ארהב סין
צילום: טוויטר

ביקור הנשיא טראמפ בסין: מה המטרות ומהם מדדי ההצלחה?

המלחמה מול איראן, סוגיית טאיוואן, המאבק על שבבים ומינרלים נדירים והניסיון לצמצם את גירעון הסחר מול סין - טראמפ מגיע לבייג'ינג עם משלחת של בכירי ממשל ומנכ"לים אמריקאים בניסיון להשיג הסכמים כלכליים ואסטרטגיים מול שי ג'ינפינג.

משה כסיף |

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, צפוי לבקר בסין בין התאריכים 14–15 במאי. במהלך הביקור הוא צפוי להיפגש עם נשיא סין, שי ג'ינפינג. שני המנהיגים צפויים לדון במלחמה עם איראן, שתתפוס מקום מרכזי בשיחות. נושאים חשובים נוספים הם הסחר בין המעצמות, סוגיית טאיוואן ושיתוף פעולה חקלאי. אל הנשיא יתלוו פקידי ממשל וכן אנשי עסקים בכירים. בתום הביקור צפויים שני הצדדים להכריז על ביקור גומלין של נשיא סין בארצות הברית, שייערך עוד השנה.

מהן מטרות הביקור של טראמפ בסין

 ביקורו הקרוב של הנשיא טראמפ בסין יתמקד על פי ההערכות במספר יעדים אסטרטגיים ופוליטיים דחופים. במרכז הביקור עומד הניסיון לייצב את הזירה הבינלאומית והמטרה המרכזית והדחופה ביותר מבחינתו היא גיוס התמיכה של סין בסיום המלחמה בין ארצות הברית לאיראן. זאת, בשאיפה שהם יסתיימו בתנאים שבהם הוא מעוניין. 

כדי להחיש את ההסכמה האיראנית, שואף נשיא ארה"ב לגרום לבייג'ינג להפסיק את תמיכתה הכלכלית והמדינית בטהראן, מה שעשוי להגביר את הלחץ על האיראנים משמעותית. סין מייבאת רק 13% מהנפט שלה מאיראן. 

מנגד, ייצוא הנפט לסין מניב לאיראנים כתשעים אחוזים מהכנסות המדינה. כבר כעת מתפרסמות ידיעות על חולשה כלכלית באיראן ועל פיטורים המוניים שם. הפסקה מוחלטת של רכש הנפט הסיני עשויה להחיש את ההתמוטטות הכלכלית ואיתה, יש לקוות, את החלשת ההתנגדות האיראנית לתנאים של טראמפ. 

גם סין, מצידה, מעוניינת לסיים את המצור על מצרי הורמוז, שמסב לה נזק רב. להרחבה: חסימת מצר הורמוז משבשת את כלכלת בסין. במקביל, וללא קשר לביקור, פועלת ארצות הברית גם לחסימת הזרמת הכספים לאיראן מתורכיה ומרוסיה.

מטרה לא פחות חשובה של נשיא ארצות הברית בביקורו בסין היא החתירה להסדרי סחר חדשים. הנשיא מעוניין לדון מחדש על הסכמי הסחר בין המעצמות, בדגש על הפחתת מכסים הדדית והבטחת שרשרת האספקה של מינרלים נדירים החיוניים לתעשייה האמריקאית. 

בדצמבר 2024 השעתה סין ייצוא של גליום, גרמניום ואנטימון לארצות הברית. חומרים אלו קריטיים לייצור שבבים, מכשור אופטי, וטכנולוגיות ביטחוניות וכן גרפיט החיוני לייצור סוללות. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון למועד כתיבת שורות אלה המינרלים הללו מגיעים לארה"ב, אחרי הסכם שנחתם לפני כשנה בין המדינות. 

עם זאת, טראמפ מעוניין למנוע מצב עתידי שבו סין תאיים על מרכיבים חיוניים בכלכלה האמריקאית. סביר להניח שהתמורה תהיה בהקלות על אספקת הנפט לסין. עם זאת, הנפט האיראני דרוש לסין כאוויר לנשימה וזאת נקודת לחץ אפשרית של ארה"ב על הסינים.

