גוגל וספייס איקס רוצות להקים חוות שרתים בחלל; העלויות עדיין מטורפות

גוגל Alphabet -0.33%   בודקת עם ספייס איקס אפשרות להעביר חלק מחוות השרתים לחלל, רעיון שנשמע כמעט כמו מדע בדיוני. הסיבה היא שנהיה קשה לבנות על הקרקע בקצב שה-AI דורש. חסר חשמל, חסרות קרקעות, יש מלחמות עם רגולטורים ותושבים, והמרוץ של גוגל, מיקרוסופט ואמזון לעוד כוח מחשוב רק נהיה אגרסיבי יותר. אז עכשיו בודקים גם את מה שלפני כמה שנים היה נשמע מופרך לגמרי.

בחלל אין צורך במערכות קירור ענקיות כמו על הקרקע, החום מתפזר החוצה באופן טבעי והשמש מספקת אנרגיה סולארית כמעט בלי מגבלה. כך שעל הנייר זה אפילו נשמע הגיוני. גם אין תלות ברשת חשמל מקומית או במים לקירור, שתי הבעיות הכי גדולות היום של חוות AI. 

אבל בפועל, כדי להקים פלטפורמה כזאת צריך לבנות לוויינים מיוחדים עמידים לקרינה קוסמית, להתקין סוללות מתקדמות לאגירת אנרגיה, להבטיח תקשורת רציפה עם הארץ דרך לייזרים או גלי רדיו, ולשלם על שיגורים יקרים. זה לא רק יקר, תקלה בחלל היא לא תקלה רגילה. אי אפשר פשוט לשלוח טכנאי או להחליף שרת. אם משהו מתקלקל, לפעמים צריך להחליף מערכת שלמה. כל זה מקפיץ את ההשקעה הראשונית פי כמה מחווה קרקעית סטנדרטית.

גוגל לא מסתמכת רק על ספייס איקס. היא בוחנת גם ספקי שיגור אחרים, מה שמראה שהתוכנית עדיין בשלבים מוקדמים. לא ידוע מה היקף הקיבולת שנבדק או מתי יגיעו להחלטה. בינתיים, הביקוש ל-GPU ולשרתים ל-AI ממשיך לרוץ קדימה, עם השקעות של עשרות מיליארדים מדי רבעון.

• המגדל הלוהט: איך הפך ToHa2 ממכרה זהב לאיום על אמות וגב-ים
• גוגל סיכלה מתקפת סייבר מבוססת AI שכוונה נגד ארגונים רבים בו זמנית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ספייס איקס צריכה את הסיפור הבא

השיחות האלה מגיעות בדיוק כשספייס איקס מתכוננת להנפקה פנימית שתעריך אותה ב-1.75 טריליון דולר, לפי דיווחים. זה שווי עצום, שמגיע אחרי גיוסים קודמים שהעלו את החברה ל-350 מיליארד דולר. המשקיעים כבר לא מסתכלים רק על שיגורים וסטארלינק. הם מחפשים את הסיפור הגדול הבא. מבחינת ספייס איקס, חוות שרתים בחלל זה כמעט חלום אסטרטגי, גם שיגורים, גם לוויינים, גם תשתיות AI. שרשרת שלמה בתוך חברה אחת.

עם זאת, צריך להוכיח עלויות נמוכות לקילו שיגור, תוחלת חיים ארוכה לפלטפורמות (לפחות 5-10 שנים), רוחב פס גבוה לתקשורת עם חוות קרקעיות, ואמינות של 99.99%. היום, שיגור קילו דרך פאלקון 9 עולה כ-3,000 דולר, אבל לבנות מחשב חלל עולה הרבה יותר. אם ספייס איקס תצליח עם סטארשיפ, העלויות ירדו, אבל זה עדיין לא פה.

גוגל כבר הכריזה על פרויקט סאנקאצ'ר בסוף 2023, עם תוכנית לשגר לווייני ניסוי עד 2027. הרעיון הוא להתקדם בשלבים, קודם לבדוק רכיבים כמו פאנלים סולאריים מתקדמים, סוללות, ניהול חום, חיבורי רשת וגיבויים. הפיילוטים האלה לא יפתרו את צוואר הבקבוק המיידי של AI, כי ב-2027 עדיין יהיו אלפי מגא-ואט חסרים על הקרקע. מיקרוסופט ואמזון בונות חוות בקצב של 10-20 ג'יגה-ואט בשנה.

• אמזון מרחיבה את משלוחי ה-30 דקות ונכנסת ראש בראש מול דורדאש ואובר
• וויקס עברה להפסד ברבעון הראשון, המניה יורדת בכ-6%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלמנתו של בעלי אונליפאנס קיבלה את השליטה באימפריה שבנה

אבל הפרויקט יכול לשמש כקלף מיקוח מול רגולטורים. אם חברות יראו אופציה לעבור לחלל, זה ילחץ על אישורים מהירים יותר לקרקע, תעריפי חשמל נמוכים או קרקעות זולות.

חשמל, כסף ומהירות

בארה"ב כבר יש מקומות שבהם קשה להקים עוד חוות שרתים פשוט כי אין מספיק חשמל. בחלק מהאזורים גם רשת החשמל עצמה כבר עמוסה, ובמקביל יש מאבקים עם תושבים ורגולטורים סביב צריכת מים ושטחים. חוות AI גדולות צורכות כמויות חשמל עצומות, והמרוץ של גוגל, מייקרוסופט ואמזון רק מחריף את הלחץ.

אבל כדי שזה יעבוד, ספייס איקס חייבת להוריד דרמטית את עלויות השיגור. גם היום לשלוח ציוד לחלל עולה המון כסף, בטח כשמדובר בשרתים ומערכות מחשוב כבדות. לכן סטארשיפ כל כך קריטית לכל הסיפור הזה. אם היא תצליח להוזיל שיגורים בצורה משמעותית, כל המודל עשוי להתחיל להיראות אחרת. אם לא, קשה לראות איך זה הופך לעסק אמיתי.

מערכות כמו ChatGPT או Gemini צריכות תגובה כמעט מיידית, וכל עיכוב בתקשורת מול החלל פוגע בזה. לכן כרגע הרבה יותר הגיוני להשתמש במחשוב חללי בשביל לעבד מידע שכבר נמצא שם, למשל נתוני לוויינים או שירותים של סטארלינק. בינתיים, הכסף הגדול ממשיך לזרום לחוות רגילות על הקרקע. גוגל, מייקרוסופט ואמזון כבר שורפות עשרות מיליארדי דולרים בשנה על תשתיות AI, כי שם עדיין נמצאת רוב הפעילות האמיתית של התחום.

ובסוף הכל נופל על המספרים

בחלל אין מלחמות עם שכנים סביב חוות ענק, לא צריך כמויות מים מטורפות לקירור, והאנרגיה מגיעה מהשמש. זה נשמע מפתה, אבל ברגע שנכנסים לעלויות האמיתיות התמונה מסתבכת. צריך לבנות מערכות מיוחדות שיחזיקו בתנאים של החלל, לשלם על שיגורים חוזרים, לבטח תקלות ולהתמודד גם עם סיכונים כמו פגיעות בלוויינים. חוות שרתים רגילה עולה בערך 10 עד 15 מיליון דולר למגה ואט, בעוד מערכת דומה בחלל יכולה לעלות פי 5 ואפילו פי 10 בהקמה הראשונית.

זה יכול להשתלם במקרים כמו עיבוד נתונים מלווייני תצפית (למשל תמונות כדור הארץ ל-AI), או יישומים עם השהייה נמוכה לניווט GPS. לסטארלינק זה דווקא יכול לעבוד, כי עיבוד מקומי בחלל יחסוך רוחב פס. אבל כתחליף לחוות גדולות ל-ChatGPT או Gemini? ספק רב.

גוגל השקיעה 900 מיליון דולר בספייס איקס ב-2015, מה שמקל על שיתופים. גם עסקאות כמו זו של xAI עם אנתרופיק בממפיס מראות אקוסיסטם סביב מאסק שמחבר שיגור, AI וחשמל. כרגע זה עדיין נשמע יותר כמו ניסוי מאשר מודל עסקי אמיתי. אבל בעולם שבו חברות AI שורפות עשרות מיליארדים על חוות שרתים ונתקעות בלי חשמל וקרקעות, גם רעיונות שפעם נשמעו מופרכים מתחילים להיכנס לשיחות רציניות.