ישראל ירתה ראשונה: הלייזר שמיירט בשקלים בודדים ומשנה את כלכלת ההגנה האווירית

המשוואה הכלכלית של ההגנה האווירית התהפכה בשנים האחרונות. רחפן מתאבד מדגם שאהד-136 מוערך בין 20 ל-50 אלף דולר ליחידה, ומולו מדינות משגרות מיירטים שמחירם עשרות אלפי דולרים ולעיתים מיליונים. הפער הזה דחף את תעשיות הביטחון בעולם אל נשק אנרגיה מכוונת, כלומר לייזרים בהספק גבוה, שבהם עלות הירייה מסתכמת בעיקר בחשמל שנצרך.

מי בנה את אור איתן

ב-28 בדצמבר 2025 מסרו משרד הביטחון ורפאל לצה"ל את מערכת הלייזר המבצעית הראשונה בעולם ליירוט איומים אוויריים. השם העברי הוא אור איתן, השם המסחרי באנגלית הוא Iron Beam. לפי הודעת משרד הביטחון, המערכת יירטה בסדרת ניסויים רקטות, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים, והיא נקלטת בחיל האוויר כשכבה משלימה לכיפת ברזל, לשרביט קסמים ולחץ. צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית בהספק שמדווח כ-100 קילוואט ובטווח של כעשרה קילומטרים.

הפיתוח הובל בידי מפא"ת במשרד הביטחון, כשרפאל משמשת קבלן ראשי. אלביט מערכות אחראית על מקור הלייזר עצמו, ולצדן משתתפות SCD ושפיר מערכות. השם ניתן בספטמבר 2025 על שמו של סרן איתן אוסטר, שנפל בלבנון, בנו של אחד המפתחים הבכירים של המערכת.

המערכת נשענת על ניסיון מבצעי קודם. דגמים מבצעיים של לייזרים לטווח קצר מתוצרת רפאל פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים של כלי טיס בלתי מאוישים, עוד לפני שהמערכת המלאה הגיעה לבשלות מבצעית מלאה.

הפיזיקה שעמדה בדרך

קרן לייזר שעוברת עשרה קילומטרים באוויר פתוח מתפזרת ומאבדת עוצמה. שינויי צפיפות וטמפרטורה באטמוספירה מעוותים אותה, והכתם שמגיע למטרה מתרחב עד שהוא מפסיק לשרוף. הפתרון שרפאל מציגה כפריצת דרך הוא אופטיקה אדפטיבית: מדידה רציפה של העיוות והזזת מראות במהירות גבוהה שמתקנת אותו בזמן אמת, כך שהאנרגיה נשארת מרוכזת בכתם קטן. מעל זה נדרש מנגנון שמחזיק את הקרן על אותו מיקום מדויק במטרה נעה למשך שניות ספורות, עד שהחומר קורס.

מכאן ברור גם מדוע רובי לייזר נשארים בינתיים בסרטים. הספק של 100 קילוואט דורש מקור חשמל, מערכת קירור ומעקב אופטי שמשקלם נמדד בטונים, ומערכת הנשק כולה נבנית סביבם.

הכלכלה של הירייה הבודדת

לפי גורמי ביטחון בישראל, עלות היירוט הבודד באור איתן מסתכמת בשקלים בודדים. מולה, מיירט תמיר של כיפת ברזל מוערך בכ-50 אלף דולר ליחידה, ומיירטים לטווחים ארוכים יקרים בהרבה. משרד ההגנה הבריטי מעריך את עלות הירייה של מערכת דראגון-פייר שלו בכ-10 ליש"ט.

החשבון המלא מורכב יותר. הירייה זולה, המערכת עצמה יקרה. לפי דיווחים, מכוון לייזר בודד נמדד בעשרות מיליוני דולרים ומכסה רדיוס של כעשרה קילומטרים, כך שהגנה על שטח המדינה עשויה לדרוש עשרות מערכות ואולי מאות. לפי הודעת משרד הביטחון מערכות נוספות כבר נמצאות בייצור סדרתי, וקצב הפריסה תלוי אפוא בתקציב ובקצב הייצור יותר מאשר ביכולת עצמה. ביוני 2026 הושלם ניסוי שילוב בין אור איתן לכיפת ברזל.

אוקראינה מדגימה את אותה משוואה מכיוון אחר. שם התשובה לרחפני שאהד הגיעה בצורת רחפני יירוט ייעודיים, שעלותם מוערכת באלפי דולרים בודדים ליחידה, והם תפסו נתח גדל והולך מהיירוטים. הלייזר ורחפן היירוט מתחרים למעשה על אותה משבצת: הורדת מחיר היירוט אל מתחת למחיר האיום, ובכך שחיקת היתרון הכלכלי של התוקף.

• החברה שבונה את חומת הרחפנים של פולין בוחנת מכירה
• האיום מספר אחת על אירופה: הלוחמה ההיברידית של רוסיה

מה עוצר את הלייזר

הלייזר פועל בקו ראייה ישיר. עננים, גשם, אובך, עשן שדה קרב וריכוז גבוה של אבק מפזרים את הקרן ומקצרים את הטווח האפקטיבי. גם זמן השהייה על המטרה מגביל: יירוט יחיד תופס את המערכת לכמה שניות, ומטח צפוף מציף אותה. מכאן ההיגיון של שכבה משלימה, שבה הלייזר מטפל במטרות איטיות וזולות ומשחרר את המיירטים היקרים לאיומים שמצדיקים אותם.

בארצות הברית הדרך משובשת יותר. הצי מפעיל מערכת בהספק כ-60 קילוואט על המשחתת USS Preble, כלי השיט היחיד שנושא אותה, ובניסוי ב-2025 הופלו בעזרתה ארבעה רחפנים. הצבא גנז מערכת של 50 קילוואט על נגמ"ש סטרייקר, אחרי שחיילים בשטח דיווחו על פערים מול הביצועים במעבדה, וגנז גם מערכת של 300 קילוואט על משאית. במקומן קמה תוכנית משותפת של הצבא והצי, ובמסגרתה נבחרו ביולי 2026 nLIGHT ולוקהיד מרטין לפיתוח מערכות ממוכלות בהספק התחלתי של כ-150 קילוואט. ב-2 בספטמבר 2026 העניק הצבא האמריקאי לחברת AeroVironment את חוזה הייצור הראשון בתולדותיו למערכת לייזר, בהיקף שדווח כ-465 מיליון דולר. בבריטניה נחתם בנובמבר 2025 חוזה של 316 מיליון ליש"ט עם MBDA, והמערכת אמורה לעלות על משחתות מסוג 45 עד 2027.

היסוד הנדיר ומי חשוף בבורסה

החסם המעניין בייצור יושב באופטיקה. לבו של לייזר סיב בהספק גבוה הוא סיב אופטי מיוחד המשובץ ביסוד נדיר, בדרך כלל איטרביום, ולצדו דיודות שאיבה שמזרימות אליו אנרגיה. סין שולטת בחלק הארי של הפרדת היסודות הנדירים וזיקוקם. באוקטובר 2025 הרחיבה בייג'ינג את רשימת הפיקוח שלה וכללה בה איטרביום, ארביום, הולמיום, תוליום ואירופיום, ואז השעתה את ההרחבה עד ה-10 בנובמבר 2026 במסגרת הסדר מול וושינגטון. שבעת היסודות שהוגבלו באפריל 2025 נותרו תחת פיקוח, וההשעיה מוגדרת כהקפאה זמנית.

בתל אביב, החשיפה הישירה עוברת דרך אלביט מערכות 0.23% , שמספקת את מקור הלייזר לאור איתן ומפתחת גם לייזר אווירי למסוקים ולמטוסי קרב. רפאל בבעלות המדינה ונשארת מחוץ לבורסה. בעולם נסחרות AeroVironment, לוקהיד מרטין, לאונרדו ו-QinetiQ מצד המערכות, ו-nLIGHT, Coherent ו-Lumentum מצד רכיבי הלייזר והאופטיקה. עם זאת, ההערכה הרווחת היא שגם בעשור הקרוב מרבית תקציבי הרכש יזרמו לפלטפורמות המסורתיות.