סוגיה משמעותית נוספת שבה יתמקדו שני הצדדים היא סוגיית טאיוואן ובדרכים להורדת המתיחות הצבאית סביבה. מדובר בנושא שמהווה מוקד חיכוך נפיץ בין המדינות. 

סין רואה בטאיוואן חלק בלתי נפרד משטחה ושואפת לאיחוד מחדש בין המדינות. מנגד ארה"ב מחויבת לשמירה על הסטטוס קוו ומתנגדת לכל שינוי חד צדדי, לא כל שכן כזה שיושג בכוח.

בנוסף, טאיוואן היא המרכז העולמי לייצור שבבים מתקדמים. שליטה של סין על האי או שיבוש האספקה ממנו עלולים לשתק חלק משמעותי בכלכלה האמריקאית, כולל גם מרכיבים חיוניים בתעשיית הביטחון שלה. 

במילים אחרות, האי טאיוואן הוא נכס אסטרטגי קריטי עבור ארה"ב במלחמה הטכנולוגית. ואם בכל אלה לא די, טאיוואן מהווה חלק ממחסום גאוגרפי טבעי המגביל את הגישה הצבאית של סין לאוקיינוס השקט.

מבחינת ארה"ב טאיוואן היא מעין מוצב קדמי המגן על בעלות בריתה באזור, בדגש על יפן והפיליפינים, מפני כל ניסיון של סין לפגוע בהן. האם טראמפ יצליח לרבע את המעגל ולהגיע להסכם עם סין? ממש לא ברור. למעשה, על הסוגייה הזאת עלול ההסכם בין המדינות לקום או ליפול.

נושא נוסף שהנשיא טראמפ, מייחס לו חשיבות רבה הוא שיתוף פעולה חקלאי. במילים פחות מכובסות, מדובר בקידום היצוא של מוצרים חקלאיים מארצות הברית לסין, כחלק מהבטחות שנתן לבוחרים שלו במגזר החקלאי. 

ככלל, טראמפ שואף לסגירת הפער המשמעותי בין הייבוא של ארה"ב מסין לבין הייצוא אליה. רק בשנת 2025 עמד הגירעון בסחר לרעת ארה"ב על סכום עתק של 202 מיליארד דולר. ארה"ב ייבאה מסין מוצרים בשווי 308 מיליארד דולר, אבל הייצוא שלה לסין הסתכם רק בסך של 106 מיליארד. וזה, חשוב לציין, אחרי שבאותה שנה ירד הגירעון ביחס לשנים קודמות. 

על פי ההערכות, הגירעון הריאלי אפילו גדול יותר. זאת משום שסין מייצאת מוצרים לארה"ב באופן עקיף דרך מדינות שלישיות כמו מקסיקו ווייטנאם. אמנם בייצוא שירותים ארה"ב מובילה, אבל היתרון בסך 33 מיליארד דולר בתחום הזה בטל בשישים לעומת הגירעון הענק בתחומים אחרים.

עוד נושא שככל הנראה יוכתר בהצלחה הוא סגירת הפרטים הסופיים לקראת ביקור היסטורי של שי ג'ינפינג בוושינגטון בהמשך השנה. מדובר בצעד משמעותי שיאשרר ויקבע מצב של נורמליזציה ביחסים בין המעצמות.

המשלחת האמריקאית והמשמעות הכלכלית מאחוריה

 כאשר מומחי מודיעין, יחסים בין לאומיים וכלכלה בוחנים מפגשים בין לאומיים, אחד הדברים המשמעותיים שנבחנים הוא רשימת האישים המתלווים לנשיא בביקור. ואכן, על פי כל הסימנים טראמפ מתכוון להגיע לסין כדי לעשות עסקים ולא רק לייצר רק תמונות יפות בתקשורת. המשלחת שתתלווה לנשיא ארה"ב בביקורו הקרוב בסין כוללת שילוב של בכירים בממשל וקבוצה מצומצמת אך משמעותית של ראשי תאגידים אמריקאים. עם בכירי הדרג המדיני ניתן למנות את סקוט בסנט, שר האוצר. אישיות בכירה נוספת היא ג'יימיסון גריר, נציב הסחר של ארה"ב. לביקור מתלווה גם דיוויד פרדו, שגריר ארה"ב בסין.

משלחת אנשי העסקים המתלווה לביקור כוללת מספר מנכ"לים של החברות הגדולות ביותר בארה"ב. המטרה היא לקדם דיון בעסקאות ענק כמו הזמנת מטוסי בואינג ונושאי טכנולוגיה. עם חברי המשלחת ניתן למנות את ג'נסן הואנג (מנכ"ל אנבידיה), טים קוק (מנכ"ל אפל), קלי אורטברג (מנכ"ך בואינג) וכן את ג'יין פרייזר (מנכ"ל סיטיגרופ). כמו כן הצטרפו מנכ"לים של חברות כמו אקסמובייל, מאסטרקארד, קואלקום, בלקסטון וויזה. מבט על הרכב המשלחת יכול להוביל רק למסקנה אחת - הנשיא טראמפ בא לסגור עסקים, ולעשות את זה באגרסיביות.

זה המקום להזכיר שמשלחת של סנאטורים רפובליקנים ודמוקרטים, בראשות הסנאטור סטיב דיינס, כבר ביקרה בבייג'ינג בשבוע האחרון. מעבר לייצוגיות ולטקסיות, הביקור נועד להכין את השטח לביקור הנשיאותי הנוכחי.

אילו עסקים מתכנן הנשיא טראמפ לסגור

 טראמפ מגיע לביקור כשהמטרה שלו היא לסגור עסקים שסייעו בצמצום הגירעון המסחרי הענק בין המדינות. עם העסקאות הכלכליות רחבות ההיקף שהוא מקווה לסגור ניתן למנות עסקת ענק  לבואינג, בדמות חתימה על הזמנה היסטורית של מטוסים מצד חברות תעופה סיניות. מדובר על מכירה פוטנציאלית של 500 מטוסי 737 MAX ועוד עשרות מטוסים רחבי גוף כמו ה-787 דרימליינר, אותו מטוס שרכשה גם חברת אל על. 

אם העסקה הזאת אכן תצא לפועל, היא עשויה להיות אחת העסקאות הגדולות בתולדות בואינג. עסקה כזאת תסייע לחברה להתאושש משנים ארוכות של קשיים ולהשיג יתרון של ממש בתחרות מול איירבוס בשוק הסיני ובכלל. 

חברת בואינג מעסיקה יותר ממאה ושמונים אלך עובדים בכל רחבי ארה"ב ובשנה שעברה היא סיפקה כשש מאות מטוסים. עסקה עם סין, אם תיסגר, תבטיח את מקומות העבודה הללו לשנים קדימה.

מטרה חשובה נוספת של טראמפ הינה הבטחת אספקת מינרלים קריטיים מסין לארה"ב. טראמפ מעוניין להבטיח את שרשרת האספקה של מתכות נדירות שהן חיוניות לתעשיית ההייטק והרכב בארה"ב כאחת. 

המטרה, כפי שכבר הזכרתי לעיל, הינה יצירת הסדר שימנע מסין להשתמש במינרלים אלו ככלי ללחץ פוליטי, כפי שקרה במהלך 2025, והבטחת רישיונות ייצוא רציפים לחברות אמריקאיות.

בתחום החקלאות, נשיא ארה"ב שואף להשיג מהסינים התחייבויות לרכש מסיבי של סחורות אמריקאיות. בין השאר, התחייבות סינית לרכישת כמויות קבועות של פולי סויה, בקר ותירס. 

באשר לאנרגיה, גם כאן טראמפ מכוון גבוה. הוא מעוניין בהגברת רכש של נפט וגז טבעי מארה"ב. עם זאת, סביר להניח שהסינים לא ממש ישעטו לעסקה כזאת. 

כעיקרון הם מסתייגים מתלות אנרגטית ארוכת טווח, ועל אחת כמה וכמה תלות בארה"ב. אבל זה בדיוק מה שטראמפ מתכוון להשיג.

מטרות נוספות – הקמת מועצת סחר והסכמות בנושאים טכנולוגיים

 במהלך הביקור הצפוי בסין, טראמפ צפוי להכריז על הקמת מנגנון פיקוח משותף שיורכב מבכירים משתי המדינות. המטרה המוצהרת של גוף כזה, אם אכן יוקם, הינה לוודא שסין אכן עומדת בהתחייבויות הרכש שלה. 

בכהונתו הקודמת חתם טראמפ על הסכם עם סין, אבל הסינים לא מילאו את חלקם בהסכם, לכל הפחות לא באופן מלא. 

גם כאן עלולים הסינים לעורר התנגדויות. ואולם מומחים מעריכים שמנגנון פיקוח כלשהו אכן יוקם, אם כי לא ברורה מידת היעילות שלו.

נוסף על מנגנון הפיקוח כאמור, יעשו הנשיא טראמפ וחברי המשלחת שלו ניסיון של ממש להגיע להסכמות ראשוניות על בטיחות ב-AI (אינטליגנציה מלאכותית) ועל הקלות מצד ארה"ב על חברות שבבים כמו אנבידיה שיאפשרו להן לסחור בקלות יחסית עם סין. זאת בתמורה לוויתורים סיניים בתחומים אחרים.

המחלוקות הפוליטיות: אירן, טאיוואן, טכנולוגיה ומכסים

 למרות השאיפות הכלכליות הגבוהות, קיימות מספר מחלוקות פוליטיות וביטחוניות בין סין לבין ארצות הברית. מחלוקות אלה הן משמעותיות ועלולות להערים קשיים על השגת עסקאות במהלך הביקור.

המחלוקת הראשונה נוגעת למלחמה עם איראן ולמשבר האנרגיה שהיא מייצרת בעולם בכלל ובסין בפרט. עד עתה סרבה סין להפסיק את רכישות הנפט מאיראן, למרות סנקציות אמריקאיות על בתי זיקוק סיניים שהסבו להם לא מעט נזקים כלכליים. 

בעוד הנשיא טראמפ דורש מסין ללחוץ על טהראן להפסקת אש, הסינים רואים בארה"ב אחראית בלעדית למלחמה ולתוצאות שלה וממשיכים לתמוך בזכותה של איראן לשימוש "למטרות שלום" באנרגיה גרעינית.

עם זאת, סין הביעה לא פעם את ההתנגדות שלה לנשק גרעיני איראני. ייתכן שהעמדה הנוכחית של ארה"ב והמצור המתמשך על מצרי הורמוז, שהוא הרבה יותר יעיל ממה שאפשר היה לשער בתחילת הדרך, יגרום לסינים לרכך את עמדתם ולו רק על מנת לחדש את זרימת הנפט האיראני לסין. 

זה המקום לציין שהסינים מקבלים נפט איראני בהנחה של עד 15 דולר לחבית, מה שמסייע מאד לכלכלה הסינית. סוגיה משמעותית נוספת היא כאמור לעיל סוגיית טאיוואן.

על פי התפיסה הסינית, טאיוואן היא נקודת הסיכון הגדולה ביותר ביחסים עם ארה"ב. החשש של המשלחת האמריקאית בראשות טראמפ הוא שסין תתנה הסכמי סחר עתידיים בשינוי הגישה הדיפלומטית של ארה"ב כלפי עצמאות האי ו/או בצמצום מכירות נשק אליו. 

הדבר מעורר דאגה הן בטאיפיי והן קרב בעלות בריתה האחרות של ארה"ב באזור. למיטב הבנתי, זהו הנושא הקשה ביותר לפיצוח מכל הנושאים בביקור ועליו יקום או ייפול דבר.

עוד בעיה בין המעצמות שטראמפ ינסה לפתור או לכל הפחות לצנן, היא מלחמת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בין המדינות. 

ארה"ב האשימה לא פעם ישויות סיניות בגניבה של מודלי AI אמריקאיים בקנה מידה תעשייתי. סין, מצידה, דורשת הקלה במגבלות על שבבים מתקדמים כתנאי להסרת מגבלות על ייצוא מינרלים נדירים.

גם הבעיה הזאת היא משמעותית, בעיקר אם לא תושג הסכמה בין הצדדים ולא יוקם סוג של מנגנון פיקוח שימנע זליגה של קניין רוחני מארה"ב לסין.

כיום הבינה המלאכותית היא היתרון המשמעותי ביותר של ארה"ב והיא לא תוותר עליו בקלות. סין, אחרי שככל הנראה אכן גנבה קניין רוחני, מתנה את הפסקת הפעילות הזאת בהקלה במגבלות על שבבים מתקדמים. אכן, מדובר בסוג של תחכום שהסינים מומחים בו. 

