להכניס בטוחות קנייניות (תמונת AI)
להכניס בטוחות קנייניות (תמונת AI)

כדי שחלום הנדל"ן האירופי לא יהפוך לסיוט משפטי

בניגוד למצב המשפטי בישראל, בו יש הגנה משמעותית לרוכשי דירות, באירופה אין הגנה דומה. לכן, על הרוכשים להבטיח בעצמם את כספם ואת מימוש העסקה


אילן ליבוביץ |
נושאים בכתבה השקעות נדל"ן

החלום על נכס בחו"ל הוא נחלתם של ישראלים רבים, לעיתים מתוך רצון לגוון את תיק ההשקעות ולעיתים מתוך תקווה לתשואה גבוהה על נכס מעבר לים. אך מתחת לפני השטח מסתתר פער מהותי בין מה שמוכר וידוע בישראל לבין המציאות המשפטית ברוב מדינות העולם, שמשאיר המוני משקיעים בסימן שאלה.

בישראל, רוכש דירה נהנה מהגנות רבות: חוק המכר מחייב את היזם לספק ערבות בנקאית, רישום הערת אזהרה, ולעמוד בלוחות זמנים, כשאיחור במסירה מזכה את הרוכש בפיצוי אוטומטי. החוק נולד מתוך ניסיון של עשרות אלפי משפחות שאיבדו את כספן בפרויקטים כושלים, והוא מעניק ביטחון שמאפשר לרבים להיכנס לעסקאות נדל"ן בראש שקט יחסית.

לעומת זאת, ברוב מדינות היעד של הישראלים באירופה, אין חקיקה דומה. החוזה שעליו חותם הרוכש, לעיתים בשפה זרה ובמונחים שאינם מוכרים לו, אינו מבטיח לו הגנה ממשית. במקרים רבים, הכסף מועבר ישירות ליזם, ללא ערבויות, ללא חשבון נאמנות ולעיתים אף ללא רישום כלשהו לטובת הרוכש. אם היזם פושט רגל, הרוכש הופך לנושה רגיל - וברוב המקרים, הכסף פשוט אובד.



חוסר מודעות עצום לסיכון



חוסר המודעות לסיכון הזה הוא עצום. ישראלים רבים בוטחים בחוזה, סומכים על אנשי שיווק מקומיים, ולעיתים חותמים על מסמכים מבלי להבין את ההשלכות. רק כאשר מתעוררת בעיה, מגלים עד כמה הם ההגנה לא הייתה שם מלכתחילה. עם ההתמודדות מול המציאות המשפטית המורכבת בשוקי נדל"ן בחו"ל, מהן הדרכים לצמצם את הסיכון, היכן שאין חוקי הגנה דומים לאלו המוכרים לנו מישראל?

אחת האפשרויות המרכזיות היא הכנסת בטוחות קנייניות - כלומר, לדרוש רישום בטאבו המקומי, שעבוד או משכנתא על הנכס לטובת הרוכש עוד בשלבי ההתקשרות. במקום שבו הדבר מתאפשר, מדובר בכלי הגנה משמעותי. דרך נוספת ומקובלת היא קביעת מנגנוני תשלום מדורגים אל מול התקדמות הפרויקט: במקום לשלם מראש את כל כספי העסקה, ניתן לכל הפחות להתנות תשלומים בהצגת הוכחות להתקדמות בפועל, כפי שנהוג במדינות רבות.


לשלם רק כאשר התנאים מתמלאים

כמו כן, קיימת אפשרות להפקיד את כספי הרכישה בנאמנות אצל עורך דין מקומי או נאמן בלתי תלוי. רק כאשר מתמלאים תנאים מסוימים, משוחרר הכסף ליזם וכך מצטמצם הסיכון לרוכש במידה רבה. זוהי פרקטיקה שקיימת במערב אירופה, בארה"ב ובאוסטרליה, אך רלוונטית לא תמיד ולעיתים דורשת מו"מ עם היזם. בנוסף, גם בתוך החוזה עצמו ניתן להכניס מנגנוני הגנה: סעיפי פיצויים מוסכמים, קנסות או מנגנוני סנקציה כלפי היזם במידה וחל עיכוב מהותי, הפרה או אפילו פשיטת רגל.

אך כמובן שאין תחליף לליווי צמוד עם עו"ד מקומי מומחה בנדל"ן במדינת היעד, בדיקת נאותות יסודית של היזם, חקירת ההיסטוריה הפרויקטים, בחינת היציבות הפיננסית - כל אלו הכרחיים להקטנת סיכונים. מעבר לכך, יש המעדיפים להשקיע דרך קרנות נדל"ן מנוהלות או חברות ציבוריות שמפוקחות על ידי הרשויות  המקומיות, במקום ברכישה פרטנית - דבר שמספק סדרי גודל גבוהים יותר של בקרה ופיקוח.

קיראו עוד ב"משפט"

אף שבחלק ניכר ממדינות היעד ההגנה המשפטית אינה ברמה הישראלית, ניתן להקטין משמעותית את הסיכון באמצעות שילוב של כלים חוזיים, בטוחות נכסיות, ליווי מקצועי וקבלת מידע רחב, ולאפשר למשקיע הישראלי גישה שקולה ומודעת יותר להזדמנויות בשווקי נדל"ן גלובליים.


עו''ד אילן ליבוביץ, ח''כ לשעבר, עוסק בהשקעות נדל''ן בינלאומיות


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה