עבד חודשים בלי שקל - חברו טען: "אתה שותף, לא עובד"

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק באחרונה בתביעה מורכבת שעסקה בשאלה שרבים נתקלים בה: מתי עזרה לחבר נהפכת ליחסי עבודה? כפיר גרינשטיין וטל כהן היו חברים במשך שנים. ב-2020 החליט כהן לפתוח בית קפה בזיכיון של רשת בליקר בייקרי בקניון ביאליק ברמת גן, באמצעות אפיק א.ט יזמות וניהול פרויקטים שבבעלותו. גרינשטיין גויס למיזם עוד בשלבי ההקמה. הוא השתתף בפגישות עם אנשי מקצוע, גייס עובדים, חתם כערב על חוזה השכירות, ואף עבר הכשרה ברשת. החברה אף שכרה עבורו רכב.

כשהגיש גרינשטיין תביעה על סכום של 233,321 שקל, הוא טען שהיה עובד של החברה מאפריל 2021 - חודשים לפני שבית הקפה נפתח. מנגד, הנתבעים טענו שהעבודה החלה רק בינואר 2022, ושכל מה שקדם לכך היה "מעשה חברי".

השופט אביעד אברגיל ונציג הציבור דב פסט ניתחו לעומק מאות עמודי תכתובות בוואטסאפ בין השניים. מהתכתובות עלתה תמונה ברורה: בתקופת ההקמה השניים פעלו כשותפים למיזם, ולא כמעסיק ועובד. כך למשל, כשגרינשטיין ביקש בבדיחות משכורת, כהן הגיב: "נשמה.. אתה שותף כפרה.. מה משכורת?? אתה מסתלבט?" וגרינשטיין עצמו כתב: "יצאנו לדרך משותפת ואני מרגיש שאתה לוקח אותי כמובן מאליו גם ברמה החברית וגם ברמת השותפות".

בית הדין קבע כי "בין הנתבע לבין התובע נרקמו בתקופת ההקמה 'יחסי שיתוף' שאינם עולים כדי 'שותפות' אך גם אינם יחסי עבודה". נקבע שלגרינשטיין לא היתה ציפייה לקבל שכר בתקופה זו, לא סוכמו שעות עבודה ולא היו סממנים פורמאליים של העסקה.

• האח תבע מיליונים - האח השני סיכל את התביעה
• העליון: גם בלי חתימה – דמי התיווך ישולמו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נקודת המפנה: פתיחת בית הקפה

ואולם הכל השתנה ב-24 לנובמבר 2021, כשבית הקפה נפתח לתקופת הרצה. בית הדין קבע כי מהרגע הזה התקיימו יחסי עבודה - חודש-חודשיים לפני המועד שהנתבעים הכירו בו. הראיות הראו שגרינשטיין ניהל בפועל את בית הקפה יום-יום, והצדדים הסכימו שיקבל שכר.

תכתובת ממרץ 2022 חיזקה זאת: גרינשטיין כתב בה כי, "אני שותף שלך שכבר 4 חודשים לא רואה שקל", וכהן השיב: "חושב שתכננתי לבקש ממך בחודשים הראשונים לעבוד ללא שכר... ממש לא!!".

בית הדין מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה בנוגע לתלושי השכר. נקבע שתלושים עבור ינואר-פברואר 2022 הונפקו רק לאחר סיום יחסי העבודה, וכללו ניכוי פיקטיבי של "מפרעה" שנועד לטענת הנתבעים לקזז עלויות רכב. בית הדין דחה את הטענה הזו לחלוטין, וקבע שהרכב נשכר לצורך פעילות הקמת בית הקפה, ושמעולם לא הוסכם שעלותו תנוכה משכרו של גרינשטיין.

• רשות המסים תפסה את הרכב בגלל חובות של אחר - ותפצה
• הראל סירבה להמשיך קצבת נכות של 100% - מה קבע ביה"ד?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• רמ"ד פנסיה בצה"ל ניצל את תפקידו כדי לנפח את הפנסיה

גמול שעות נוספות - הפרזה משני הצדדים

גרינשטיין טען שעבד שישה ימים בשבוע ועד 14 שעות ביום. הנתבעים טענו שעבד לכל היותר שלוש עד חמש משמרות של שמונה שעות. בית הדין מצא את האמת באמצע: הוא קבע שגרינשטיין עבד חמישה ימים בשבוע, לאחר שהתכתובות הראו שבימי שני הוא בדרך כלל לא נכח. עם זאת, נפסק גמול שעות נוספות בהיקף של 30,510 שקל.

בית הדין דחה את הניסיון לחייב את כהן באופן אישי, בין היתר לאור עדותו של גרינשטיין עצמו, שהודה כי "לא העליתי טענה כלפי טל על הדבר הזה. לא". גרינשטיין אף חויב לשלם לכהן 10,000 שקל הוצאות משפט עבור התביעה הזו.

בסך הכל החברה חויבה לשלם לגרינשטיין כ-89,250 שקל, שכוללים שכר עבודה (42,071 שקל), גמול שעות נוספות (30,510 שקל), פיצויים שונים (12,719 שקל), החזר הוצאות (3,950 שקל) והוצאות משפט (10,000 שקל), בקיזוז של 2,422 שקל עבור שימוש ברכב לאחר סיום העבודה. מנגד, נדחו תביעות בסך עשרות אלפי שקלים עבור תקופת ההקמה, דמי הבראה והחזר הוצאות שלא הוכחו.