באשר למשבר המכסים בין המדינות פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב מחודש פברואר, שביטלה חלק מהמכסים של טראמפ, יצרה סוג של חוסר ודאות באשר לעתיד והזיקה יותר מאשר הועילה. 

למרות דברי הרהב של הסינים, המכסים הסבו להם נזקים משמעותיים ואילולי בוטלו היו דוחפים את סין ביתר שאת להשגת הסכמים עם ארה"ב.

 טראמפ מבין את זה ועשוי לעשות שימוש בשוט המונף של המכסים כמנוף לחץ שיאפשר לו להשיג הישגים כלכליים בביקור.

המדדים להצלחת הביקור מבחינת ארה"ב וסין

 מבחינת נשיא ארצות הברית, הצלחת הביקור בבייג'ינג תימדד בראש ובראשונה ביכולת לתרגם את היחסים האישיים בינו לבין מנהיג סין להישגים אסטרטגיים מוחשיים הן בזירה האיראנית והן בסחר העולמי.

זה אומר שינוי ההתנהגות האיראנית כתוצאה מהלחץ הסיני, לצד הצגת חוזי ענק של מיליארדי דולרים שיחזרו לתעשייה האמריקנית, שזה אומר עוד מקומות עבודה מבחינת הסינים, הם רואים בביקורו של הנשיא טראמפ הזדמנות אסטרטגית לייצוב היחסים בין המעצמות לצד אפשרות לייצר הישגים כלכליים. זאת תוך ניצול העובדה שארצות הברית שקועה במלחמה מול איראן. 

עם המטרות העיקריות של סין ניתן למנות יצירת מרחב תמרון אסטרטגי, תוך שמנהיגיה מעריכים שהמלחמה באיראן מעניקה לסין מרחב נשימה. זאת כיון ארה"ב נאלצת להפנות משאבים צבאיים ופוליטיים מסין למזרח התיכון. 

טראמפ מודע לשאיפה הסינית, אבל מבין גם שללא סיום מוצלח של המלחמה באיראן הוא לא יוכל להפנות את תשומת הלב שלו למרחב הימי הסיני. זאת הסיבה שאני מעריך שטראמפ לא יניח להישגים להישמט מידיו, גם במחיר של חידוש הלחימה אם יתברר שהאיראנים עדיין לא בעניין.

הישג נוסף מבחינת הסינים הוא הכרה בסין כמעצמה שוות מעמד לארה"ב. שי ג'ינפינג צפוי לדרוש מטראמפ לכבד את מעמדה השווה של סין ולהפסיק את האיומים והסנקציות הכלכליות. לא ברור כיצד יגיב טראמפ לדרישה כזאת, אם וכאשר תעלה.

אבל מה שכבר ברור הוא שבטווח הזמן הבינוני והארוך, סין אכן תהיה שוות ערך לארה"ב ולא מעצמה שנייה. 

המצב בין ארה"ב לבין סין יהיה דומה למצב ששרר בין ארה"ב לברה"מ במשך כמעט חמישים שנה, עד לקריסתה. ואולם בהקשר הזה חשוב להדגיש שיש גם מעצמות אחרות שנמצאות בתהליך התחזקות, בדגש על הודו.

בסוגיית טאיוואן סין תנסה ללחוץ על טראמפ לצמצם את התמיכה בטאיוואן ולאשרר מחדש את מדיניות "סין האחת". אין ספק שההצלחה שלה לא תהיה מוחלטת. 

ואולם ברור גם שטראמפ לא יגרום להתמוטטות כל ההסדרים הכלכליים והמדיניים הצפויים ולא יקריב אותם על מזבח השמירה על טאיוואן. 

אני מאמין שטראמפ והיועצים שלו חשבו על פתרונות אפשריים. אחד מהם, וזוהי רק השערה פרועה שלי, יכול להיות הצעה להסכם חכירה נוסף כשהחוכרת הפעם היא ארה"ב ולא בריטניה. 

כך ייצא כל אחד מהצדדים ותאוותו בידו. סין לא תוותר על הריבונות אבל בפועל טאיוואן תישאר עצמאית. מבחינה כלכלית, סין מעוניינת להאריך את הסכמי הפסקת האש במלחמת הסחר ולמנוע הטלת מכסים חדשים ותעשה כל שביכולתה להשגת המטרה.

