש ושהחברה מדברת על אפשרות לצמיחה של כ-70% בהכנסות בשנה הבאה.

סם אלטמן - מסכים שחלק מהתמחורים בשוק מנופחים, אבל מבחין בין תמחור לבין הטכנולוגיה, ולטענתו התשתית שנבנית תשרת ביקוש אמיתי גם אם חלק מהשחקנים יימחקו בדרך.

סאטיה נאדלה - אותו אדם שהציב את רף ה-7% מסביר את ההשקעה בכך שהמחסור בכוח מחשוב ממשי, ושחברה שתחסוך היום בקיבולת תגלה בעוד שנתיים שהיא מפגרת. מבחינתו הרף הוא מבחן, ולא תחזית פסימית.

הצד המאזני - הטענה החוזרת אצל מי שמגן על גל ההשקעות היא שהפעם המימון מגיע מתזרים תפעולי של חברות רווחיות מאוד, ולא מחוב של חברות מפסידות כמו בסוף שנות התשעים. להרחבה: בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי - מה באמת קורה מאחורי מרכזי הנתונים