453 המלצות נבדקו: מה קורה אחרי טיפ השקעה ברשת

הטיפ הפיננסי החם ברשת החברתית מגיע לרוב בדיוק אחרי שהמניה כבר עלתה, ולפני שהיא יורדת. מחקר חדש בשם "משפיענים וקבלת החלטות פיננסיות של צרכנים", שפורסם בכתב העת International Journal of Consumer Studies בשנת 2025, בדק לראשונה מה קורה למחירי הנכסים לפני ואחרי המלצות של משפיעני פיננסים - והתוצאה אינה מחמיאה למי שעוקב אחריהם.

המחקר נערך בידי ד"ר דירק חריטסן (Dirk Gerritsen) וד"ר אנוק דה רגט (Anouk de Regt) מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד. השניים אספו ידנית 453 המלצות של 21 משפיעני פיננסים הולנדים, שלכל אחד מהם יותר מאלף עוקבים, בנוגע ל-243 מניות שונות ו-61 מטבעות קריפטו.

ההמלצה מגיעה מאוחר מדי

הממצא המרכזי חושף דפוס עקבי. משפיעני הפיננסים נטו להמליץ על נכסים שכבר הציגו ביצועים חזקים בעבר הקרוב. בלשון החוקרים, ההמלצות עקבו אחרי המחיר שכבר עלה, במקום להקדים אותו. אך התשואות על אותם נכסים, כתבו החוקרים, "הן בדרך כלל שליליות לאחר ההמלצה".

המשמעות למשקיע הקטן חדה. מי שנכנס לנכס בעקבות ההמלצה קונה לרוב אחרי שהעלייה כבר התרחשה, ונחשף דווקא לירידה שאחריה. הפער הזה בין הרושם הנוצץ של הטיפ לבין התוצאה בפועל הוא לב הבעיה שהמחקר מצביע עליה.

הבחירה במשפיענים הולנדים אינה מקרית. הולנד היא שוק בשל עם רגולציה מתקדמת, ובכל זאת התופעה שנמצאה בה חוזרת בשווקים רבים אחרים. הדפוס של המלצה מאוחרת ותשואה שלילית אינו ייחודי למדינה אחת, אלא נובע ממבנה התמריצים המשותף לכל הרשתות החברתיות.

לא זדון אלא הטיה

החוקרים אינם מתארים בהכרח מניפולציה מכוונת, אלא הטיה התנהגותית. לפי המחקר, המלצות משפיעני הפיננסים "מונעות מהסתמכות יתר על היוריסטיקות חברתיות". במקום ניתוח עצמאי ומעמיק, המשפיע נסחף אחרי מה שפופולרי, מה שעלה לאחרונה ומה שמושך תשומת לב ברשת.

הדינמיקה הזאת מסבירה מדוע הטיפים מגיעים באיחור. נכס שכבר עלה מייצר סיפור טוב, מושך צפיות ותגובות, וקל להמליץ עליו. אך אותה פופולריות עצמה היא לעיתים קרובות הסימן לכך שהעלייה כבר מוצתה. המשפיע והעוקב מזינים זה את זה במעגל שמסתיים בכניסה מאוחרת.

קהל צעיר וחשוף

המחקר מקבל משנה חשיבות לנוכח היקף התופעה. סקרים עדכניים מצאו שבקרב צעירים עד גיל 35, כ-61% נעזרים בהמלצות של משפיעני פיננסים ברשת בקבלת החלטות השקעה. עבור רבים מהם, הרשת החברתית הפכה למקור המידע הפיננסי המרכזי, לעיתים היחיד.

הבעיה מחריפה מפני שמשפיעני פיננסים, בשונה מיועצי השקעות מוסמכים, פועלים לרוב ללא פיקוח או אחריות מקצועית. הם אינם כפופים לכללי ניגוד עניינים, אינם מחויבים לגלות אם הם מחזיקים בנכס שהם משבחים, ואינם נושאים באחריות אם ההמלצה נכשלה. החוקרים מדגישים את הצורך בזהירות ובפיקוח רגולטורי מחמיר יותר כדי להגן על רווחתם הפיננסית של הצרכנים.

• כל דולר בהימור - שני דולרים פחות בחיסכון
• כשההורים מתבגרים והילדים נכנסים לתמונה: איך מנהלים הון משפחתי במעבר בין דורי?

שיטת המחקר עצמה מחזקת את הממצא. במקום להסתמך על דיווח עצמי או על סקרים, החוקרים בחנו את התשואות בפועל של כל נכס שהומלץ, לפני ההמלצה ואחריה. השוואה אובייקטיבית זו בין המחיר בזמן ההמלצה למחיר שאחריה מסירה כל תלות בכוונות המשפיע, ומתמקדת בתוצאה הכספית שהעוקב היה חווה בפועל.

קריפטו במוקד הסיכון

מבין הנכסים שנבדקו, מטבעות הקריפטו מציבים סיכון מיוחד. התנודתיות הגבוהה שלהם, בשילוב עם ההשפעה החזקה של רשתות חברתיות על מחירם, הופכת אותם למועדים במיוחד לדפוס של עלייה מהירה בעקבות באזז וירידה חדה אחריה. משקיע שנכנס למטבע מסוים בעקבות סרטון נלהב עלול למצוא את עצמו מחזיק בנכס שאיבד חלק גדול מערכו תוך שבועות.

המחקר הוא הראשון שמתמקד בתשואות שקדמו להמלצה, ולא רק באלה שאחריה. הזווית הזאת חושפת את התזמון של המשפיע, ומראה עד כמה ההמלצה היא תגובה למחיר קיים ולא תחזית מבוססת לעתיד.

אפקט העדר הדיגיטלי

מעבר לתזמון המאוחר, המחקר מצביע על דינמיקה חברתית רחבה יותר. כשאלפי עוקבים רואים את אותה המלצה בו זמנית ופועלים לפיה, הם יוצרים ביקוש מרוכז שדוחף את המחיר מעלה לזמן קצר. העלייה הזאת נראית כאישור לנכונות ההמלצה, אך היא לרוב תוצאה של ההמלצה עצמה, לא של ערך בסיסי בנכס.

לאחר שגל הקונים הראשוני מוצה, אין מי שימשיך לדחוף את המחיר, והוא נסוג. מי שנכנס מאוחר, אחרי שהעלייה כבר התרחשה, נותר מחזיק בנכס בשיא הזמני שלו. הדפוס הזה מסביר את התשואות השליליות שהחוקרים תיעדו לאחר ההמלצה, ומדוע דווקא העוקבים הנאמנים ביותר נפגעים.

• התחזית של פרטנר ל-2030: תזרים חופשי של מיליארד שקל
• מליסרון נסוגה מעסקת קניון הזהב: מגדל נשארת עם מלוא הבעלות

הבעיה מתעצמת ברשתות שבהן האלגוריתם מקדם תוכן שמושך תגובות. סרטון על נכס שכבר זינק מייצר התרגשות, צפיות ושיתופים, ולכן מקבל חשיפה רחבה יותר. המבנה הטכנולוגי של הפלטפורמה מגביר את ההטיה שהחוקרים זיהו, ומגדיל את מספר האנשים שנחשפים להמלצה בדיוק ברגע הפחות מתאים.

מה משקיע יכול לעשות אחרת

הכלי המעשי הראשון הוא לבדוק מה קרה לנכס לפני ההמלצה. אם המחיר כבר זינק בשבועות שקדמו לטיפ, סביר שהעלייה כבר תומחרה, וההמלצה מגיעה מאוחר. שאלה פשוטה - למה דווקא עכשיו - חושפת לעיתים שהתשובה היא הפופולריות, לא הערך.

הכלי השני הוא לברר את האינטרס של הממליץ. משפיע המרוויח מצפיות, משיתופי פעולה מסחריים או מהחזקה מוקדמת בנכס שהוא משבח, אינו גורם ניטרלי. שקיפות לגבי מקורות ההכנסה של הממליץ היא תנאי בסיסי לשקילת דבריו, ובהיעדרה כדאי להניח שקיים ניגוד עניינים.

הכלי השלישי הוא להפריד בין תוכן חינוכי לבין טיפ ספציפי. משפיע שמסביר עקרונות של פיזור סיכונים, ריבית דריבית או ניהול תקציב יכול לתרום ידע אמיתי. אותו משפיע כשהוא ממליץ על מניה או מטבע מסוים לקנייה מיידית הוא דבר אחר לגמרי. ההבחנה הזאת, יחד עם בדיקה עצמאית לפני כל השקעה, היא ההגנה הטובה ביותר מפני הכניסה המאוחרת שהמחקר תיעד.