בנוסף, היא תדחוף להסרת מגבלות על ייצוא שבבים מתקדמים וטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) הנחוצות לתעשייה שלה. מגמה סינית נוספת היא הבטחת גישה לשוק האמריקאי עבור יצרניות הרכב החשמלי שלה. 

כדי לרצות את טראמפ, סין עשויה להכריז על רכישות ענק של מטוסי בואינג ומוצרים חקלאיים אמריקאיים בתמורה להקלות במכסים. עם זאת, אני משער שסין גם תמצא את הדרכים לשמר את הפער בין הייבוא מארצות הברית לייצוא אליה.

פתיחת הורמוז - מוקש נוסף שיכול לפוצץ את השיחות


באשר למלחמה באיראן, סין תעשה ככל יכולתה למנוע שימוש בפסגה כדי להפעיל לחץ על טהרן. כבר כעת היא מגדירה את הדרישות האמריקאיות כטקטיקת סחיטה. 


לדעתי צפוי להתנהל משא ומתן קשוח כשלכל אחד מהצדדים יש יתרונות משמעותיים. עם זאת, סין מעוניינת להבטיח את פתיחת מצר הורמוז כדי לשמור על זרימת הנפט האיראני, שהוא קריטי לכלכלה שלה וגם העלות שלו זולה במיוחד. אבל זה בדיוק מה שטראמפ ינסה למנוע. הנה עוד מוקש שעלול לפוצץ את השיחות.

 ואם בכל אלה לא די, סין שואפת להגן על השקעותיה באיראן ולמנוע קריסה מוחלטת של המשטר. הסינים יודעים שכל משטר אחר שיקום יזרוק לפח את ההסכמים, בדיוק כמו שעשה המשטר החדש בסוריה להסכמים שחתמו האיראנים עם משטרו של בשאר אסד. 

גם כאן השאיפה הסינית מתעמתת עם מטרה עקיפה של המבצע באיראן, שהיא הפלת המשטר. עם זאת, לא זה מה שימנע מטראמפ לחתום על הסכם עם סין.

הביקור בסין - סוג של הימור

המסקנה מהאמור לעיל היא שהביקור הקרוב של טראמפ, בסין הוא סוג של הימור. שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכמים, כשכל מעצמה מושכת את השמיכה לכיוון שלה. בנושא הסכמי סחר, יש סיכוי יותר מסביר שייתכנו הסכמים. ואולם בנושאים הנוגעים לטאיוואן ולאיראן צפויה התמודדות קשה, כשלכל אחד מהצדדים שאיפות מנוגדות. 

מנגד, גם טראמפ וגם הסינים הם אמני המו"מ, כך שיש יסוד סביר להניח שהסכם כל שהוא אכן ייצא מהביקור. האם ההסכם הזה יהיה טוב לארצות הברית ולסין? מאד יכול להיות. האם הוא יהיה טוב למדינות אחרות, בדגש על ישראל? ממש לא ברור, ולא לקברניטי המדינה אלא להביט על ההתרחשויות ולבחון בזהירות את התוצאות שלהן.

שאלה נוספת שתלויה ועומדת היא האם טראמפ יחדש את המלחמה מול איראן בתום הביקור. התשובה כלל לא ברורה ויש לה קשר הדוק לתוצאות הפסגה. ככל שטראמפ יצליח לבודד את איראן בשיתוף עם סין, המצור פשוט יישאר על כנו עד שאיראן תישבר. אבל אם הסינים יסרבו לפעול בתאום עם טראמפ, זה אומר שהם ימשיכו לספק לסין אמצעים שונים, בדגש על כסף ומוצרי יסוד ואפילו נשק. 

במקרה כזה, ההערכה היא שהאיראנים לא ישברו בקלות ומכאן שיידרש מבצע נוסף על מנת להשיג את התוצאות הנדרשות. מדובר במצב רגיש ומנהיגי המדינה חייבים לבחון בזהירות את תוצאות הביקור. זאת במטרה לתכנן טוב יותר את הצעדים שעל ישראל לנקוט, במטרה להבטיח את האינטרסים הקיומיים הצבאיים, הביטחוניים והכלכליים שלה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה