בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה

בצפון־מזרח לואיזיאנה, באזור כפרי שקט של שדות סויה, תירס וכותנה, מוקם בימים אלה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. מטא Meta Platforms -1.31%  , כשידוע היא חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, בונה שם את Hyperion, מרכז נתונים לבינה מלאכותית בהשקעה כוללת שמוערכת כיום בכ-30 מיליארד דולר. צוקרברג עצמו תיאר את המתקן ככזה ששטחו ישתווה לחלק משמעותי ממנהטן, וככוח המחשוב שיניע את הדור הבא של מודלי ה-AI של החברה, כחלק מהשאיפה לפתח “סופר־אינטליגנציה”.

מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"

עבור תושבי מחוז ריצ’לנד, אזור שבו כ־25% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני ושבו מעסיקים גדולים נטשו בעשור האחרון, מדובר בהזדמנות נדירה. הקרקע החקלאית, שערכה נשחק עם השנים, הפכה בן לילה ליעד אסטרטגי. עבודות העפר, הכלים הכבדים ואלפי העובדים שהגיעו לעבוד באתר יצרו תחושה של תנופה כלכלית. מטא מדווחת שכבר הוזרמו מעל 875 מיליון דולר לחברות מלואיזיאנה, הועסקו אלפי עובדי בנייה, והושקעו מאות מיליוני דולרים בתשתיות, כבישים, מים, בתי ספר ושימור אתרים מקומיים.

אלא שמתחת לנרטיב של "ה-AI מגיע לעיירה קטנה" מסתתר סיפור מורכב בהרבה, כזה שמשלב חדשנות טכנולוגית עם הנדסה פיננסית מתוחכמת, ועם שאלות כבדות משקל על קיימות כלכלית, חלוקת סיכונים וכמובן, השאלה ה-"נצחית" על בועת ה-AI.

• יצרנית מוצרי זכוכית? החברה שנמצאת בחוד החנית של המגזרים הצומחים ביותר
• הרשת החברתית והבורסה האלקטרונית ששינו את כל מה שהכרנו יוצאות לדרך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מימון מחוץ למאזן והדלק לחששות מבועה

אחד ההיבטים החריגים ביותר בפרויקט היפריון אינו טכנולוגי אלא פיננסי. בניגוד למה שניתן היה לצפות, מטא אינה מממנת את רוב הבנייה ישירות. לשם כך גויסה Blue Owl Capital, קרן אשראי פרטית גדולה, שמחזיקה בכ־80% מהבעלות על מרכז הנתונים, בעוד מטא מחזיקה בכ-20% בלבד. עיקר המימון מגיע דרך גוף ייעודי בשם Beignet Investor LLC, שגייס כ-27 מיליארד דולר באג”ח ממשקיעים בוול סטריט.

המבנה הזה מאפשר למטא לשמור את החוב מחוץ למאזן שלה, להגן על דירוג האשראי ולהשאיר לעצמה גמישות אסטרטגית. מטא שוכרת את המרכז ומשלמת דמי שכירות, שמהם Blue Owl משלמת לבעלי האג”ח. החוזה כולל נקודה חריגה במיוחד: למטא יש אפשרות לחדש את החכירה כל ארבע שנים בלבד. אם תחליט לסגת, Blue Owl תמכור את הנכס, ואם מחיר המכירה לא יעמוד ביעד שנקבע, מטא תשלים את הפער.

לכאורה, הסיכון של המשקיעים מגודר היטב. אך דווקא השילוב בין טכנולוגיה "מהפכנית", אשראי זמין, נדל”ן, ותמריצים ממשלתיים הוא זה שמעורר אצל חלק מהכלכלנים והמשקיעים אסוציאציות לבועות עבר. "זה המקרה הראשון בהיסטוריה הכלכלית המודרנית של ארה״ב שבו כל המרכיבים הקלאסיים של בועה מופיעים יחד", הזהיר לאחרונה המשקיע והבלוגר, פול קדרוסקי.

