ישן לצד חדש: מה כולל הארסנל של חיל האוויר האיראני

בבסיס חיל האוויר האיראני בטבריז, המנועים של מטוס ה-F-4 "פנטום" משמיעים שאגה מחרישת אוזניים. המטוס הזה, שיוצר בארצות הברית בשנות ה-60 וה-70, אמור היה להיות מוצג מוזיאוני מזה זמן רבֿ, אך באיראן של שנת 2026, הוא עדיין חוד החנית של מערך התקיפה. 

ערב מלחמת ״שאגת הארי״, חיל האוויר האיראני החזיק גם במטוס הטומקאט, F-14 האגדי אך המיושן שהתפרסם גם בסרטי TOP GUN ותוכנן במקורו ליירוט מטוסים ולשליטה אווירית. 79 מטוסי הטומקאט נרכשו מארה״ב בת ברית של האיראנים בשנים של טרום ניתוק היחסים לאחר המהפכה באיראן בשנת 1979. 

במלחמת ״שאגת הארי״, האיראנים אפילו לא ניסו להחביא את המטוסים המיושנים בעומק האדמה. מטוסי ה-F-14 וה F-4 הישנים נפגעו בצורה נרחבת על מסלולי ההמראה ובדת"קים פחות מבוצרים בבסיסים כמו טבריז ובנדר עבאס. לעומת זאת, המטוסים החדישים, סוחוי 35, שאספקתם מרוסיה החלה בתחילת 2023 נשמרו היטב בבסיסים חפורים תתי קרקע למניעת תקיפתם על ידי חיל האוויר הישראלי.

זהו סיפור על חיל אוויר שחי על זמן שאול, הנע בין הנדסה הפוכה נואשת לבין תקווה חדשה שמגיעה ממוסקבה.

• איראן אחרי הפלת שני מטוסי קרב אמריקאים - "פיתחנו מערכות הגנה חדשות"
• ארדואן בין מזרח למערב: המשחק המסוכן של טורקיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך מטוסים בני 50 עדיין טסים?

מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, איראן נמצאת תחת אמברגו נשק כבד. המערב ציפה שתוך שנים ספורות, צי המטוסים המפואר שהשאיר אחריו השאה, כולל ה-F-14 טומקט והפנטום, יהפכו לערימת גרוטאות מחלידה. אבל המערב טעה ובגדול. איראן פיתחה תעשייה שלמה המבוססת על ״הנדסה הפוכה״. 

מהנדסים איראנים פירקו כל בורג במטוסי ה-F-14, למדו את הטכנולוגיה האמריקאית וייצרו לה תחליפים מקומיים. הם הצליחו לייצר מערכות אוויוניקה חדשות, מכ"מים משופרים ואפילו חימוש מונחה שמתאים למערכות המערביות הישנות. המטוסים הללו, המכונים לעיתים ״דינוזאורים״, הם עדות ליצירתיות תחת לחץ, אך הם סובלים מעייפות חומרית ומתחזוקה שהפכה למסוכנת מרגע לרגע.

ה-F-14 הוא לא רק מטוס עבור האיראנים; הוא גאוותם וסמל לאומי. איראן היא המדינה היחידה בעולם שמפעילה את המטוס הזה. עם המכ"ם העוצמתי שלו, ה-AWG-9, הטומקאט משמש כמעין מטוס בקרה אווירית קטן. המפעילים האיראנים הצליחו אפילו להתאים לו טילי נ"מ קרקעיים שהוסבו לירי מהאוויר, כדי לפצות על המחסור בטילי הפניקס האמריקאיים המקוריים. 

• בין הבחירות בהונגריה לבין יום העצמאות בישראל
• לקראת השיחות: טראמפ מהמר על כאב כלכלי לאיראן - איראן מהמרת על כאב כלכלי לארה"ב
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• איראן תקפה אתמול בסעודיה, ארה"ב הבליגה; מה אפשר ללמוד מכך?

אבל מול חיל האוויר הישראלי לא היה להם סיכוי. מול מטוס חמקן כמו ה-F-35 ("אדיר"), ה-F-14 הוא מטרה גדולה, רועשת ובולטת על המכ"ם.

הסוחוי-35 משנה את כללי המשחק

לאחר שנים של הבטחות, איראן החלה לקלוט ב-2023 את מטוסי ה-Su-35 מרוסיה. זהו לא סתם שדרוג, זו קפיצה דורית. הסוחוי-35 הוא מטוס ״דור 4.5״ בעל יכולת תמרון קיצונית, מכ"ם חזק ויכולת לשאת כמות אדירה של חימוש מודרני אך ללא יכולת החמקנות שיש למטוסי דור 5 כמו ה-F-35 שבידי ישראל.

עבור חיל האוויר האיראני, זו הפעם הראשונה מזה ארבעה עשורים שהם מקבלים מטוס שיכול, לפחות תיאורטית, להוות אתגר של ממש למטוסי ה-F-15 וה-F-16 של ישראל וארה"ב. הכניסה של הסוחוי-35 מאלצת את חיל האוויר הישראלי לחשב מסלול מחדש. כבר לא מדובר רק בהתחמקות מנ"מ, אלא באפשרות ממשית לקרבות אוויר מול טייסים שיש להם טכנולוגיה מודרנית בידיים.

כאן עולה שאלת המיליארד דולר: האם ה-Su-35 יכול לצמצם את הפער מול המערב? התשובה מורכבת. בעוד שהסוחוי הוא מטוס קרב מסוכן בקרבות צמודים, הוא עדיין אינו חמקן. במלחמה מודרנית, מי שרואה ראשון, יורה ראשון. מטוסי ה-F-35 הישראליים והאמריקאיים בנויים בדיוק בשביל זה: לזהות את הסוחוי ממרחק עשרות קילומטרים, הרבה לפני שהטייס האיראני מבין שהוא בכלל נמצא על הכוונת.

בנוסף, חיל אוויר הוא לא רק מטוס בודד. הוא מערכת שלמה של לוויינים, מטוסי תדלוק, בקרה אווירית ולוחמה אלקטרונית. בתחום הזה, הפער בין הקואליציה המערבית לבין איראן נותר תהומי.

מלכודת ה״חמקנות נגד תמרון״

הסוחוי-35 הוא אמן הקרב הקרוב (Dogfight). בזכות מנועי וקטור דחף הוא יכול לבצע תמרונים שמטוסים מערביים יתקשו לחקות. אולם, דוקטרינת הלחימה של ה-F-35 הישראלי מבוססת על כך שקרב קרוב הוא כישלון.

ה-F-35 נועד לסיים את הקרב לפני שהיריב בכלל יודע שיש קרב. באמצעות מכ"ם ה-APG-81 ומערכות הלוחמה האלקטרונית שלו, ה”אדיר” מזהה את חתימת המכ"ם הגדולה של הסוחוי-35 מטווחים שבהם הסוחוי עדיין “עיוור”.

הפער האמיתי הוא לא במהירות הטיסה, אלא בהיתוך המידע. הטייס של F-35 ישראלי מקבל תמונת קרב שמשלבת נתונים מלוויינים, ממטוסי בקרה (נחשון), ממודיעין קרקעי וממטוסים אחרים במבנה. הכל מוצג לו על משקף הקסדה.

לעומת זאת הטייס האיראני בסוחוי-35, יהיה המטוס מתקדם ככל שיהיה, נשען על מערכת רוסית סגורה יותר. היכולת שלו לראות את ה״תמונה הגדולה״ מוגבלת משמעותית מזו של הקואליציה המקושרת המערבית.

חיל האוויר הוא מערכת של מערכות. כדי שהסוחוי-35 יהיה אפקטיבי באמת, הוא נדרש למטוסי בקרה והתראה מוקדמת. לאיראן יש מחסור קריטי במטוסי התראה מוקדמת שיכולים לכוון את הסוחוי למטרות. המערכות המערביות, ובמיוחד אלו המותקנות ב-F-15 וב-F-35 מסוגלות ״לעוור״ את המכ"ם של הסוחוי או לייצר מטרות דמה שיבלבלו את טילי האוויר-אוויר שלו.

הסוחוי 35 הוא מטוס רב־משימתי עם מגוון חימושים רחב מאוד, שנועד לכסות גם עליונות אווירית וגם תקיפות קרקע. בלחימה אווירית הוא נושא טילים לטווח ארוך כמו R-77 עם הנחיה מכ״מית אקטיבית, לצד טילי R-27 בגרסאות שונות וטילי R-73 קצרי טווח עם יכולת נעילה בזווית גבוהה לקרבות צמודים. לתקיפות קרקע וים הוא יכול לשאת חימוש מונחה מדויק כמו Kh-29 ו-Kh-31 כולל גרסאות נגד מכ״ם, פצצות מונחות לייזר/לוויין וגם חימוש לא מונחה. כל זה נתמך ב-12 נקודות תלייה שמאפשרות שילובים שונים של טילים ופצצות לפי המשימה, מה שנותן למטוס גמישות מבצעית גבוהה מאוד.

