הדולר ירד מתחת ל-3 שקלים: האם הירידה תימשך?

שער הדולר-שקל נסחר כעת סביב 2.99 שקלים, לאחר שפרץ כלפי מטה את רמת 3 שקלים. לראשונה מאז 1995, הדולר נסחר במגמת היחלשות שנמשכת תקופה ארוכה, כאשר באפריל לפני שנה הוא נסחר סביב 3.7 שקלים, ועם פתיחת מלחמת חרבות ברזל הוא היה מעל 4 שקלים. מדובר ברף פסיכולוגי וטכני מרכזי ששימש שנים רבות כנקודת התייחסות מרכזית לסוחרים, בנקים ואופציות.

שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט, פרסם בסקירתו כי ההתחזקות החדה של השקל עד כה הייתה הגיונית בהתחשב בתנאי הרקע. עם זאת, הוא מדגיש כי בראייה שנתית קדימה השקל צפוי להמשיך להתחזק, ורמת 3 שקלים לדולר היא "רק מספר" ולא גבול תחתון מחייב - רף שכבר נשבר. לדבריו, בניגוד ל-2025, מתחילת השנה הנוכחית התחזקות השקל נבעה מגורמים מקומיים ולא מגורמים גלובליים. למעשה השקל התחזק מאז תחילת 2026 מול 19 מתוך 22 מטבעות עיקריים בעולם, בעוד שבשנה הקודמת השקל התחזק מול 15 מטבעות עיקריים.

מה הלאה?

 ראייה שנתית קדימה: צפי חיובי לשקל 

קצביאן מדגיש כי בטווח של שנה קדימה הגורמים המבניים ממשיכים לתמוך בהתחזקות נוספת של השקל. לדבריו, המשך המגמה החיובית הצפויה בשווקי המניות בעולם צפוי לעודד מכירות מט"ח מצד המוסדיים הישראליים, בעוד מגמה מבנית חזקה של יצוא שירותי הייטק, ביקושים גוברים למוצרי ביטחון ישראליים ושיפור מתמשך בפרמיית הסיכון של ישראל בתפיסת השווקים הבינלאומיים - כל אלה יוצרים בסיס מוצק ורב-שנים להתחזקות השקל. 

כמו כן, קצביאן מציין כי עודף בחשבון השוטף - כלומר מצב שבו היקף ההכנסות במט"ח (בעיקר מיצוא שירותי הייטק וסחורות) גבוה מההוצאות במט"ח - יוצר זרימה מתמשכת של דולרים למשק המקומי, אשר מומרת לשקלים ותומכת בהתחזקות המטבע. לצד זאת, התאוששות משמעותית בצמיחה הכלכלית במהלך 2026 צפויה לחזק את אמון המשקיעים בכלכלה הישראלית, ואילו המשך זרם השקעות זרות, במיוחד בענף ההייטק, צפוי להגדיל עוד יותר את הביקוש לשקל. שילוב גורמים אלו מהווה בסיס מבני להמשך התחזקות השקל, גם אם במהלך השנה צפויה תנודתיות מסוימת בטווח הקצר.

בטווח הקצר - סיכוי להתמתנות ואולי אף פיחות קל

יחד עם זאת, קצביאן מזהיר מפני תיקון אפשרי בטווח הקצר, מהסיבות הבאות: 

סגירת תמחור החסר - לפי חלק מהמודלים (כולל מודל דומה לזה של בנק ישראל) הערך ההוגן של הדולר-שקל עומד כיום על כ-2.96 שקלים. השוק נסחר סביב 2.99 שקלים, כלומר כמעט כל תמחור החסר נסגר. המשמעות היא שהשקל כבר אינו מתומחר “בחסר” כפי שהיה בשנים האחרונות בעקבות האירועים הביטחוניים והפנימיים, ולכן אחד המנועים המרכזיים להתחזקות שלו נחלש. כאשר הפער בין השער בפועל לערך ההוגן מצטמצם, גם התמריץ של משקיעים לפעול בכיוון של התחזקות נוספת פוחת, והלחץ להתחזקות חדה ומהירה מתמתן. במצב כזה, השוק נוטה יותר לתנודתיות או לתיקון, במיוחד אם לא מופיעים גורמים חדשים שידחפו את השקל להתחזק.

רצף חריג בעליית מניות העולם - מדד הנאסד"ק רשם עלייה ב-11 ימי מסחר רצופים - מצב נדיר ביותר שלא התרחש מאז 2021 (וקרה רק 4 פעמים ב-20 השנים האחרונות). רצף חריג כזה מעיד על אופטימיות גבוהה במיוחד בשווקים הגלובליים, והוא תומך בהתחזקות השקל דרך מנגנון של מכירת מט"ח מצד גופים מוסדיים וזרימת הון לנכסי סיכון. עם זאת, דווקא חריגות הרצף מגדילה את ההסתברות לתיקון טכני או האטה בקצב העליות, שכן מצבים כאלה אינם נמשכים לאורך זמן. במקרה של תיקון בשוקי המניות, הקשר הידוע בין ביצועי השווקים לבין השקל עשוי לפעול בכיוון ההפוך - כלומר להאט את קצב התחזקות השקל ואף להביא לפיחות מסוים בטווח הקצר.

אי-ודאות ביטחונית-מדינית - האופטימיות סביב המשא ומתן מול איראן ולבנון גבוהה, אך עדיין לא ברור האם וכיצד ייושמו ההסכמים. השווקים כבר מתמחרים במידה מסוימת שיפור במצב הביטחוני והפחתה בפרמיית הסיכון של ישראל, אך חוסר הוודאות לגבי התוצאה בפועל נותר משמעותי. כל עיכוב, שינוי תנאים או כישלון ביישום ההסכמות עלול להביא לעלייה מחודשת בפרמיית הסיכון וללחץ על השקל. לכן, למרות הסנטימנט החיובי, מדובר בגורם שיכול לייצר תנודתיות גבוהה ואף שינוי כיוון בטווח הקצר, בהתאם להתפתחויות בפועל בזירה המדינית והביטחונית.

קצביאן מוסיף כי חדשות חיוביות מהותיות בהקשר הביטחוני-אסטרטגי עלולות דווקא להוביל להתחזקות נוספת של השקל גם בטווח הקצר, שכן הן יפחיתו עוד יותר את פרמיית הסיכון ויחזקו את אמון המשקיעים. "התחזקות השקל עד לאחרונה הייתה די הגיונית", כותב קצביאן. "בראייה שנה קדימה אנו ממשיכים להיות חיוביים לגבי השקל. עם זאת, בטווח הקצר - לאור סגירת תמחור החסר, האפשרות לתיקון במניות והאי-ודאות בהסדרים הביטחוניים - ייתכן שנראה התמתנות בקצב ההתחזקות ואולי אף פיחות מסוים."