• תחזית חלשה למאנדי - המניה צונחת; התוצאות ברבעון היו טובות
• טראמפ: "הדאו ג'ונס יגיע ל-100,000 נקודות בסוף הקדנציה שלי"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

החשש אינו בהכרח שמטא עצמה תקרוס, אלא שפרויקטים אחרים, פחות מבוססים, ייפגעו אם ההשקעות העצומות ב-AI לא יתורגמו לרווחים. בנקים כמו מורגן סטנלי כבר הפכו לשחקני מפתח בגל החוב של ה-AI, והובילו עשרות מיליארדי דולרים בהנפקות אג”ח למרכזי נתונים, חברות כריית קריפטו וחברות טכנולוגיה. השאלה שמרחפת מעל השוק היא האם הביקוש העתידי באמת יצדיק את שטף ההשקעות, או שמדובר בעודף תשתיות שעלול להתפוצץ.

הרגישות של השווקים למודלי מימון כאלה כבר באה לידי ביטוי גם מחוץ למטא. במהלך החודש, נרשמה ירידה חדה במניית אורקל Oracle Corp 4.65%  , לאחר שדווח כי אותה Blue Owl Capital נסוגה משיחות למימון מרכז נתונים בהיקף של כ-10 מיליארד דולר במישיגן, שיועד לפעילות בינה מלאכותית עבור OpenAI. לפי הדיווחים, הנסיגה נבעה מחששות סביב רמת החוב של אורקל והמבנה הכלכלי של העסקה. 

ולמרות שאורקל טענה בהמשך כי הפרויקט עצמו נותר “על המסלול”, האירוע הדגיש עד כמה השווקים הפכו רגישים להנדסת המימון שמאחורי בום מרכזי הנתונים, ובפרט למעורבות הגוברת של קרנות אשראי פרטיות בעסקאות בהיקפים עצומים.

מי מרוויח, מי משלם ומה יישאר אחרי ההייפ

בלואיזיאנה, החשש מבועה מקבל ממד מוחשי. המדינה העניקה למטא חבילת הטבות מס יוצאת דופן, כולל פטור מלא ממסי מכירה על ציוד יקר כמו שרתים ו-GPU' הטבה שמוערכת לבדה בכ-3.3 מיליארד דולר. בתמורה, הובטחו השקעות, תעסוקה ופעילות כלכלית. אך גם כאן, המספרים דורשים פרופורציות: לאחר סיום הבנייה, צפוי המרכז להעסיק כ-300 עד 500 עובדים קבועים בלבד, סדר גודל דומה למרכז קמעונאי גדול.

ההשפעה על התשתיות עמוקה לא פחות. היפריון צפוי לצרוך עד חמישית מהחשמל של לואיזיאנה. חברת החשמל Entergy מקימה גנרטורים וקווי הולכה חדשים בעלות של מיליארדים, וחלק מהנטל עלול ליפול על כלל הצרכנים. ארגוני סביבה מזהירים מפני עומס על רשת החשמל, פליטות מזהמות ועליית תעריפים, גם אם מטא מתחייבת למיזמי אנרגיה נקייה ולקיזוז צריכת מים באמצעות שיקום אזורי ביצות.

ובכל זאת, יש מי שמזהים שינוי חיובי אמיתי. עסקים מקומיים נהנים מביקושים, שוק הנדל”ן פורח, והאזור זוכה לתשומת לב שלא ידע בעבר. בעיני תומכי הפרויקט, מדובר בהימור מחושב: בעולם שבו AI נתפס כבסיס לכלכלה העתידית, מי שלא ישקיע היום, יישאר מאחור.

היפריון, אם כך, הוא הרבה יותר ממרכז נתונים. הוא מיקרוקוסמוס של עידן ה-AI: שילוב של חזון טכנולוגי אדיר, מימון יצירתי, מעורבות ממשלתית מסיבית, וציבור שנקרע בין תקווה לצמיחה לבין חשש מבועה. ייתכן שבעוד עשור ייזכר הפרויקט כצעד הכרחי בדרך למהפכה תעשייתית חדשה. ייתכן גם שהוא יסומן כאזהרה מוקדמת. בשלב הזה, השאלה עדיין פתוחה.