הסוחוי-35 הפך את שמי איראן למסוכנים וקשים יותר עבור תוקף פוטנציאלי. הוא כבר לא מאפשר חדירה חופשית וחסרת עכבות, אבל במבחן של טכנולוגיה מול טכנולוגיה, הפער שבין החמקנות והקישוריות המערבית לבין הכוח הגולמי הרוסי עדיין נוטה בבירור לטובת המערב.

האתגר של חיל האוויר האיראני

איראן הפיקה לקחים מהעבר ובנתה את בסיס ״נשר״ 44 Oghab - בסיס תת-קרקעי חפור עמוק בתוך הרים בדרום איראן בסמוך למיצר הורמוז. מטרת הבסיס הייתה למנוע מישראל להשמיד את מטוסי הסוחוי 35 על הקרקע. עם זאת, התקיפות האחרונות הראו שגם אם המטוס לא הושמד פיזית, השמדת מסלולי ההמראה ותשתיות התדלוק משאירה את המטוסים כלואים בתוך ההר, ובכך מוציאה אותם מכלל פעולה.

דוקטרינת חיל האוויר הישראלי אכן נשענת על העיקרון של ״השמדה על הקרקע״, ובמבצע המשולב של חיל האוויר ולוחמה אלקטרונית בתחילת החודש, תקף חיל האוויר הישראלי את בסיס חיל האוויר האיראני באיספהאן. הותקפו דת"קים שבהם הוחזקו חלק ממטוסי הסוחוי-35. לפי צילומי לוויין מסחריים שפורסמו, נראו פגיעות מדויקות במבני הבטון המבוצרים, מה שמרמז על השמדה של מספר מטוסים עוד לפני שהצליחו להמריא.

חיל האוויר השתמש בטילי שיוט ובפצצות מונחות מדויקות שנועדו לחדור את ההגנות התת-קרקעיות של איראן. המטרה הייתה לשתק את טייסת העילית של הסוחוי-35 בבסיס הבית שלה, כדי למנוע מהמטוסים לייצר קרבות אוויר מעל שמי איראן.

לצד התקיפות על הקרקע, היו דיווחים על לפחות שני מקרים שבהם מטוסי Su-35 איראניים הצליחו להמריא ונוטרלו באוויר על ידי מטוסי האדיר הישראליים באמצעות טילי ״מטאור״ (AIM-120 AMRAAM) ממרחק רב, מבלי שהטייסים האיראנים הספיקו לנעול על המטוסים הישראליים ובלא להיכנס לקרבות אוויר צמודים.

חיל האוויר הישראלי פעל בשתי החזיתות - גם השמדת תשתיות בסיסי הסוחוי על הקרקע כדי לקרקע את הצי, וגם יירוט של אלו שהצליחו לעלות לאוויר. השילוב הזה הביא לשיתוק כמעט מוחלט של היכולת האווירית המאוישת של איראן נכון לימים אלו של מלחמת שאגת הארי באפריל 2026.

שירת הברבור של העבר

חיל האוויר האיראני נמצא בנקודת פיצול היסטורית. מצד אחד, הוא מחזיק בשיניים מטוסים אמריקאיים ישנים ששרדו רק בזכות נחישות והנדסה מאולתרת. מצד שני, הוא מנסה להשתלב בעידן הרוסי המודרני.

הדינוזאורים, מטוסי ה-F-14 והF-4 המיושנים עדיין שואגים והם מסוכניםֿ, במיוחד כשמדובר בטייסים איראנים מנוסים שאין להם מה להפסיד, אך בסופו של יום, מול הטכנולוגיה המערבית המתקדמת ביותר, השאגה הזו עלולה להתגלות כשירת הברבור של חיל אוויר שתקוע בין עבר מפואר לעתיד לא בטוח. 

הקרב הבא בשמי המזרח התיכון לא יהיה רק קרב בין מדינות, אלא קרב בין תפיסות עולם: המסה והתמרון הרוסיים מול עליונות הטייסים הישראלים ועליונות הטכנולוגיה - החמקנות והבינה המלאכותית המערבית והישראלית.

עופר הבר הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר