הרחפנים לא יחליפו את מטוסי הקרב: ענקיות הביטחון צפויות לשלוט גם בעשור הבא

העלייה בביקוש לרחפנים, מערכות אוטונומיות וחימוש זול אינה צפויה לשנות מן היסוד את מבנה תעשיית הביטחון בעשור הקרוב. לפי מחקר חדש של BCG ו־Vertical Research Partners, רוב תקציבי הרכש ימשיכו לזרום לחברות הוותיקות שמייצרות מטוסים, טנקים, מערכות הגנה וחימוש מורכב.

המחקר מעריך כי בשנת 2033 מערכות גדולות ומורכבות עדיין יהיו אחראיות ליותר מ־80% מהשוק שנבדק, אף שהקטגוריות החדשות צפויות לצמוח בקצב מהיר בהרבה. הסיבה המרכזית היא שמערכות זולות יותר מתחילות מבסיס קטן ואינן מסוגלות להחליף את כל היכולות שמספקות הפלטפורמות המסורתיות. 

החוקרים בחנו תוכניות רכש בארה״ב, באיחוד האירופי ובבריטניה, ובדקו אילו מהן ניתן יהיה להחליף עד 2033 במערכות זולות המיוצרות בכמויות גדולות. המסקנה הייתה שרחפנים וחימוש חד־פעמי יוסיפו שכבה חדשה ליכולות הצבאיות, אך לא ייתרו את הצורך בפלטפורמות מאוישות ובמערכות רב־שנתיות. בשנה שעברה הסתכמה ההוצאה על מערכות מורכבות בשלושת השווקים בכ־65 מיליארד דולר, לעומת כ־5 מיליארד דולר על מערכות זולות בייצור המוני וכ־55 מיליון דולר בלבד על מערכות חד־פעמיות. עד 2033 צפויה ההוצאה על המערכות הגדולות לעלות לכ־79 מיליארד דולר, בעוד הקטגוריות הזולות יותר יגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר.

אירופה מגדילה תקציבים - אך רוב הכסף יישאר אצל הקבלניות הוותיקות

המגמה בולטת במיוחד באירופה, שבה ממשלות מגדילות את תקציבי הביטחון בעקבות המלחמה באוקראינה והחשש מהמשך התוקפנות הרוסית. BCG מעריכה כי שוק הציוד הביטחוני האירופי יגדל מכ־150 מיליארד יורו ב־2024 לכ־380 מיליארד יורו ב־2035. התחזית מניחה שמדינות אירופה יעמדו ביעד של הוצאה ביטחונית בשיעור של 3.5% מהתוצר. חברות טכנולוגיה ביטחונית חדשות צפויות לקבל בין 50 ל־80 מיליארד יורו מהשוק הזה, אך רוב ההוצאה עדיין תופנה לפלטפורמות גדולות ולמערכות מורכבות.

הנתונים מצננים במידה מסוימת את הציפיות לשינוי מהיר במאזן הכוחות בענף. בשנים האחרונות זרמו מיליארדי יורו לחברות צעירות כמו Helsing ו־Quantum Systems, והעלייה בשווי שלהן עוררה הערכות כי הן עשויות לערער את מעמדן של קבלניות הביטחון הגדולות.

החברות החדשות מתמקדות לרוב ברחפנים, תוכנה, בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות שניתן לפתח ולייצר במהירות. היתרון שלהן הוא מחזור פיתוח קצר יותר ועלות נמוכה יחסית, אך הן עדיין אינן מחזיקות בניסיון, בתשתיות ובקשרים הנדרשים לניהול תוכניות נשק גדולות לאורך עשרות שנים.

הצבאות ממשיכים להפנות חלק משמעותי מתקציביהם למטוסי קרב, טנקים, כלי שיט, מערכות טילים והגנה אווירית. גם כאשר רחפנים משנים את שדה הקרב, הם פועלים לצד הפלטפורמות האלה ולא בהכרח במקומן, במיוחד בלחימה קרקעית ובמשימות הדורשות טווח, שרידות וכוח אש גבוה.

הרווחים ממשיכים גם לאחר מכירת המערכת

לקבלניות הגדולות יש יתרון נוסף שאינו נובע רק ממכירת המוצר הראשוני. מערכות מורכבות דורשות תחזוקה, חלפים, תוכנה, הדרכות ושדרוגים לאורך כל חייהן, ולעיתים כמחצית מהרווח הכולל נוצר רק לאחר מסירת המערכת ללקוח. המודל הזה מייצר הכנסות יציבות יותר ומקטין את התלות במחזורי רכש חדשים. כאשר ממשלה רוכשת מטוס, טנק או מערכת טילים, היא בדרך כלל נשארת קשורה לספק במשך שנים לצורך אחזקה ושיפור היכולות.

הקשרים ארוכי השנים עם ממשלות מעניקים לחברות הוותיקות הגנה מסוימת גם כאשר תקציבי הביטחון נחלשים. תוכניות גדולות נפרסות על פני שנים וקשה לבטלן במהירות, בעוד הזמנות למערכות קטנות או ניסיוניות עלולות להיות רגישות יותר לשינויים בתקציב.

• רובה שיורה לבד: הסטארטאפ הישראלי שמנסה להפיל רחפני נפץ מטנקים
• 15 אלף דולר למיירט: הרחפן ששכנע את הפנטגון לחתום על חוזה של עד חצי מיליארד דולר

עם זאת, המחקר אינו מציע לחברות הגדולות להתעלם מהשוק החדש. הקבלניות יצטרכו להחליט אם לפתח בעצמן מערכות זולות ואוטונומיות, לשתף פעולה עם חברות צעירות או לרכוש את הסטארט־אפים שמצליחים לבסס טכנולוגיה ולקוחות. השקעה בפלטפורמות מורכבות ממשיכה להציע רווחיות ויציבות, אך הרחפנים, התוכנה והמערכות האוטונומיות נמצאים בחלקים הצומחים ביותר של השוק. חברות שיישארו רק בפעילות המסורתית עלולות להחמיץ תחומים חדשים גם אם עסקי הליבה שלהן יישארו גדולים.